גליון כחול 86



 
דף הבית > חדשות הים > חדשות הים 2020 > מדור משפטי 90
מדור משפטי 90
מדור משפטי- פס"ד מאיה פוגל

לפני מספר שבועות פורסם פס"ד (ע"א מרכז 9403-12-18 ) בערעור שהוגש לביהמ"ש המחוזי (מרכז) וזו תמציתו
ספינת נוסעים טבעה במקום עגינתה במרינה עכו. המבטחים חילצו על חשבונם את הספינה. לאחר מכן, התברר למבטחים כי רישיון השיט של הספינה פקע כ- 3 חודשים קודם לטביעתה. המבטחים דחו כיסוי ביטוחי ודרשו החזר הוצאות החילוץ שהוציאו.
המבוטח הגיש תביעה בבימ"ש השלום לשיפוי נזקיו. המבטחים (חברת מגדל) הגישו תביעה נגדית להחזר הוצאות החילוץ.
תביעת המבוטח נדחתה והתביעה הנגדית של המבטחת התקבלה ומכאן הערעור. פסה"ד של ערכאת הערעור חוזר ומבסס את קביעות בימ"ש השלום. להלן ציטוטים מפסה"ד:
 
 "סעיף 9 לפקודת הנמלים קובע כי:
"לא ישתמש אדם בכלי שיט בתחום נמל ולא ישיט אותו... אלא אם יש על כלי השיט רשיון מאת מנהל נמל הרישום שלו".
 
איני מקבלת את טענת המערערת כאילו עגינת כלי השיט בנמל אינה בגדר שימוש בו. כושר הציפה של כלי שיט גם כשמנועיו דוממים אינו תכונה טבעית אלא היא חלק מתכונותיו המיוחדות של כלי השיט. כוח הציפה מושפע מצפיפות החומר של כלי השיט המשפיע על משקלו הסגולי. אומנם, כושר הציפה הוא פרי התכנון ההנדסי של כלי השיט אך השימוש בכלי השיט משליך עליו; כך העמסת משקל יתר תביא לעליית צפיפות החומר ותוצאה דומה תתרחש אם יכנסו מים לכלי השיט כתוצאה מפגיעה באטימותו.
על כן, גם בעת עגינת כלי שיט בנמל נעשה שימוש בתכונותיו המיוחדות, תכונות אשר והופכות אותו ממצבור של חלקי עץ וברזל לכלי תחבורה המסוגל לצוף על פני המים.
כאמור המבטחת נטלה על עצמה סיכון כאשר הסכימה לכסות את נזקי הספינה אם יארע מקרה ביטוח ובהתאם לסיכון זה יש לפרש את כוונת הצדדים. ברי כי דרישת קיומו של רישיון בר תוקף מפחיתה במעט את הסיכון לו חשופה המשיבה ועל כן אין לצמצם את המגבלה שהציבה בפוליסה.
 
 זאת ועוד, דרישת רישיון השיט בעת עגינת הספינה עולה אף מהוראות תקנה 7(א)(1) לתקנות הנמלים הקובעת כי:
 
"(א) לא יעגון כלי שיט במעגנה... אם נתקיים אחד מהתנאים המפורטים להלן...

(1) אם השטת כלי השיט טעונה רישיון שיט או היתר שיט לפי תקנות הבטיחות – בעל כלי השיט או משיטו לא הציג למפעיל המעגנה רישיון שיט או היתר שיט בר-תוקף....".
 
מכאן, כי גם על פי דרישתו המפורשת של המחוקק חל איסור על עגינת כלי שיט ללא רישיון שיט תקף.                                                                                      הפוליסה הנוספת שהציג המבוטח שם הסכימה המבטחת לבטח כלי שיט אחר ללא כושר שיט אינה מסייעת למבוטח. באותה פוליסה החריגה המבטחת את תנאיה והצהירה כי על אף האמור בהם היא מסכימה לבטח את כלי השיט על אף שאין לו כשירות שיט וזאת בעת עגינה בלבד. בענייננו, לא התגבשה הסכמה דומה בין המבטחת למבוטח.
 
 לאור האמור, בהתאם לסעיף 9 לתנאי הפוליסה נשלל הכיסוי הביטוחי בהעדר רישיון בר תוקף. די בכך כדי לדחות את טענת המבוטח בעניין הכיסוי הביטוחי ואולם מעבר לנדרש אדון גם ביתר טענותיו בעניין זה.
 
התערובות ("Warranties")
בגדרי הפוליסה נמצאת רשימה של התחייבויות מטעם המבוטח, שאי מילוי אחר אחת מהן פוטר את המבטחת מכל אחריות מתוקף הפוליסה. (התחייבויות מסוג זה נקראות בשם תערובות- אורי צחורי) בתחתית הרשימה הודגש באותיות מובלטות ומוגדלות כי:
 
"Non-compliance with any one of these or any other warranties in any part of the policy absolves the company of any liability whatsoever under the policy".

 בספרו ביטוח ימי ותביעות (1998) מסביר חכם-אהרון כדורי את תוצאות הפרת התערובה:
 
 "... הפרתה של תערובה כפי שהיא נהוגה בביטוח ימי, גוררת אחריה ביטולו של חוזה הביטוח           ושחרורו של המבטח מכל אחריות, גם אם הנזק לא נגרם או לא הוחמר בגלל הפרת התערובה, היא נחשבת תנאי יסוד לקיומו של חוזה הביטוח" (עמ' 274-273).

בעמ' 274 בספרו מאוזכר פסק דין בריטי משנת 1786 בדבר משמעותה של ערובת ביטוח ימי:
 
"התערובה היא תנאי מוקדם לקיום החוזה, בכך שאם לא יקוים - הפוליסה בטלה מעיקרה    ("Void ab inito") ממועד הפרת התערובה".
 
(ראוי לצייןכי אירוע הטביעה התרחש ב- 2012 וזה היה המצב המשפטי באותה תקופה. החוק האנגלי שונה ועודכן  בשנת 2016. היום נדרשת הוכחת קשר סיבתי בין הפרת התערובה לבין מקרה הביטוח. להערכתי, תוצאת פסה"ד לא הייתה משתנה- אורי צחורי).
התערובות הרלוונטיות לדיון הן תערובות מס' 2 ו-3 לרשימה (מתוך 9 תערובות):
 שנוסחן, כפי שבית משפט קמא תרגם לעברית:
 
"2. נדרש רישיון בעל תוקף ממשרד התחבורה, אם נדרש על פי תקנות משרד התחבורה או הוראות רשויות הנמל. 

3.כלי השיט הינו בעל אישור כושר שיט בתוקף מהרשויות בישראל. על כלי השיט להיות במצב של כושר שיט בתחילת כל הפלגה".

מכאן כי במילים "אישור כשירות שיט בתוקף מהרשויות בישראל" הכוונה היא לרישיון שיט המהווה חלק בלתי נפרד מדרישות כשירות השיט של כל כלי שיט בישראל.
אין גם לקבל את טענת המערערת כאילו מתוך פרשנותה של תערובה מס' 3 נלמד כי אין צורך ברישיון שיט בעת עגינה; בתערובה זו הבחין המנסח בין דרישה כללית לקיומו של רישיון שיט בתוקף, לבין חובת המבוטח לדאוג כי בעת שכלי השיט משיט הוא ימצא במצב מכני תקין ויעמדו לו כל התכונות המתאימות לצלוח את ההפלגה בשלום, וזאת בנוסף לרישיון תקף. כפי שקבע בית משפט קמא, רישיון שיט הוא תנאי הכרחי אך לא מספיק בעת יציאה להפלגה, אך הדרישה לקיומו של רישיון תקף חלה בכל עת הן בעגינה והן בהפלגה. מכאן שגם בעת עגינת הספינה נדרשה המערערת על פי תנאי תערובה מס' 3 לדאוג כי יהיה ברשותה רישיון שיט תקף.
 
המסקנה היא כי תערובה מס' 3 מטילה על המבוטח חובה להחזיק רישיון שיט בר תוקף כתנאי לכיסוי הביטוחי.
 
העולה מן המקובץ הוא שרישיון שיט בר תוקף הוא תנאי לכיסוי הביטוחי הן על פי סעיף 9 לתנאים המיוחדים והן על פי תערובה מס' 3. לפיכך אין מקום להתערב במסקנתו של בית משפט קמא כי הכיסוי הביטוחי נשלל וכי המשיבה אינה מחויבת לשאת בנזקי המערערת".
 
מסקנות:
רשיון שיט בתוקף אינו סתם פרוצדורה. העדרו יגרום לדחיית תביעה!! אותו הגיון יחול גם על כלי שיט הרשומים בחו"ל ושוהים בישראל עם היתר שיט שפג תוקפו.

 

 

\

 

לרכישת מנוי לחצו באמצעות PAYPAL לחצו על הקישור למטה.

העיתון ישלח לכתובת שתזינו באתר PAYPAL.
נודה על הזנת מספר טלפון על מנת שנוכל לחזור אליכם במידת הצורך.

תגובות
שם הכותב
כותרת

טוען תגובות..
© כל הזכויות שמורות | טלפון: 03-6950950 | פקס: 03-6957282
<