גליון 83 - יולי 2020
הקיץ מפליגים בישראל...
הגליון הדיגטאלי של כחול!
תורידו לנייד ותיקראו אותו בכל מקום!



 
דף הבית > מסלולים להפלגות > הפלגות באירופה > צפונה יותר
צפונה יותר
מאת גיורא קדר

לקראת העונה השנייה שלנו בים הבלטי, בואכה שוודיה ופינלנד, היינו כבר "ויקינגים מנוסים" או לפחות ככה חשבנו. הקיץ של 2017, הגשום והקפוא, לימד אותנו כמה תובנות נורדיות. מצוידים בגרביים עבות, מעילי סערה עבים יותר ועוד פטנטים נגד קור (רמז: בבקבוקים) נחתנו בקופנהגן, אבל לאחראי בשמיים על המחלקה הצפונית היו תכניות אחרות. בבוקר התעוררנו מאוחר ויצאנו עם הקפה לקוק פיט, חשבנו שאנחנו הוזים...
על דק העץ העצום, לא רחוק מהירכתיים שלנו, ממש במרכז קופנהגן השתרעו נערים ונערות לבושים בבגדי ים ותפסו שיזוף. זאת הייתה פתיחה לעונת שיט "ים תיכונית" בים הבלטי. למעט אירועים קצרים, מעילי הסערה נשארו כל העונה בארון.
מי אומר שמזג האוויר לא השתגע

התכנון היה להפליג צפונה לאורך החוף השוודי עד סטוקהולם, משם צפונית מערבית לארכיפלג הפיני. מהלסינקי בירת פינלנד תכננו לחזור דרומה דרך הארצות הבלטיות.
החוף הבלטי השוודי, משטוקהולם דרומה, מתחלק לשני חלקים. החוף הדרומי עד קלמר הוא, למעט באזורים מצומצמים, חולי, מישורי ואינו מפורץ. בהמשכו- הארכיפלג של סטוקהולם, הוא ההיפך הגמור מהחוף הדרומי, ובו אלפי איים ואיונים. המעגן הראשון הראוי לציון היה נמל אהוס AHUS)), המעגן נמצא בתוך נהר הנשפך לאזור רדוד. הכניסה המסומנת היטב במצופים מובילה אותנו לעגינה ליד בניין גדול שעליו מוצב בקבוק ענק עם הכיתוב Absolute, לעגון לונגסייד ליד מפעל וודקה זהו כמובן חלומו של כל ימאי. השייט הגרמני שעגן לידנו אמר לי בחיוך שהוא ביקש להתחבר למפעל עם צינור... סיור אופניים באזור הקרוב מסביר את מיקום המפעל. העיר מוקפת בשדות חיטה שבעת ביקורנו עמדו לקראת הקציר. החיטה של האזור היא הסוד המקצועי של הוודקה. האיכרים של האזור לובשים אוברולים עם הכיתוב Absolute Farmer. העגינה בתוך נהר מחייבת תשומת לב ותכנון, יש לוודא היטב את עוצמות הזרם והרוח. החבל הראשון שנקשר אמור להחזיק את
חרטום מול הכוח החזק יותר. בעת קשירת היאכטה צריך לחשוב גם על השינויים היחסיים בעוצמות הרוח והזרם.

הנמל שלא קפא
מאהוס הפלגנו בקורס צפוני מזרחי לקרלסקרונה (Karlskrona), בהמשך ההפלגה חשבתי שהכניסה לנמל המעניין הזה הייתה בעצם אימון לקראת ההפלגה בארכיפלג של סטוקהולם. העיר קרלסקרונה, נמצאת בעומק הארכיפלג, מוגנת היטב בכמה שרשרות איים שעליהם מצודות המגינות על מיצרי הכניסה הצרים. העיר הייתה הנמל העיקרי של הצי המלחמתי השוודי, אשר היה במשך המאות ה- 17-19 כוח דומיננטי וחזק בים הבלטי והתעמת עם הציים הגרמנים והרוסים. מיקום הנמל נבע בעיקר מהעובדה שצפונה יותר, בתקופה המדוברת, הים קפא בחורף.

הפלגנו במפרשים תוך שאנחנו מתגלססים בזהירות במעברים הצרים בין האיים. צריך לזכור שהמיצוף בסקנדינביה הוא לא המלצה, לעיתים סטייה של 5 מטרים מושיבה את היאכטה על שירטון. בהפלגה כזאת כדאי לשים לב לנטיית המצופים. הם נותנים מידע יעיל על כיוון ועוצמת הזרם. צוללת סובייטית, מדגם ויסקי, שהייתה במשימת ריגול עלתה על שרטון לכניסה לעיר ב1981, היא הביאה לעיר יחסי ציבור נרחבים תודות לסלוגן: "ויסקי - און - דה – רוק".
קרלסקרונה  היא עיר מעניינת, במיוחד לחובבי שיט וימאות, היא נוסדה ב-1680 על ידי קרלס ה-11 מלך שוודיה ונקראה על שמו (הכתר של קרל). העיר שוכנת על אי המחובר לחוף בסוללה צרה, חלקה הדרומי, שם נמצא הנמל הצבאי גם היום, מוקף בחומה. החלק האזרחי הוא אזור תיירות תוסס בקנה מידה שוודי. משמעות ה"תוסס" היא שלא כל בתי הקפה והמסעדות נסגרים בשמונה בערב. בעיר נמצאת הכיכר המרכזית הגדולה בסקנדינביה, זכר לימים שמסדרים צבאיים היו בילוי נפוץ לשוכני הערים. להזכירכם, רק לקראת אחת עשרה בלילה מתחילים דמדומי הערב. המרינה הנוחה והמודרנית נמצאת בין העיר לבין החוף. מבחינת הצוות שהפליג איתי - יורם ושלום, המקום המרתק ביותר היה המוזיאון הימי, זהו המוזיאון המרכזי של הצי השוודי. בילינו בו יום שלם. רבע מיליון איש עשו כמונו בשנה האחרונה. ליד המוזיאון נמצא מועדון השיט המקומי, מפליגות בו עשרות סירות מפרש הדומות לסנוניות שלנו. גיל השייטים נע בין עשר לשבעים, דוגמה טובה לתודעה
הימית המפותחת של השוודים. היחס בשוודיה בין מספר התושבים למספר כלי השיט הוא מהגבוהים בעולם.

מקרלסקרונה הפלגנו צפונה בתעלה רחבה. ממזרח לנו משתרע האי הארוך בורגהולם (Borgholem). נתיב שיט זה הומה באניות סוחר, מעבורות ויאכטות מכל הסוגים. צג הפלוטר המציג את נתוני ה- A.I.S עבד שעות נוספות. לחיצה על האייקון בצג המציג את כלי השיט, נותנת מידע מלא גם על כלי השיט הנראה בקצה האופק או שלא נראה כלל. המידע החשוב ביותר הוא, האם קיימת סכנת התנגשות ומתי כלי השיט יהיה בטווח הקרוב ביותר אלינו. בעת הפעלת מכשירים כאלו, עוברת בי לפעמים המחשבה, מה היינו עושים פעם.
 
הפעם הרוח הייתה איתנו. ה-45X  שעטה במהירות של תשעה קשרים ומעלה, ברוח של שתים עשרה קשר, חלומו של כל שייט. לבושים במזג האוויר החמים בטי שירט, מכנסיים קצרות וסנדלים לא ייחסנו חשיבות גדולה לענן השחור שבא מאחור. מכת הגשם שנחתה עלינו הזכירה לנו היכן אנחנו מפליגים. בבת אחת הראות ירדה לטווחים של עשרות מטרים והרוח עלתה לעשרים קשר.צמצמנו מפרשים והמשכנו צפונה תוך ערנות מירבית לצג ולסובב אותנו. ברכנו את השוודים שהתקינו  A.I.Sגם ביאכטות פרטיות. לאחר כמה דקות ירדנו אחד אחרי השני להתנגב ולהתלבש כראוי להפלגה סקנדינבית. מרחוק כבר ראינו את הקתדרלה הגבוהה של יעדנו - המרינה של קלמר Kalmar)). הכניסה למרינה נוחה ורחבה ומנהל המרינה האדיב הנחה אותנו בטלפון למקום העגינה. מאוחר יותר סיפר לנו יאן המרקויסט Jan Hammarkvist)) מנהל המרינה כי קלמר היא נמל ומרינה חשובים בנתיב משטוקהולם ואליה. בעונת השיט, הנמשכת ממאי ועד ספטמבר, חולפות בה קרוב ל- 7,000 יאכטות. המרינה שוכנת ממש במרכז העיר בטווח הליכה מכל אתר בעל עניין. אחת הסיבות לפופולריות הגדלה של העיר בקרב השייטים היא הגשם. נשמע מוזר? להלן ההסבר. הפלגה משפחתית היא בילוי סקנדינבי מקובל. משפחות רבות שפגשנו מפליגות עם הילדים במשך שבועות. ימי גשם בקיץ אינם תופעה נדירה באזור זה. ביום גשום רצוי לעגון עם הילדים באזור המציע בילויים במקומות סגורים, קלמר מציעה מקומות רבים כאלו. בחורף המרינה הגדולה הופכת למעונות סטודנטים. האוניברסיטה נמצאת במרחק הליכה קצר מהמרינה וסטודנטים רבים עוגנים במרינה ביאכטות המשפחתיות שלהם.
חזרנו לטי שירט ומכנסים קצרות, הורדנו את האופניים ויצאנו לסיור מקיף בעיר מקסימה, המשמרת את סגנון הבניה של המאות ה-17 וה-18. דיוושנו באופנים למבצר המרשים של העיר, קראנו שפעם העיר הייתה עיר ספר בגבול שבין ממלכות דנמרק ושוודיה. משנת 1611 במשך כמה שנים, צרו הדנים על מצודת קלמר 22 פעם ולא הצליחו להכניע אותה. סיפורי המלחמות בסקנדינביה ממלאים אותי אופטימיות לגבי המזרח התיכון. לאחר מאות שנים של כיבוש דני בשוודיה ופינלנד ומאה ועשרים שנה של כיבוש שוודי בנורבגיה, מלווים כמובן בהרג הדדי רב, היום הם חברים טובים (כך לפחות זה נראה לי). אפרופו קרבות, האתר המושך ביותר את ההורים והילדים היא טירה עתיקה, המציעה לילדים יום שלם של קרבות אבירים בין השוודים לדנים. העיר העתיקה המשמרת את בניני המאות ה-17- 18, היא אתר תיירות מעניין, המשופע, מלבד ממוזיאונים, גם במסעדות, בתי קפה, פאבים וחנויות. במרכז ניצבת הקתדרלה הבולטת למרחוק, שנבנתה בסגנון הברוק  הרנסנסי. בעת ביקורנו שיחקה נבחרת הכדורגל של שוודיה במשחקי גביע העולם, מי אמר שהשוודים קרים, מאופקים ושקטים?
 
סטוקהולם: מוזיאון הואסה ואופנועי-ים
המשכנו להצפין לכיוון סטוקהולם. הצצה למפת המבואות הימיים של העיר מעוררת חשש. סבך עצום של תעלות, נתיבי שיט, איים, איונים ושרטונות. עברנו לנוהל הפלגה המחייב הכנה ולימוד ציר ההתקדמות בערב הקודם להפלגה. את הנתיב סימנו הן בפלוטר הניווט הצמוד להגה והן באייפד. באופן כזה ההגאי יכול להפליג כשהפלוטר הנמצא ברזולוציה גבוהה נותן תמונה של מייל ואפילו פחות. האייפד פתוח על רזולוציה של כמה מיילים וזאת על מנת לזהות פניות בהסתעפות התעלות והמייצרים. בערב ערכנו השואה בין האייפד לפלוטר. כמובן שהאייפד היה עדכני יותר.  
את אופציית הפלגות הלילה הורדנו מהפרק.

סטוקהולם נמצאת כ-30 מייל בקו אווירי מחופי הים הבלטי. שני נתיבים ימיים מרכזיים מובילים אליה, מדרום ומצפון. כמובן ששניהם ארוכים יותר והם כוללים פיתולים. הכניסה הצפונית קצרה יותר. בארכיפלג של שטוקהולם 24 אלף איים ואיונים! רובם המוחלט לא מאוכלסים וחלקם אינו אלא שרטון גדול. בסטוקהולם עצמה ובסביבותיה חיים כ-3.5 מיליון נפש. העיר משתרעת על 14 איים המחוברים בינהם באמצעות 50 גשרים. חלקם בגובה המאפשר מעבר אניות וכמובן גם יאכטות מפרשים. נושא זה של גובה הגשרים היה אחד הנושאים המרכזיים בתכנון נתיב ההפלגות. ה-
45X מאובזרת בתורן המתנוסס לגובה של 24 מטר. אם לא לקחת את זה בחשבון יכול להיות שתאלץ לחזור עשרות מיילים, כדי להגיע ליעד בנתיב עוקף. אין מצב של הפלגה, בלי שיש לך נתון בדוק של גובה הגשרים בנתיב. אנחנו שאבנו את נתוני הגובה ממפות הנביוניקס. ואסהמנט מרינה (Wasahamnen) הייתה היעד שלנו בסטוקהולם. המיקום שלה ממש מושלם, היא שוכנת על אי שכולו פארקים ומוזיאונים (יש גם לונה פארק ומוזיאון מיוחד ללהקת אבא). עם הדינגי או באמצעות מעבורת משך זמן ההגעה לכל אתר מעניין בעיר הוא כרבע שעה. המרינה היא הראשונה שהוקמה בסטוקהולם. מהמקום שבו נמצאת המרינה משו את האנייה ואסה עליה אספר בהמשך. השרות המקצועי והיחס האישי הוא יוצא דופן. כמו רוב המרינות בסקנדינביה היא מאוכלסת בעיקר ביאכטות של עד 40 רגל. המרינה מוגדרת כ"מרינה לאורחים" זוהי הגדרה סקנדינבית הבאה לציין שלא ניתן לרכוש במקום מקום עגינה ארוך טווח. יעודה של המרינה לארח תיירות ימית פנימית ובינלאומית. הסקנדינבים מרבים להשתמש באתרDOCSPOT.COM כדי להזמין מקום במרינות. המרינה נמצאת חמש דקות מהמוזיאון המתוייר ביותר בשטוקהולם - מוזיאון הואסה. במוזיאון פריט אחד, אבל איזה פריט! האנייה ואסה אשר טבעה שעה לאחר שהושקה לא רחוק מהמוזיאון. האנייה שהייתה אמורה לשנות את מאזן הכוחות בים הבלטי במאה ה-17 טבעה ב-1628 ונמשתה מהבוץ ב-1961. קרוב ל-30 שנה נמשכו עבודות השיפוץ והשימור וב-1990 נפתח המוזיאון הענק אשר מאחסן את האנייה כולה. בילינו במוזיאון כמה שעות. האנייה ואסה פשוט מרגשת, אין שייט בעולם שיכול להישאר אדיש ממצבה היסטורית-ימית שכזאת. למחרת הזמין אותנו אחד מעובדי המרינה לחוויה מעניינת. יום של טיול שיט על גבי אופנועי-ים בסטוקהולם וסביבותיה. הפלגנו בזוג אופנועים כאשר השוודי מוביל. סיירנו מסביב לעיר העתיקה הנמצאת על האי גמלה סטאן (Gamla Stan) ומול ארמון המלוכה ובניין הפרלמנט משם הפלגנו בתעלות צרות דרך מועדון השיט המלכותי המשמש לסירות מנוע בלבד. מדריכנו מספר שמחיר מקום עגינה במועדון היוקרתי יכול להגיע לעשרות אלפי אירו. בשוודיה יש בצד מדיניות של מדינת רווחה, שכבת אצולה המרופדת ב"כסף ישן". בתעלות הצרות המהירות מוגבלת ל-5 קשרים. בדרך חזרה בנתיב המרכזי המוביל לסטוקהולם מהכניסה הצפונית כבר סחטנו את אופנועי הימאה ל-30 קשר.
לאחר שלושה ימים ממצים בסטוקהולם הגיע הזמן להפליג. הכיוון צפון מערב- לכיוון הארכיפלג הפיני ולאחריו הלסינקי. אנחנו יושבים במסעדה פתוחה על קו המים להיפרד מהחברים השוודים שאירחו אותנו. הלבוש קיצי, מזג האוויר השתגע, כבר אמרנו?     
 
לסיכום
לפרק ראשון:
החוף הבלטי השוודי משטוקהולם דרומה מתחלק לשני חלקים. החוף הדרומי עד קלמר הוא למעט אזורים מצומצמים חולי, מישורי ואינו מפורץ. בהמשכו- הארכיפלג של סטוקהולם שהוא ההיפך הגמור מהחוף הדרומי ובו אלפי איים ואיונים.

לפרק שני:
בבת אחת הראות ירדה לטווחים של עשרות מטרים והרוח עלתה לעשרים קשר.צמצמנו מפרשים והמשכנו צפונה תוך ערנות מרבית לצג ולסובב אותנו. ברכנו את השוודים שהתקינו A.I.S גם ביאכטות פרטיות.

לפרק שלישי :
האנייה ואסה פשוט מרגשת. אין שייט בעולם שיכול להישאר אדיש ממצבה היסטורית-ימית שכזאת.

 

לרכישת מנוי לחצו באמצעות PAYPAL לחצו על הקישור למטה.

העיתון ישלח לכתובת שתזינו באתר PAYPAL.
נודה על הזנת מספר טלפון על מנת שנוכל לחזור אליכם במידת הצורך.

תגובות
שם הכותב
כותרת

טוען תגובות..
© כל הזכויות שמורות | טלפון: 03-6950950 | פקס: 03-6957282
<