גליון 83 - יולי 2020
הקיץ מפליגים בישראל...
הגליון הדיגטאלי של כחול!
תורידו לנייד ותיקראו אותו בכל מקום!



 
דף הבית > מסלולים להפלגות > הפלגות באירופה > לילה אחרון עם בת הים הקטנה
לילה אחרון עם בת הים הקטנה
הפלגה סביב זילנד, האי המרכזי של דנמרק, חופנת בחובה המון הרפתקאות, היסטוריה ונמלים עתיקים וקסומים. סיפור נוסף בסדרת ההפלגות בים הבלטי וארצות סקנדינביה
 גיורא קדר

מיד עם המעבר של מבצר טרקרונר (Trekroner) הניצב על אי בכניסה לנמל קופנהגן, נגלתה לנו תעלת השיט הראשית של העיר היפיפייה. כניסה לערי נמל "עם טעם של פעם" מרגשת אותי. כדי להזדהות עם מאות שנות היסטוריה של שיט מפרשים, השארנו את המערך מונף עד לרגע האחרון, כמו שנהגו הימאים של אז, בעת ההפלגה בתעלת השיט רחבת הידיים ועמוסת התנועה הימית. מתעלת השיט הראשית מתפצלות תעלות רבות צפונה ודרומה. חלקן משמש לנמל ומספנות ורובן לעגינת סירות ויאכטות. כדי להתחיל את ההפלגה באופן תרבותי, החלטנו לעגון בכיכר האופרה של קופנהגן.

הסתבר שהגענו בדיוק בזמן. כמה דקות לאחר שסיימנו את רתיקת היאכטה החל מופע אופרה פתוחה לעיני אלפי דנים ששילמו במיטב כספם. אנחנו בהשראת הסרט "סינימה פארדיסו" ראינו את המופע מהקוקפיט. לאחר המופע הלכנו לבקר את הסמל של קופנהגן - פסלה של בת הים הקטנה הסמוך למקום העגינה שלנו. היא הייתה בודדה, המוני התיירים המקיפים אותה במשך היום הלכו לארוחת ערב. חצינו את הגשר הנפתח של התעלה וגם אנו הלכנו לאכול, בשוק האוכל הענק שבגדה ממול. עשרות דוכני אוכל מכל קצוות העולם מאכלסים האנגר ענק שבעברו שימש כמחסן ציוד כבד של הנמל. למתעניינים: יש גם דוכני חומוס, פלאפל ושוארמה.

בדרך חזרה נכנסנו למלון הצמוד ליאכטה. המלון ממוקם בבית האדמירליות הדנית לשעבר. בניין מרשים. בקומה הראשונה יש תצוגה גדולה של דגמי אניות מפרש אשר שרתו בצי הדני אשר בשיאו, לפני שהובס על ידי האדמירל הבריטי נלסון בקרב קופנהגן בשנת 1801, היה אחד מהציים החזקים בעולם.

בבוקר יצאנו צפונה במטרה להקיף את האי הדני זילנד (SJAELLAND). ה- 45XC  עם חלוץ וראשי בשטח של 112 מטרים מרובעים, אהבה את הרוח ונתנה תפוקה נינוחה של 8 קשר. המיצר הארוך והשקט בו הפלגנו נקרא בשם סגאגרט (Skagerak), הוא מפריד בין דנמרק לשוודיה ומהווה את הכניסה לים הבלטי. תנועת האניות ערה ביותר ומחייבת שמירה קפדנית על מערכי ההפרדה המסומנים במפה. תנועה צפונה מתבצעת בצד המזרחי ודרומה במערבי. עגינה ראשונה מתבצעת בצהריים במרינה של הלסינגור (Helsingor). אנחנו מרתקים בזריזות את היאכטה ברציף האורחים ויוצאים להליכת צהריים בטירה המעניינת הנמצאת בצמוד למרינה. הטירה מפורסמת בזהות אדם שלא גר אבל כל העולם שמע את שמו, מדובר בהמלט גיבור מחזהו של שייקספיר הבריטי, על פי המחזה העלילה התרחשה בטירת קרונבורג (Kronborg). הטירה שימשה את מלכי דנמרק במשך מאות שנים. שמם של המלכים ומלכות לא מוזכר אך השם המלט נימכר היטב בטירה וסביבותיה. מה לא עושים כדי לקדם את התיירות. בהליכה מזורזת אנחנו עוברים את אזור המספנות אשר הוסב בשנות השבעים למרינה ואזור בילוי ותרבות. הסיכום: הלסינגור היא עיר שווה ביקור. עד שנחנך הגשר האדיר המחבר את שודיה עם דנמרק דרומית לקופנהגן התרכזה רוב התחבורה בין דנמרק לשודיה בין הלסינגור ומקבילתה השוודית הלסינבורג השוכנת במרחק של כ-2 מייל ימי ממנה.

 

מעדני הדגים של דנמרק

להפליג בדנמרק ולא ליהנות ממעדני הדגים שלה הוא מחדל שיכול להשתוות לביקור בעכו העתיקה מבלי לאכל חומוס או עגינה בקסטלו בלי לאכול קלמרי על הגריל. כדי להימנע ממחדל הפלגנו לעיירת דייגים בשם גיללאי (Gilleleje). יש לא מעט עיירות דייגים בדנמרק, המייחד את גיללאי הוא המיקום. היא נמצאת בקצהו הצפוני של אי זילנד, מיקום הנמצא בטווח הקרוב ביותר לשדות הדיג של הים הצפוני. בשעה עשר בלילה באור יום מלא נכנסנו לנמל הדיג שבצדו המזרחי נבנתה מרינה, הנמל מוגן בשובר גלים כפול. שטח המים בין שוברי הגלים מיועד לספוג את האנרגיה של גלי הענק המתרוממים בעת סערות החורף הצפוניות. לאחר שראיתי תמונות איך נראית במקום החביב הזה סערת חורף - החלטתי כדי להימנע מאי נעימות זאת ואחרות, לא להגיע לדנמרק בחורף.

העגינה בדנמרק היא בשיטת עמודי עגינה (בדומה למרינה באשקלון). את החרטום צריך לקשור במקביל בין שני העמודים ואת הירכתיים לרציף. נכנסנו לעגינה ברוח צד של 25 קשר ובגשם שוטף. הבעיה בסקנדינביה היא המרווח בין העמודים, היאכטה הממוצעת בדנמרק היא בת פחות מ-40 רגל, הרוחב בהתאם.   

במהלך הלילה עלתה הרוח ומשבים עברו את תחום ה-40 קשר. התעוררנו לבוקר שטוף שמש וים סוער. המעגן היה רגוע לחלוטין בשל שיטת הבנייה שלו, אותה ראינו גם במעגנים אחרים בסקנדינביה. מול פתח המעגן בנוי שובר גלים נוסף, כלומר למעגן יש שני פתחים. הבריכה שנוצרה בין שני הפתחים גורמת להתפשטות הגלים הנכנסים. באופן זה הם מאבדים את האנרגיה שלהם והמעגן נשאר שקט. שכן דני מקומי שעגן לידנו, סיפר שרוחות של 60 קשר הן לא תופעה יוצאת דופן בחורף הדני. את היום בו נאלצנו להישאר בגיללאי הקדשנו לטיול אופניים ארוך באזור היפיפה של צפון האי זילנד. האזור הוא גבעי ומעובד באינטנסיביות. דנמרק היא מדינה חקלאית וחלק משמעותי של מסע האופניים עשינו בשבילים לצדן של פרות דניות שלא התרשמו מהאורחים הבלתי קרואים מהמזרח התיכון. אנחנו התרשמנו מהפרות, יותר נכון מתוצרתן. אתם לא מאמינים איזה יוגורט, גלידה ועוגות גבינה מגישים בכפרים שלאורך הדרך, לא פלא שהדנים הם אנשים גדולים.

למחרת יצאנו בקורס מערבי לעבר כיף זילנדס אוד (Saellands Odde )שהוא הקצה הצפוני של זילנד. הכיף נימשך צפונה בשרשרת שרטונות מעל ומתחת למים. מעבר צר מאוד של כמה עשרות מטרים המסומן במצופים מקצר מאוד את הנתיב. כמו בנתיבי מים אחרים בסקנדינביה גם כאן הניווט חייב להיות מדויק ביותר. ניווטנו בשיטת "המחשב הכפול". צג היאכטה הנמצא מול ההגאי מכויל להגדלה מירבית, המראה את הנתיב כ-100 יארד קדימה ואילו הטבלט המונח גם הוא לפני ההגאי מראה את הנתיב מייל או שניים קדימה. באופן כזה לא מפספסים שרטון או מצוף שרק בהגדלה מרבית ניתן לראות. באזורים כאלה יש מטבע הדברים תנועה ערה של כלי שיט לכן רצוי להציב כמה שיותר צופים במיוחד אם מפליגים כמונו במפרשים ויש להגאי "שטחים מתים".

עם חציית השרטון פנינו דרומה ונכנסנו למיצר סאמסו (SAMSO), אגב רוב שיטחה של דנמרק משתרע על חצי האי יוטלנד (Yutland). ובשעות אחר הצהרים עגנו במעגן הקטן של הבנסו  Havnso)). סביב הכפר הזעיר המתמחה בגידול תפוחי עץ בנו תושבי קופנהגן בתי נופש. הפרט המעניין הוא שבחצר כל בית עומדת על עגלה סירה אחת לפחות, לעיתים שתי סירות: מפרש ומנוע. הדגמה ויזואלית לסיבה מדוע דנמרק היא משיאניות העולם במספר כלי שיט לנפש. חברים דנים ספרו לי כי מדיניות המיסוי של ממשלת דנמרק עומדת לשנות נתון זה, הממשלה החליטה לגבות מס שנתי של אחוז וחצי משווי כלי השיט. המס ייגבה דרך חברות הביטוח. התוצאה: מכירת כלי שיט חדשים נבלמה כמעט לחלוטין. כמובן שבמדינה שכל משפחה שישית היא בעלת כלי סירה או יאכטה זהו נושא שאינו יורד מסדר היום הציבורי.

למחרת בקורס דרומי נכנסנו למיצר הגדול (Great Belt), משמאלנו האי זילנד והאי פין מימין, הפלגנו בקדמית חדה ברוח מקפיאה של למעלה מ-20 קשר ובצענו צמצום אחד של הראשי. ב XC 45-המפרש הראשי מתגלגל עם השחיפים לתוך המנור. לי הטכניקה הזאת הייתה חדשה, אך כפי שסבתי נהגה לומר "לדברים טובים מתרגלים מהר" נהניתי לפרוש ולגלול את הראשי עם עלית וירידת עוצמת הרוח. המגלול מאפשר לך לפרוש את המפרש באופן מדויק ומהיר. כאשר מפליגים בצוות של שלושה נוח מאוד להניף מפרש באופן שההטיה נסבלת והמהירות נשמרת.

בין האי זילנד לבין האי פין מתוח גשר ענק באורך של כעשרה מייל! הוא נצפה למרחוק. למרות שבדקנו באופן יסודי במפה את גובה הגשר ווידינו שהתורן שלנו על 22 המטרים שלו עובר מתחתיו-ככל שהתקרבנו אליו היה נדמה שאין סיכוי לעבור. זאת הרגשה קבועה בכל פעם שעוברים מתחת לגשר, אלא באם לפניך עוברת אניית ענק שחלפה על פניך קודם והפנימה את הרגשת הביטחון. כדי להרגיע נציין כי גובה הגשר בקטע מעבר האניות הוא 65 מטר.

מיד עם מעבר הגשר נפרשה מימיננו העיר קורסור (Korsor). העיר משמשת כנמל הבית של צי המלחמה הדני. חלפנו על פני הנמל הצבאי ונכנסנו למרינה הנמצאת בתוך הנמל העתיק של העיר אשר לפני בנית הגשר עיקר פרנסתו הייתה על הפעלת המעבורות בין שני האיים. השכן שעגנו לידנו שאל האם הגענו לעיר לשמוע את ההופעה. כאשר הוא הבחין שאנחנו לא מבינים על מה הוא מדבר מיהר לספר כי להקת רוק דנית ידועה עומדת להופיע בעוד שעה במבצר העיר הסמוך למרינה. הלכנו בעקבות הקהל שנהר לכיוון המבצר. הקהל התמקם על סוללת החפיר העתיק המקיפה את המבצר, הבמה הייתה במרכז. ההופעה הייתה טובה אבל הקהל הדני שניכר עליו שהוא נהנה נישאר סטטי ולא נסחף לריקודים גם לאחר כמה (וכמה) פחיות של בירה. דוכני האוכל עבדו היטב וחברי יורם שמבין בנקניקיות הודיע שגם הן היו טובות. בשמונה בערב הקהל התפזר ותוך דקות באור יום מלא העיר נראתה כמו עיר בעוצר. הדנים, כמאמר השיר של אריק אינשטיין: "אוהבים להיות בבית.."  

כ-10 מייל דרומה מקורסור שינינו קורס למזרח ונכנסנו למפרץ סמאלנדס (Smalands Fadvandet ) המפריד בין האיים נקסקוב (Nakskov) ונורר ((Norre כדי להקיף את האי זילנד מדרום. לשם שינוי היה יום חמים, הרוח הצפונית הייתה מתונה והשמש זרחה. קשה לתאר כמה מפרשיות מלאו את המיצר הגדול, למרות שזה היה יום חול נראה שכול תושבי האזור לא יכלו לעמוד בפיתוי ויצאו לים. ההפלגה ברוח מלאה במפרץ השקט בין שתי הגדות הירוקות הייתה מסוג ההפלגות שאתה לא רוצה שיסתיימו, אולם המפרץ הלך ונעשה צר עד שבסמוך לאי הקטן טארו Taero)) הוא מתחבר למיצר רדוד וצר המחזיר לים הבלטי. המיצר הוא אופייני לדנמרק, רדוד וחולי עם תעלת שיט מפותלת המסומנת היטב. לפני הכניסה לתעלה הורדנו מפרשים למרות שראינו יאכטות, כנראה מקומיות, שהפליגו בנינוחות באזור שלפי המפה עומקו פחות ממטר.

עם היציאה מתעלת השיט פנינו לכיוון צפון מזרח לתוך מפרץ גרונסאנד (Gronsund) כשאנו מפליגים במערך מלא, תוך שהרוח הפכה להיות גבית. בשבע בערב נכנסנו למרינה הקטנה והעמוסה של קלינטהולם (Klintholm). נתיב הפלגת היאכטות אל ומשוודיה לכיוון מערב ואל תעלת קיל (Kiel) המוליכה לעבר חופי צפון אירופה עובר כאן. בשונה מהמרינות והמעגנים שעברנו בדרך לכאן, רוב העוגנים אינם דנים. ראינו הרבה דגלים שוודים, פינים, גרמנים ופולנים. (היה גם דגל ישראלי אחד שרבים בקשו להנציח את עצמם בתמונה איתו). לשם התמצאות: החוף הגרמני נימצא 30 מייל מדרום, השוודי כ-30 מייל בכיוון צפון מזרח והפולני 100 מייל מכיוון דרום מזרח. המרחקים בין המדינות הבלטיות קצרים. האי הקטן בור (Borre) אשר בו עגנו נמצא מדרום לאי זילנד. הצוקים הלבנים אשר נמצאים במזרחו, היו יעד טיול האופניים, אליהם יצאנו צלי חברי המתמחה בענף ספורט זה ואנוכי. הנוף שנגלה לנו מראש הצוקים הלבנים היה שווה את המאמץ.

מיצרי סגאגרט המוליכים צפונה, בהם התחלנו את ההפלגה, קיבלו אותנו למחרת ב"שטיל" שלא תאם את רוב ההפלגה. היום השמשי המקסים הפך להיות ערפילי וההפלגה דרשה ערנות רבה. יורם חבר הצוות שלנו שעבר מספר פעמים במיצרים כרב חובל בצי הסוחר וידא שלא נפליג בתוך אזור ההפרדה אשר המה מאניות סוחר ונוסעים. "כדאי לא לסמוך על כך שבערפל מישהו באניית ענק שמפליגה במהירות של 20 קשר יראה אותנו, וגם אם יראה" הוסיף יורם "יהיה לו קשה מאוד לעשות משהו". לכן הפלגנו מחוץ לאזור ההפרדה, צמוד לחוף כאשר עין אחת נמצאת כל הזמן על הצג לאתר את שידורי ה-AIS המודיעים על התקרבות של אנייה לעברנו.

את הלילה האחרון בילינו ליד בת הים הקטנה בקופנהגן. הפלגת "סובב זילנד" - 250 מייל הושלמה.         

              

 

לרכישת מנוי לחצו באמצעות PAYPAL לחצו על הקישור למטה.

העיתון ישלח לכתובת שתזינו באתר PAYPAL.
נודה על הזנת מספר טלפון על מנת שנוכל לחזור אליכם במידת הצורך.

תגובות
שם הכותב
כותרת

טוען תגובות..
© כל הזכויות שמורות | טלפון: 03-6950950 | פקס: 03-6957282
<