כחול 80 - אוקטובר 2019
גליון סתיו -
איים בזרם
מבחני ים- לאגון 50 ואושיאניס 46.1



 
דף הבית > סיפורים מהים > "מעגן מיכאל 2": העתק של ספינה עתיקה.
"מעגן מיכאל 2": העתק של ספינה עתיקה.
הספינה העתיקה שנמצאה מול מעגן מיכאל, הייתה ספינת מפרש חדשה בהפלגת הבכורה, אשר הפליגה כ 500 שנה לפנה"ס, טעונה ב-12 טון אבני ציפחה, אשר נחצבו באי אוויה שבים האגאי, אשר היו מיועדות כנראה לבניית מקדש יווני בחוף דור, שהיה מיושב באותו הזמן ואף שימש כנמל



יק כהנוב ז"ל - יוזם ומתכנן הפרויקט
מאת מירי שפירא
צילום רפליקה מפליגה  - אלכסנדר אפרמוב
שאר הצילומים - מערכת כחול

הספינה העתיקה שנמצאה מול מעגן מיכאל, הייתה ספינת מפרש חדשה בהפלגת הבכורה, אשר הפליגה כ 500 שנה לפנה"ס, טעונה ב-12 טון אבני ציפחה, אשר נחצבו באי אוויה שבים האגאי, אשר היו מיועדות כנראה לבניית מקדש יווני בחוף דור, שהיה מיושב באותו הזמן ואף שימש כנמל. בספינה נמצאו חרסים קפריסאים עדות לעצירה בקפריסין. על פי כמות ערכות האוכל העשויות חרס אשר נמצאו בספינה מעריכים כי בספינה היו ארבעה אנשי צוות. בנוסף למטען הספינה נמצאו גם עוגן, עשוי עץ אלון, במצב שימור מצוין, שרידי חבלים, שרידי מזון, אמפורות-חרס (כדים המיועדים לנוזלים) וכלי העבודה של נגר הספינה. החול אשר כיסה את השרידים שימר אותם. העובדה שחרטום הספינה היה מופנה לחוף הביאה את החוקרים להניח כי עקב טעות בנווט, הספינה אשר הייתה מיועדת לנמל דור, עלתה על החוף מול מעגן מיכאל של ימינו.
לפני כשלושים שנה צלל חבר קיבוץ מעגן מיכאל מול חופי הקיבוץ ובעומק של כשלושה מטרים זיהה ערימת אבנים שלדעתו לא היו שייכות למקום. הגילוי הוביל להתעניינות רבה של רשות העתיקות ואוניברסיטת חיפה. חפירות ארכיאולוגיות הובילו לגילוי הספינה היוונית שהוצאה מהמים בתהליך מבוקר וסבלני. תהליך הוצאת שרידי הספינה מן המים ושימורה, ארך כ 10 שנים. השרידים שומרו והם מוצגים כיום במוזיאון הכט שבאוניברסיטת חיפה. "כחול" ממליץ בחום על ביקור במוזיאון מרתק זה. הספינה נקראת כיום בשם: "מעגן מיכאל". בעולם המדעי נהוג לקבוע את שם שרידי ספינה טבועה על פי המקום בו נמצאה. 
 
 
ראיון עם רענן שפירא חבר בצוות המתנדבים בוני הספינה.
 
מהי רפליקה (העתק) של ספינה עתיקה?
רפליקה זה העתק מדויק של כלי שיט עתיק, המיוצר באותן המידות ובאותם החומרים והשיטות. הרפליקה אמורה להפליג באותם ביצועים של ספינת המקור. מאחר והספינה המדוברת לא נמצאה שלמה, החוקרים והמתכננים משחזרים את הפרטים החסרים. השחזור נעשה על סמך הערכת הפריטים שנמצאו. בנוסף, משתמשים החוקרים במידע שמופק מממצאים ארכיאולוגים בני אותה תקופה. לדוגמא: ציורים על כדי חרס או ארונות קבורה וספינות טבועות אחרות שהתגלו. עם סיום בניית הרפליקה מתבצעות הפלגות מחקר. בהפלגות ניתן ללמוד על שיטות הבנייה וההפלגה שהיו נהוגות באותם ימים.
 
מהיכן חלום בניית  הרפליקה?
"חלומו הרטוב" (תרתי משמע), של כל ארכיאולוג ימי, הוא לבנות רפליקה, נאמנה למקור ככל האפשר. זה היה גם חלומו של פרופ. יעקב (יק) כהנוב (ראה מסגרת), יק מימש את החלום. בהנהגתו הבלתי מתפשרת של יק יצאה מלאכת הבנייה לדרך. הוא גייס תרומות מרבים וטובים, בראשם משפחת ארנסון, ששרה - אם המשפחה, הייתה תלמידתו של יק. בית הספר לקציני ים בעכו תרם חצר ומבנה ששימשו את כל מהלך הבנייה, קק"ל תרמה עצים, גופים עסקיים ובודדים (ביניהם שייטים רבים) תרמו סכומים לא מבוטלים. התרומות וצוות מתנדבים מסור שיק הצליח להלהיב ולגייס, הביאו לכך שהחלום קרם עור וגידים.
 
מה אפיין את צוות המתנדבים?
הצוות הורכב מכ-20 מתנדבים, רובם גמלאים מתחומי מומחיות שונים, מיעוטם אנשי ים. למעט אחד, למתנדבים לא היה ניסיון קודם בבניית כלי שיט. התנהלות הצוות אופיינה במוטיבציה גבוהה ובשמחת בנייה ויצירה. מצאתי את עצמי  במשך שלוש שנים יחד עם הצוות מתייצב מדי יום בבית המלאכה בעכו, כולנו משקיעים שעות רבות ומאומצות, במסירות, באווירת חברות נפלאה ומעל הכול בדבקות במטרה. כך בעת הבנייה, ולאחר מכן בהשקה והשטת הספינה במפרץ חיפה.
 
היכן התחברת אתה לחלום הרפליקה?
בגיל 12, הגעתי לנהריה כעולה חדש מדרום אפריקה, יק היה בין החברים שקלטו אותי. מהר מאוד הפכנו לחברים בנפש, חברות שנמשכה שנים רבות. דרך יק השתלבתי ב"הפועל נהריה ימייה" שם התחיל הקשר שלי עם הים, קשר שהוא חלק מהותי מחיי עד היום. יק ואני, כילדים בני 12, בנינו דגם של סירת מפרש מבול עץ שמצאנו על שפת הים. נהגנו להשיט את הסירה הקטנה שלנו בחוף ימה של נהריה, כשאנחנו מלווים אותה בשחייה עם סנפירים. יום אחד, ברוח צפונית חזקה, הסירה הקטנה והאמיצה שלנו "תפסה קורס", מערבה, לעומק ונעלמה מעבר לאופק. יק ואני החלטנו שבבוא היום נפליג בעקבותיה, לחפש אותה.
המשכנו בלימודים בבית ספר לקציני ים בעכו ובקורס חובלים בחיל הים, הקמנו משפחות וכל אחד בנה לעצמו קריירה מקצועית, אך החברות ואהבתנו לים, נשתמרה לאורך השנים. כשהשלמתי את חלום הקפת העולם ביאכטת מפרש, אשר יק השתתף בחלק ממנו, שיתף אותי יק בחלום הרפליקה. באתי לבקר, נשביתי בקסם, הצטרפתי לצוות המתנדבים והשאר היסטוריה. תקוותי שביום מן הימים אזכה להימנות עם הצוות הנבחר שישיט את "מעגן מיכאל 2" ליוון.
 
ספר על אירועים מיוחדים שלך בתהליך הבנייה?
בין המשימות שהוטלו עלי התבקשתי לייצר רפליקה לעוגן העץ שנמצא באתר החפירות. העוגן היה עשוי עץ אלון ובגלל מבנהו המיוחד, היינו חייבים למצוא עץ מתאים שנוכל לגדוע אותו וליצר ממנו את העוגן. האלון בישראל הינו עץ מוגן ואסור לכרות אותו. מה עושים?
בדרך מקרה (כמו בכל הסיפורים), נודע לי על וויסאם קוואג'י, ערבי נוצרי מהכפר פסוטה בגליל, שהינו בעלים של 7,000 דונם (!) יער אלונים, לא פחות. לוויסאם היתר ייחודי מבית משפט - לכרות אלונים על פי צרכיו.
וויסאם התלהב והוחמא מההזדמנות שנפלה בחלקו להיות שותף לעשייה מיוחדת כזאת. הוא שיתף פעולה ברצון, בתיאום עם הרשויות, לאחר שוטטות ממושכת ברחבי החורש שבבעלותו, נמצאו העצים המתאימים והובלו אחר כבוד לחדר המלאכה בעכו. כך הכרתי קהילה נפלאה של תושבי פסוטה, שאירחו אותי ואת מירי אשתי באירועי חג המולד בכפרם וכך הרווחתי עוד חבר.
התנסות מעניינת נוספת נקרתה לי בחיפוש אחר הנוסחה של חומר ההגנה על עץ הספינה, ששרידיו נמצאו בחפירות. נסעתי ליוון לפגוש את ניקולאס פלאביאנוס שנחשב למומחה בינ"ל לספינות עץ עתיקות - בנייתן ושימורן. המשימה: איתור חומרי גלם מתאימים שנועדו לצפות, להגן ולאטום את העץ ממנו נבנתה הספינה. הארכיאולוגים שיערו שמטרת החומר היא אטימה, אך מניקולאס למדתי שמטרת הציפוי באותם ימים (בהסתמך על מקורות יווניים עתיקים), הינה שימור העץ. האטימה נוצרת מאליה על ידי בנייה והתאמה של הלוחות והתנפחות העץ במים.
ליוונים הייתה יכולת מדהימה לדייק בהתאמת הלוחות. בתהליך הבנייה ושיקוע הספינה במים גילינו עד כמה נושא זה קריטי. עכשיו כשספינתנו צפה במים קרוב לחודשיים, אני רואה עד כמה ההתאמה המדויקת של הלוחות והאטימה ביניהן לאחר ההתנפחות, תוך כדי ספיגת המים, אכן מוכיחה עצמה במציאות. מניקולאס למדתי גם עד כמה גדולים, לעיתים, הפערים בין מידע מדעי או אקדמי נוקשה, לבין עולם המונחל מדור לדור בעל פה  ובכתב. האמת תמצא ביניהם, תמיד השאר מקום לספק לשאלות והשערות.
 
סיפרת על חומר הגלם לעוגן, מאילו חומרים נבנתה הספינה?
גוף הספינה - צלעות ולוחות - מעץ אורן מסוג ברוטיה, המצוי גם בארץ.
השידרית, העוגן, הכפיסים והפינים- מעץ אלון. התורן (שלא נמצא) - נבנה מגזע עץ ברוש. מסמרי נחושת חיברו בין הלוחות לצלעות. החבלים- נקלעו מפשתה. המפרש - (שלא נמצא), על פי ממצאים באתרים אחרים וציורים, מבד פשתה. חשוב לציין כי בניגוד לשיטה הרווחת היום, על פי קביעת הארכיאולוגים, נבנתה הספינה בשיטת מעטפת הקודמת לצלעות. הלוחות חוברו אחד לשני בעזרת אלפי מגרעות וכפיסים.
באזור החרטום והירכתיים נמצאו חיזוקי תפירה בחבל פשתן של הלוח הראשון לשידרית.
 
מהם סימניה שאלה שעדיין נשארו פתוחים ומסקרנים?
הרבה שאלות נשארו פתוחות ויש לשער שעם התקדמות המחקר יהיו שאלות נוספות. דוגמה לשאלה כזו מתייחסת ליכולת ההפלגה של הספינה חזרה ליוון. משטר הרוחות השכיח בים התיכון, כפי שאנו יודעים, הינו רוחות צפון מערביות המאפשרות, בקלות יחסית, הגעתה של ספינה עם מפרש מרובע מיוון לישראל. נוצרת מגבלה ממשית בהפלגה נגד הרוח עם מפרש כזה. השאלה איך הצליחו לחזור לנמל המוצא ביוון עדיין פתוחה.
האתגר יהיה לבחון את התזות השונות ולאמת אחת מהן, לפחות.
המחקר, וההתנסות, כמו שאמר יק, נובעים מהרצון לדעת ולקבל תשובות.
 
מהם האתגרים העומדים כיום לפני הצוות?
עקומת הלימוד שלנו מתמקדת היום בתפעול המפרש המרובע, בהיגוי, בהתמודדות עם מזג אויר קשה, ברכישת מיומנות חתירה שתאפשר תפעול ארבעת המשוטים וכניסה ויציאה ממעגנים, ועגינה יעילה באמצעות עוגן העץ. כל אלה נכללים בהתנסויות, בהפקת לקחים וחזרות בלתי פוסקות על היישומים- בהם אנו עסוקים בימים אלה ממש. הסקרנות האישית שלי פחות אקדמית ויותר נובעת מאתגר אישי - להפליג בכלי שיט מסוג זה בים הפתוח, למרחקים.
 
אם היית פוגש אחד מאותם ספנים קדמונים, איזה מידע היית רוצה לשאוב ממנו?
הייתי מנסה לקבל מידע על מסלולים ומקומות מסתור בנתיבי השיט. גם בהפלגה סביב העולם, עם כל אוטוסטראדת המידע הקיימת היום, עדיין הפקתי ערך רב ותועלת משיחות רציף עם שייטים אחרים בהם היינו מחליפים מידע ומשתפים בניסיון עדכני מיד ראשונה.
הייתי רוצה לפגוש שייט בן 2,500 שנה ולהחליף עמו מידע מותאם לתקופתו. הייתי רוצה לשאול אותו על אותם חלקים שלא נמצאו בחפירות הארכיאולוגיות. לדוגמה: היכן הושיבו את החותרים? האם הצלעות היו מכוסות בלוחות (פיולים)? ועוד שאלות רבות אשר יעלו במהלך שנות ההפלגה הבאות, ההפלגה המעשית לבטח תאפשר לנו לענות על חלקם. לשם כך בדיוק הצוות עשה את המאמץ הגדול ובנה את מעגן מיכאל 2.  
 
 

יעקב (יק) כהנוב החולם והמבצע
את יק הכרתי בגיל 14 עת החלנו את לימודינו בבית הספר לקציני ים בעכו. כבר בשנה הראשונה הוא התבלט בלימודים, בשיט ובתכונות המנהיגות שלו. את בית הספר וקורס החובלים של חיל הים סיים כחניך מצטיין. לאחר מלחמת ששת הימים נפל בשבי המצרי כאשר סירת הגומי בה שייט בתעלת סואץ נפגעה, הוא עוטר בעיטור המופת על תפקודו באירוע זה. לאחר עשייה ארוכה כמזכיר עיריית נהריה, תפקיד בו תרם רבות לקידום השיט בעיר, פנה ללימודים. במהלך כל חיו היה יק שייט פעיל ונלהב. כאשר היה סטודנט באוניברסיטת חיפה לפני שלושים שנה לקח חלק בצלילות החפירה בחוף מעגן מיכאל, שם נמצאה הספינה היוונית. במהלך השנים התקדם והיה לראש החוג לציויליזציות ימיות באוניברסיטה. במהלך שלשה עשורים חלם יק לשחזר את הספינה. מטבע הדברים, תלוי מימוש הרעיון במשאבים ותקציבים לא מבוטלים, שאינם זמינים בשגרת תכניות המחקר וסדרי העדיפויות של מוסד האקדמי. יק לא ויתר ובזכות הידע, המקצועיות, המנהיגות והכריזמה שניחן בהם, הוא הצליח להלהיב ו"להדביק בחיידק" עוד רבים וטובים.
תהליך הבנייה נמשך כשלוש שנים ושיאו הורדת הספינה למים.
לצערנו לא זכה יק לראות בהתגשמות חלומו. ימים ספורים לפני ההשקה, יק נפטר ממחלה קשה בה נאבק במהלך כל תקופת הבנייה. הצוות ממשיך להפליג ורוחו של יק שורה בכל חשיבה והחלטה גם לאחר מותו. יק תרם את גופתו למדע. אין לו מצבה מאבן. מצבתו היא ספינת העץ המסמלת את סגולותיו ויכולותיו יוצאות הדופן. הוא יחסר לעולם השיט הישראלי ולי באופן אישי.  
כתב - גיורא קדר
 
 
    

 

לרכישת מנוי לחצו באמצעות PAYPAL לחצו על הקישור למטה.

העיתון ישלח לכתובת שתזינו באתר PAYPAL.
נודה על הזנת מספר טלפון על מנת שנוכל לחזור אליכם במידת הצורך.

תגובות
שם הכותב
כותרת

טוען תגובות..
© כל הזכויות שמורות | טלפון: 03-6950950 | פקס: 03-6957282
<