כחול 75 - יולי 2018
חופש גדול רגוע והמון הפלגות כיפיות לכולם!



 
דף הבית > טיפים להפלגות > שייט כללי > קפיצת דרך
קפיצת דרך
  
קפיצות דרך
איך להעביר את היאכטה בבטחה ליעדי שיט רחוקים ונחשקים.
מי מאתנו לא רוצה לגוון את אזורי ההפלגה שלו? להפליג באיים הקריבים, בריוויירה הצרפתית, או בקרואטיה. הדרך הפשוטה לממש הפלגה כזו היא פשוטה: לשכור יאכטה. אבל שייטים רבים חולמים להפליג עונה שלמה או שתי עונות במים אקזוטיים מרוחקים. שכירת יאכטה לחדשים ארוכים זה כבר סיפור יקר מאוד, במיוחד אם במרינה בישראל עוגנת היאכטה הפרטית, המוכרת והמועדפת להפלגה. בשנים האחרונות תפסה תאוצה העברת יאכטות מאזור לאזור. אם עד לפני שנים לא מעטות השרות ניתן בעיקר לצורך חציית האוקיאנוס האטלנטי, היום הוא מציע מבחר גדול של יעדים. ניתן להעביר את היאכטה באמצעות אנייה או באמצעות צוות מקצועי בשכר. מה היתרונות והחסרונות של כל דרך?


נתחיל בשאלה הטריוויאלית, מדוע לא להפליג לשם? הנימוק הראשון הוא חוסר בזמן. אם אתם עדיין לא בגמלאות ואין לכם אנשי צוות ללא מגבלת זמן, האופציה הזו אינה מתאימה לכם. אך יש גם נימוקים נוספים, יש יאכטות שאינן בנויות להפלגות ארוכות טווח, לדוגמא יאכטות מנועיות קטנות, יש בעלים שחציית אוקיאנוס האורכת כחודש ומחייבת עוד שבועיים של הכנות פשוט משעממת אותם. לעומתם יש שייטים שחלמו שנים על החצייה, אך לאחר מימוש חלומם, לא מעוניינים לחצות חזרה. הביקוש ל"הקפצת היאכטה" לאזור הפלגה מבוקש ומרוחק הביא בשנים האחרונות לעליית היצע האניות העוסקות בהעברת יאכטות. ההיצע היום כבר כולל אניות שנבנו מלכתחילה לצורך מטרה זו. באניות אלו הפריקה והטעינה מתבצעת במהירות גבוהה. במקביל נוספו אזורי שיט חדשים כמו אלסקה ואיי טהיטי שבאוקיאנוס השקט. גם היצע נמלי ההעמסה והפריקה גדל. אחת הסיבות לכך הוא השימוש המאסיבי שעושות חברות הצ'רטר באניות לצורך העברת הציים שלהם בסוף ובתחילת העונה מהים התיכון לים הקאריבי וחזרה. האניות המיועדות להובלת יאכטות עובדות בשתי שיטות העמסה שונות. בשיטה הראשונה מעמיסים את היאכטה על האנייה בעזרת מנוף ובשיטה השנייה מעמיסים את היאכטה בשיטת המבדוק הצף. בשיטת המבדוק הצף, סיפון האנייה שוקע אל מתחת למים וכאשר היאכטות המיועדות לשינוע נמצאות במיקום המתוכנן להן על הסיפון השקוע, הסיפון מתרומם אל מחוץ למים והאנייה יוצאת לדרכה. באניות מסוג זה משתמשים להעברת מגה יאכטות באורכים של 60 עד 80 מטר ובמשקלים של 1,000 עד 3,000 טון, בצד יאכטות קטנות יותר. הצורך למקסם את רווחיות הפעלת האניות מביא את בעלי האניות לנצל כל מטר מרובע של הסיפון ולכן הגיוון הרב של יאכטות קטנות וגדולות המוטענות עליהן.
 
אניות ייעודיות להעברת יאכטות
מה היתרון של העברה באנייה ייעודית? מדוע לא להשתמש בקווי הספנות הרגילים? הסיבה הראשונה היא כלכלית. בסופו של יום זול יותר משמעותית להשתמש באונניות המתמחות. אין ספק כי לעיתים אפשר לקנות נפח תובלה זול בקווי הספנות הראשיים, כמו לדוגמה בקו בין גנואה לניו-יורק או בין ברצלונה לפנמה. הבעיה היא שהם לא מביאים אותנו לאזור בו אנו רוצים להפליג. בעיה נוספת היא פירוק והרכבת התורן. רוב האניות היום הן אניות מכולה ולכן חישוב דמי ההובלה נעשה על בסיס מספר המכולות שיש לגרוע בשל הובלת היאכטה. כך יאכטה באורך של 40 רגל לא תחויב בדמי הובלה של מכולת 40 רגל, אלא פי שתיים או שלוש, בשל הגובה והרוחב. גם פריקת יאכטה אינה דומה לפריקת מכולה, בניגוד למכולה הנפרקת באמצעות מנוף ייעודי במהירות רבה פריקה או העמסה של יאכטה חייבת להיות זהירה ואיטית, זהו מטען עדין, לעומת מכולה העשויה מברזל, יאכטה רגישה לשריטות ושפשופים. הרוב המוחלט של היאכטות היום מועבר באניות מתמחות, כנראה שהרוב יודע מה עדיף.
מה חשוב להקפיד כאשר מביאים יאכטה להובלה על גבי אנייה?
רב חובל יורם גולן המשמש כשמאי ימי בכיר, מפרט: "ארובת האנייה פולטת חומרים מזהמים, כאשר הרוח נושבת מירכתי האנייה הזיהום מצטבר על גבי היאכטות המונחות על הסיפון. את הזיהום שעל הסיפונים ניתן בדרך כלל לנקות. אך זיהום המצטבר על כיסוים או מפרשים אינו ניתן להסרה, לכן המלצתי היא להסיר לפני ההעמסה כל כיסוי או מפרש. אם ניתן להגן באמצעות כיסוי נוסף או ניילון (בשיטת שרינק) זה עדיף ומשתלם". טיפ נוסף של רב חובל גולן, אשר משרדו עוסק גם בפיקוח על טעינה ופריקה, הוא בדיקה מראש של הצורך לריקון הדלק לפני העמסת היאכטה. לעיתים ריקון זה נדרש על ידי הרשויות או המובילים, כמובן שלריקון זה יש משמעויות כספית. נושא נוסף שיש לתת עליו את הדעת היא לוח זמנים.
איתי זינגר מחברת סי אליאנס המתמחה בניהול יאכטות: "רוב האניות המתמחות בהעברת יאכטות הן על בסיס צ'רטר, כלומר האנייה לא תפליג אם על סיפונה לא יהיו מספיק יאכטות המבטיחות את רווחיות ההפלגה, כך שבנמל ההעמסה יתכן מצב בו ממתינות היאכטות ל"מילוי" האנייה. המתנה של שבוע או יותר מחייבת אחזקת צוות בכוננות להעמסה או שכירת צוות ייעודי בזמן ההעמסה. לשתי האפשרויות משמעות כספית. חברת ניהול בינלאומית יכולה להקטין הוצאות אלה מאחר ויש לה יכולות של ניוד צוותים". מוסיף איתי: "מובן שיש גם הפלגות שמועד הפלגתן קבוע ולא תלוי במספר היאכטות שעל סיפונן. הפלגות אלו מטבע הדברים יקרות יותר". גורמים נוספים שיש לתת עליהם את הדעת הם עריסה (קריידל בלע"ז) וביטוח. העריסה המשמשת להצבת היאכטה על הסיפון היא עריסה מיוחדת, העריסות המשמשות להצבת היאכטות בעת האספנה במרינה אינן מתאימות להובלה ימית (המספנה במרינה אינה מתנדנדת...). בקבלת הצעת מחיר להובלה יש לוודא שעלות שכירת עריסה כלול בהצעה. בנוסף, ביטוח היאכטה הסטנדרטי אינו כולל הובלה ימית על גבי אנייה, גם כאן יש לוודא האם המחיר כולל ביטוח ומהם תנאיו.
אור קדר, מקדר סוכנות לביטוח מסביר: "בדרך כלל רצוי לקנות ביטוח ניפרד על שם בעל היאכטה. העלות מחושבת בפרומילים וההוצאה אינה יקרה. ביטוח של האנייה משמעותו שבמידה ויש נזק התובעת היא בעלת האנייה והכסף ישולם לה ולא לבעל היאכטה אשר יהיה תלוי ברצונה הטוב ובשאלה האם עמדה בתנאי הביטוח או לא, במידה ורוכשים ביטוח מבעלי האנייה יש לוודא כי הביטוח הוא על שם בעל היאכטה בלבד. בנוסף, לעיתים דורשים המבטחים פיקוח על העמסת היאכטה".
איתי זינגר מוסיף טיפים נוספים שיש להם היבטים כספיים: הובלה ימית מחייבת בדרך כלל טיפול מול שלטונות המכס בארץ המוצא ובארץ היעד.
 
השטה באמצעות צוות בשכר
העברת יאכטה בעזרת צוות בשכר הוא נושא מוכר אשר שינה את פניו והתפתח מאוד בשנים האחרונות. מחד, כפי שציינו, נוספו יעדים רבים ומאידך האורך והגודל הממוצע של היאכטות עלה באופן חד, במקביל למחירן. ליאכטות החדשות נוספו גם מערכות רבות המחייבות ידע והתמחות. דרישות מיוחדות אלו וכן תביעות ענק נגד סקיפרים אשר לכאורה התרשלו במילוי תפקידם, הביאו לכניסתן לשוק של חברות המתמחות בהעברה של יאכטות. אין ספק שזהו מצב שיש בו סיכון רב, אתה נותן את היאכטה שלך לסקיפר שישיט אותה לעיתים למרחק של אלפי מיילים, מבלי שאתה באמת יודע מה רמת המקצועיות והמהימנות שלו, מה יכולת המנהיגות שלו ואיך הוא מתפקד במצבי קיצון. גם אם אתה מכיר את הסקיפר או קיבלת עליו המלצות אינך מכיר את הצוות שלו. הפתרון הוא כמובן קניית פוליסת ביטוח אשר תבטח את האחריות המקצועית של הסקיפר בשכר, פוליסה כזו יקרה מאוד ולכן היא ברשותן של חברות המבצעות העברות רבות בשנה.
גולן לוי, מנהל סוול יאכטינג, חברה המתמחה בניהול יאכטות ומעסיקה סקיפרים רבים מספר: "תהליך קבלת סקיפר לעבודה בחברתנו הוא תהליך מורכב, צריך לזכור כי אנו מעבירים לו שליטה ביאכטה יקרה מאוד ורוב הזמן הוא פועל לבדו. אנחנו עושים תחקיר עמוק לגבי כל סקיפר ולא רק בודקים תעודות הסמכה. אנחנו משתדלים בשלב הראשון להצמיד אותו לסקיפר ותיק, גם כדי שיצבור ניסיון ויכיר את המערכות אך גם כדי להכיר אותו טוב יותר. כמובן שיש לי, לאחר שני עשורים של עבודה, ניסיון העוזר לי בזיהוי הסקיפרים המתאימים". הסקיפר אינו מפליג לבדו, על הבעלים לוודא כי הסקיפר מפליג עם צוות מתאים ובהתאם לחוק של מדינת הדגל. בעלים רבים נותנים לסקיפר יד חופשית בבחירת הצוות ללא בקרה, בעלים אחרים "מנדבים" לסקיפר בשכר צוות שאינו עומד בדרישות החוק או חסר ניסיון ימי, התוצאה עלולה כמובן להיות קשה. מוסיף גולן: "אנו ממליצים ללקוחות שלנו לא לקבל הצעות להעברת יאכטות המתבססות על תשלום קבוע או תשלום לפי מייל. הצעות כאלו עלולות לגרום לסקיפר לקחת החלטות מסוכנות כמו יציאה בים סוער. עדיף תשלום לפי ימי הפלגה. כמובן שאנחנו מפקחים על הסקיפר. אמצעי המדיה, הקשר ואלקטרוניקה מאפשרים לנו בקרה יעילה. צריך לזכור שעלות יום צוות לעומת הנזק אשר לעיתים לא נראה לעין, כתוצאה מהפלגה בתנאים לא מתאימים, הוא בטל בשישים".
נזקים רבים בהם טיפלתי אישית בעבודתי כאיש ביטוח אירעו כתוצאה מהעסקת "חפרים" ומתנדבים למיניהם. לאימרה "זול הוא לעיתים יקר" יש להוסיף בעניינו: יקר מאוד!. במקרה אחד בו טיפלתי, נגרם נזק של מיליוני שקלים כתוצאה מהעסקת סקיפר חסר ניסיון בסוג כלי השיט אותו הפעיל. הסקיפר החליט לעבור בין שני איים ללא שבדק את העומק. הוא לא יכול היה לבדוק, כי לא ידע להפעיל את צג המפה הדיגיטלית בקנה המידה המתאים. לאחר הנזק הסתבר כי החזיק בתעודת משיט של סירת מנוע ומעולם לא עבר הכשרה בניווט. במקרה אחר, יאכטה אשר בעליה רשם אותה כיאכטה מסחרית ניזוקה קשה תוך גרימת זיהום סביבתי נרחב. בחקירת משמר החופים, במקרה הזה הטורקי, הסתבר כי הסקיפר והצוות אינם מחזיקים רישיונות מסחריים כנדרש על ידי מדינת הדגל. יש להבין שברוב מדינות העולם זוהי עבירה פלילית הן של הצוות אך גם של הבעלים. רק עלות עורכי הדין אשר גויסו על מנת לטפל בנושא, הייתה שוות ערך להעסקת צוות מתאים במשך שנים.
ההחלטה באיזו דרך להעביר את היאכטה ליעדי הפלגה נחשקים היא החלטה מורכבת. לכל שיטה יש יתרונות וחסרונות. לעיתים יש לשלב בין השטה עצמית, הובלה על גבי אנייה וצוות בשכר. גם האימרה "סוף מעשה במחשבה תחילה" מתאימה מאוד לנושא רשימה זו.
    
 
 
 לסיכום:
כמה זה עולה?
בדקנו כמה עולה להעביר יאכטת מפרשים באורך 44 רגל ששוויה 280 אלף אירו (המחיר נחוץ לצורך חישוב פרמיית הביטוח). יעד היציאה המבוקש היה אנטיגואה שבים הקריבי ויעד ההגעה פלמה שבים התיכון.
באמצעות אנייה המחיר המבוקש היה כ- 13,000 אלף אירו כולל שכירת עריסה, הובלה וביטוח. באמצעות צוות בשכר של שלושה אנשים, המופעל על ידי חברה אירופאית, הצעת המחיר הייתה 13,500 אלף אירו המחיר כולל: דלק (מוערך ב-1,650 אירו), עלויות עגינה במרינות (מוערך ב-300 אירו) וכרטיסי טיסה חזרה (2,100 אירו). את עלות בלאי היאכטה ובמיוחד המפרשים לא ניתן לחשב.          

 

לרכישת מנוי לחצו באמצעות PAYPAL לחצו על הקישור למטה.

העיתון ישלח לכתובת שתזינו באתר PAYPAL.
נודה על הזנת מספר טלפון על מנת שנוכל לחזור אליכם במידת הצורך.

© כל הזכויות שמורות | טלפון: 03-6950950 | פקס: 03-6957282
<