כחול 72 - אוקטובר 2017
גליון 72 יצא לאור בעיצוב חדש ומרעננן, מה דעתכם על הלוגו החדש של המגזין המודפס?



 
דף הבית > חדשות הים > חדשות הים 2008 > הטור של רביד קנוניץ
הטור של רביד קנוניץ
פרויקט העתודה האולימפית
טור שני – רביד קנוניץ
לפני שנתיים, עמדתי עם עדי גלבוע על הפודיום ברוסיה. זכינו אז במקום ה- 3 באליפות העולם לנוער בדגם ה - 470. קשה לי לתאר איזו הרגשה נהדרת זו לעמוד על הפודיום.
זו הרגשה עילאית, הרגשה שהצלחת, שעשית את שלך וייצגת בגאווה את ארצך ובעיקר... את עצמך. הזיכרון הזה עוד ילווה אותי שנים רבות.
העמידה על הפודיום, עוטה דגל ישראל ענק ומדלייה - זו חוויה שמסתכמת בחצי דקה, אבל זו חוויה שבשבילה שטתי הכי טוב שאני יכולה למשך 10 ימים לפחות, ועבור עשרת הימים הללו, עבדתי הכי טוב שהצלחתי כמה שנים טובות.
שנתיים עברו ואני שואפת לחזור ולהרגיש את התחושה הזאת בשנית, אך הפעם על הפודיום בלונדון 2012.
במועדון השיט שלי בשדות ים, התחילו השנה בפרויקט חדש. שיטת אימון שונה מהנהוג, תחת אימונו של אלי צוקרמן. בפרויקט הזה מאמנים יחד כנבחרת, 3 צוותי בנות מובילים כעתודה אולימפית לאולימפיאדת לונדון 2012. בצוותים שלנו, לכל אחת יש פוטנציאל, כל אחת ואחת מוכשרת בפני עצמה ויותר מכל - כל אחת רוצה להצליח.
"עתודה אולימפית", איזה שם מפוצץ ואיזו הילה, לפרויקט שייקח 5 שנים או אפילו יותר. ההתחייבות שלנו למהלך אינה פשוטה. יש ספקות, דאגות, הוויתור על חיי בני נוער רגילים שאנחנו לא חוות, הגיל הצעיר שלנו, הידיעה שאי-הצלחה כלולה בחשבון וכמובן, הידיעה שרק צוות אחד ייסע בסופו של דבר ללונדון.
אך המטרה היא לאו-דווקא אולימפיאדה. המטרה היא להרים 3 צוותי בנות בנוער, ובבוגרים לאחר-מכן, שיתברגו היטב בצמרת השייט העולמית. צוותים שיזכו בהכרה בכל העולם במטרה להרים את ענף השייט בישראל דרגה אחת מעלה ויגדילו את מספר המשתתפים מישראל.
המטרה היא לחזק את התדמית, להשתפר וליצור קבוצה מאוחדת של בנות, שלבסוף גם יביאו תוצאות. האימון המשותף כנבחרת, מנוגד לשיטת האימון היחידנית שנהוגה. כנבחרת אנחנו מתחרות אחת בשנייה כל הזמן. כולן מכירות בקשיים של כולן וגם ביתרונות. זה יכול להיות מאתגר ולפעמים קשה – להיות כל הזמן ב"ביחד" הזה, לדעת להתחשב, אפילו אם זה מתבטא רק בחלוקת המפרשים/ הסירות.
למרות הקשיים - החיבור בנינו נכון, אנחנו לומדות אחת מהשנייה ומשתפרות, כולנו אוהבות את הים ואת השיט וכולנו רוצות להצליח. בסופו של דבר - זה מקדם את כולנו.
ברשותכם, אזכיר שמדובר בהתחייבות ל – 5 שנים של עבודה. וכשמחייבים לשייט, זה כולל ויתור על כל השאר. אנחנו בסך הכל נערות, בנות 16 – 18 ומה בני - הנוער רוצים בגיל הזה? קצת ליהנות, מדי פעם אולי לנסוע לחו"ל לטייל ולכייף, אולי לטייל לפני הצבא עם החברים? אבל כל הדברים האלו, לא ממש אפשריים. התחרויות הן תמיד בחופשת הקיץ, בדיוק כשכולם טסים וגם השירות בצה"ל שונה ממה שמתכננים – עם חווית השירות והתרומה השונה של ספורטאים מצטיינים.
אז יש לנו 2 אפשריות: הראשונה, בגיל הממש צעיר שלנו - לקחת אחריות ולקבל החלטה שאנחנו בעסק ושאנחנו משקיעות את כל מה שאפשר במטרה לנסות וליצור משהו באמת חדש, שאולי יעבוד ואז נצליח.
האפשרות השנייה, היא להיפרד ולהגיד להתראות לשייט - ושלום לצבא. כך סתם לוותר אפילו מבלי לנסות. ספורטאי אמיתי ונחוש בדעתו יבחר באפשרות הראשונה. זו גם האפשרות שבחרנו, כל 6 הבנות. האמונה שלנו כ"כ חזקה, שאין סיבה לוותר. גם אם חלילה לא נצליח – לפחות נדע שניסינו.
אז בחרנו, ואין מה להכחיש, חלומה של כל אחת זה לסיים על הפודיום באולימפיאדה, וברור שלשם כולם שואפים. אך עבורי, חשוב לא פחות לטפח את הצמרת העולמית ולהחדיר אליה ספורטאים ישראלים. אני מתכוונת שכל הצוותים יתברגו בעשרת המקומות הראשונים – גם בנוער!! וביתר הדגמים, ב – 420 ובלייזר. שבארץ ובעולם ידעו - הרמה המקצועית של הישראלים לא מתחילה ומסתיימת ב2 צוותים בוגרים מצליחים – יש לנו דור המשך, שיידע להוביל וישעט קדימה!
תגובות
שם הכותב
כותרת

טוען תגובות..
© כל הזכויות שמורות | טלפון: 03-6950950 | פקס: 03-6957282
<