כחול 76 - אוקטובר 2018
אחרי החגים שמח לכולם, עכשיו יש לכם זמן לקרוא את כחול!



 
דף הבית > כתבות טכניות > גוף כלי השיט > איך מזהים מהיכן היאכטה שלך דולפת?
איך מזהים מהיכן היאכטה שלך דולפת?

אין הרגשה יותר מעצבנת מאשר לשבת בתא הסלון של היאכטה ופתאום להרגיש טיפת מים שנוחתת לך על הראש. בעצם יש מצב מעצבן יותר וגם מתסכל יותר - חוסר הצלחה לזהות מהיכן מגיעה הטיפה וממה היא נוצרה?
בכתבה הבאה ננסה לתת כמה טיפים ורעיונות על מנת לאתר ולמנוע נזילות. לא מדובר בכמויות גדולות המחייבות הספנה מידית של היאכטה. מדובר בכמויות קטנות אבל כפי שנראה בהמשך חוסר טיפול יכול לגרום לנזקים גדולים.

נזילות 70

נזילות 70

נזילות 70

 

לרכישת מנוי לחצו באמצעות PAYPAL לחצו על הקישור למטה.

העיתון ישלח לכתובת שתזינו באתר PAYPAL.
נודה על הזנת מספר טלפון על מנת שנוכל לחזור אליכם במידת הצורך.

ההבדל בין נזילה לחדירת מים היא ביכולת לזהות את המיקום והסיבה. אם עלינו על שרטון ומים חודרים ליאכטה הרי שהנזק לגוף היאכטה הוא כנראה הסיבה לחדירה. במקרה של נזילה או דליפה אנחנו מזהים מים בשיפולים או במקום אחר ולא יודעים מהיכן הם מגיעים ומדוע. השלב הראשון בטיפול בנזילה הוא זיהוי הנוזל. שיטת הזיהוי הטובה ביותר היא גם הפרימיטיבית ביותר: הרחה וטעימה - בסדר הזה. מסתבר שלדלק ולמי שופכין יש ריח שונה ממים מתוקים או מי ים. טעימה בקצה הלשון תיתן לכם תשובה מידית אם מדובר במי ים או במים מתוקים. השלב השני הוא לאפיין רטרואקטיבית את ההפלגות האחרונות שלך. באיזה מצב ים הפלגת לאחרונה וכמה זמן עבר מאז ההפלגה. אם היאכטה עוגנת כבר זמן ממושך יתכן ומדובר בחדירת מי גשם או שטיפת הסיפון. לעומת זאת אם לאחרונה הפלגת מול הרוח בים גלי, יתכן ומי ים חדרו מבעד לאטימות הצוהרים (האטצ'ים), או ממקום אחר בסיפון. נזילת מים מתוקים הסבירות הגדולה ביותר לנזילה של מים מתוקים היא דליפה מצנרת המים המתוקים או ממיכלי המים. יש לעבור על כל הצנרת ביסודיות ובמיוחד לבדוק את המחברים. יתכן שהנזילה היא מצנרת הניקוז של המקלחת או מכיור המטבח. אם לא הצלחת להבחין בנזילה יש להפעיל את המקלחת ואת ברז המטבח, למלא את הכיור והאגן ואז לנקז את המים תוך ניסיון לזהות את הנזילה. השלב הבא הוא בדיקת מכלי המים. מכל יכול לסבול מקורוזיה או איכול. מכל פלסטי (היום רוב המכלים הם כאלה) יכול להתפנצ'ר כתוצאה מהפלגה בים קשה או מאכסון חפץ חד לידם. לעיתים הריתוכים של מכלים אלו נפתחים. לגיל המכל יש השפעה על עמידותו לכן רצוי לבדוק מדי פעם את ריתוכי המכלים. שימוש באוויר דחוס או לחץ מים (פשוט להכניס צינור מים בלחץ) יכול לעזור בזיהוי נזילה קלה. מים מתוקים יכולים לחדור גם מבחוץ כתוצאה מגשם או שטיפה. נקודות התורפה יכולת להיות אטימות הצוהרים (האטצ'ים), אזור כניסת התורן מהסיפון לתוך היאכטה ואטימות פתח הכניסה. לאיטום פתחי היאכטה משתמשים בדרך כלל בחומר אקרילי (ברוב המקרים בצבע שחור), לחומר זה אורך חיים ידוע ובסופו של יום הוא מתבלה ונסדק. מריחת החומר האקרילי בחומר כמו וזלין מאריכה את חייו וגם משפרת את עמידותו. זהו צעד ראשוני מומלץ, אם הנזילה קלה מאוד. חלונות עם מסגרות אלומיניום קשים יותר לאטימה ודורשים, לעיתים, פירוק והרכבה מחדש, זאת עבודה למקצוענים. זהירות! צוהר או פתח שאינו תקין עלולים לגרום, בתנאי ים קשים, לטביעה. תקלה נוספת שיכולה לגרום להמצאות מים מתוקים בשיפולים היא נזילה ממערכת הקירור. בדרך כלל יהיו מים אלו בצבע ירקרק. תקלה כזאת ניתן לזהות בשל עליית חום המנוע אשר אמור להפעיל התראה קולית או על ידי אדי קיטור העולים מתא המנוע. כאשר המנוע עובד בסיבובים נמוכים, קל לזהות את הפרצה במערכת הקירור. יש חומרים על בסיס אפוקסי אשר באמצעותם ניתן לבצע אטימה זמנית. נזילה כזאת עלולה להיות גם בצנרת המים המלוחים המיועדים לקירור. פתחי הניקוז של הקוק פיט חייבים להיות פתוחים. הם מיועדים לנקז מי גשמים, שטיפה או נתז גלים. פתחים אלו מובילים לצנרת המוציאה את המים. צנרת זאת הינה מוסתרת ולכן מהוה נקודת תורפה המחייבת בדיקה פרטנית. אם הטעם הוא מלוח המצאות מים מלוחים בשיפולים הוא דבר שחייב להדליק נורה אדומה ומחייב טיפול מידי. יש לזכור שנזילה קטנה יכולה להפוך להצפה, דווקא בזמן שהוא הפחות נוח מבחינתנו. ישנם כמה חלקים ואביזרים בגוף היאכטה אשר הסבירות לנזילת מים מלוחים מהם היא גדולה יותר. בשלב הראשון יש לאתר את אזור הנזילה: חרטום, ירכתיים, תא המנוע או חיבורי השידרן (קיל). השיטה הפשוטה היא לעקוב אחרי קו הנזילה, אם לא ניתן לזהות אפשר להניח נייר סופג או אפילו אבקת טלק במקומות שונים בשיפולים. הרטיבות תאפשר לנו התכנסות לאזור הדולף. אם הרטיבות היא באזור הגבוה מהשיפולים יש אפשרות לאתר בעזרת התזת מים בלחץ מבחוץ. נקודות התורפה יכולות להיות הצוהרים, חיבור היתרים לגוף, חלונות, עמודי מעקה (ריילינג) או כל אביזר אשר מעוגן לסיפון והחיבור הוא דרך הסיפון. לעיתים יש צורך לפרק את הריהוט כדי לאתר את הנזילה, זאת לאחר שנבחין במים אשר יגיעו לשיפולים מדופן מסוימת. נקודת תורפה נוספת, בעיקר ביאכטות ישנות, היא חיבור הסיפון לגוף. בתהליך היצור יוצקים בנפרד את הסיפון ומחברים אותו לגוף, את אזור החיבור אוטמים באמצעות חומרים כדוגמת סיקפלקס, במהלך השנים עקב מאמצים יש תזוזות העלולות לגרום לדליפות. נזילות, עקב מאמצים ובמיוחד מאמצים דינמיים כלומר לא קבועים, יכולות להיות גם בנקודות העיגון של הכננות או אביזרים דומים. הברגים המחברים אזורים אלו זזים במקצת ונוצרת נזילה. פירוק האביזר ואיטומו מחדש פותרים את הבעיה. אם לאחר איתור כניסת המים מזהים גם סימני חלודה, יתכן ויש להחליף את הברגים. יש אביזרים כמו צוהרים או פתחי איורור המצוידים באטמי גומי. אטמים אלו אינם חיים לעד ויש להחליף אותם במידה ומתגלה נזילה. אם אטם אחד נוזל זהו "כרטיס אדום" לאטמים המקבילים ורצוי להחליפם. מערכת ההיגוי וחיבורי השידרן הם מערכות העומדות בעומסים גדולים. הברגים עלולים לזוז ואז האטימה נפגעת והיאכטה תדלוף. בעת האספנה התקופתית יש לבצע בדיקה יסודית של המערכת. במידה וברשותכם יאכטה בה התורן מוצב על השידרן כלומר יש פתח בסיפון דרכו מוצב התורן יש לכם אזור נוסף אשר עלול לגרום לנזילה. במקרה כזה יש שתי אפשרויות לכניסת מים, הראשונה דרך האטם החובק את התורן מעל הסיפון, השנייה דרך פתחים בתורן עצמו כמו כניסות המעלנים. בתרנים החדשים יש אטם סביב התורן, המנקז את המים לסיפון ומונע את כניסתם לתוך היאכטה. התזת מים בלחץ יכולה לתת תשובה לעמידות האטם. ההחלפה פשוטה ומהירה. בתרנים המוצבים על הסיפון הנזילות יכולות להיגרם בשל תזוזה של הברגים המחברים את התושבת לתורן או מפתח כניסת כבלי החשמל לגוף היאכטה. מגופי כניסת המים המלוחים ויציאת הביוב (סיקוקים) הם נקודות תורפה נוספות. הצינורות מחוברים לסיקוקים באמצעות תפסנים (בנדים) המהודקים בברגים, לעיתים חיזוק ההברגה פותר את בעיית הנזילה אך לעיתים יש להחליף את הצינור שהתבלה. המגוף הוא גם אביזר בטיחות, יש לבדוק באופן שגרתי את תקינותו. אם מבחינים בסימני מלח על או ליד המגוף או התפסן יש לטפל בדליפה ללא דיחוי. ציר המדחף גם הוא אזור המועד לנזילות. לעיתים הנזילה מתגלה רק בעת הפעלת המנוע בסיבובי מנוע מסוימים. יש לבדוק את הציר בעת ההפלגה. בדרך כלל הידוק האטם יפסיק את הנזילה. נתקלתי במקרים בהם לא זוהה מקור הנזילה והסתבר בהמשך כי הנזילה מתרחשת רק בעת הטיה חזקה. אם עברתם את כל שלבי החיפוש ועדיין לא נפתרה הבעיה - כדאי לבדוק גם בעת הטיה. אפשר ליצור הטיה מלאכותית בעת עגינה במרינה או לבדוק בעת ההפלגה. הכלל החשוב ביותר לזיהוי נזילות הוא שמירה על שיפולים יבשים. רק שהם יבשים לחלוטין אפשר לדעת שנזילה אכן מתרחשת. במסגרת טיפים נוספים לזיהוי נזילה. 1. התזת מים ישירות על האזור החשוד (עמוד ריילנג, חלון). 2. צביעת המים - השתמש בצבע למים (עדיף אדום). מהל את המים בדלי בצבע מים ושפוך על האזור החשוד. עקבות הצבע בתוך היאכטה יזהו את מקום הנזילה. שימוש במתז קיטור (גרניק) עשוי ליעל את הבדיקה. 3. טלק – נזילות קלות מאוד (לדוגמא במנוע) ניתן לזהות ע"י פיזור טלק באזור. הרטיבות תוביל אותנו לנזילה. במקביל ניתן להשתמש בניר סופג. 4. בניית "חומה" - במידה ויש חשש לחדירת מים מבורג, ניתן לבנות "חומה" מחומר סיליקוני סביב הבורג. הצטברות מים מסביב לבורג תזהה נזילה.

 

לרכישת מנוי לחצו באמצעות PAYPAL לחצו על הקישור למטה.

העיתון ישלח לכתובת שתזינו באתר PAYPAL.
נודה על הזנת מספר טלפון על מנת שנוכל לחזור אליכם במידת הצורך.

תגובות
שם הכותב
כותרת

טוען תגובות..
© כל הזכויות שמורות | טלפון: 03-6950950 | פקס: 03-6957282
<