גליון 70 - אפריל 2017
חג פסח שמח ואביב פורח לכולם



 
דף הבית > חדשות הים > חדשות הים 2016 > לא פחות ממהפכה.
לא פחות ממהפכה.
מרינה הרצליה מריצה את מתקן האחסנה החדיש לסירות.
מאת גיורא קדר

"אין היכן לאחסן סירות במרכז הארץ". המשפט הזה חוזר בכל שיחת שייטים העוסקת בקניית כלי שיט שגודלו עולה על גלשן רוח או סירת גומי. המרינות מלאות עד אפס מקום, רשימת הממתינים במרינה תל אביב לדוגמה, מכילה 158 כלי שיט. במרינה הרצליה רשומים למעלה מ 120 כלי שיט בציפייה למקום עגינה שיתפנה. סביר להניח שיש כפילות ברשימות אלה, אך מכול מקום המספרים מציגים מצוקה אמיתית. מצב זה נמשך כבר שנים. הנהלת החברה העירונית לפיתוח התיירות בהרצליה שהיא בעלת המרינה של הרצליה, פעלה שלא כמקובל במקומותינו. כבר לפני חמש שנים היא צפתה את המחסור במקומות עגינה ונערכה לקראתו. לאחר לימוד יסודי של  פתרונות האחסון לכלי שיט הקיימים בעולם, הוחלט לאמץ את שיטת "הקומות". בשיטה זו מאוחסנות הסירות בקומות. מלגזה מיוחדת מורידה את הסירה ממקומה, מסיעה אותה אל בריכת ההשקה ומשיקה אותה למים. משם עוברת הסירה אל מזח צמוד וממתינה לבעליה. ההוצאה מהמים נעשית באותה דרך, עם עצירה קצרה לשטיפת הסירה לפני אחסונה. שיטה זו נפוצה מאוד במרינות היוקרתיות של ארצות הברית ומערב הים התיכון. 
שיטת אחסון זו מאפשרת לאחסן בשטח קטן קרוב לקו המים מספר גדול של כלי שיט. מדוע לא לאחסן את הסירות על גבי נגררים, קרוב לקו המים, במקום להשקיע במתקן יקר? התשובה נעוצה בשתי מילים: כסף וזמינות. אין קרקע זמינה שניתן להפוך אותה ל"מגרש חניה" לסירות, ואם כבר מוצאים, עלות הקרקע אסטרונומית. הפתרון הוא אחסנה בקומות, בשיטה זו מקבלים יותר מפי שש מקומות אחסון מאשר באחסנה על גבי נגררים. באופן כזה מחיר האחסנה יכול להישאר סביר. אם יש קרקע זמינה אפשר להסב אותה לחניית מכוניות. מגרש החניה החדש הצמוד למתקן האחסנה הוא דוגמה לכך. מגיע לחברה לפיתוח התיירות "שאפו" על הקמת החניון הגדול. קבלת האישורים הנדרשים לחניון במיקום כזה אינה תהליך פשוט בלשון המעטה. חשוב לציין כי בעלי כלי השיט במרינה ייהנו מהעדפה בחניון זה.
לפרויקט פורץ הדרך, שהוא הראשון מסוגו במזרח הים התיכון, אחראים שלושה: יו"ר החברה עו"ד יונתן יעקובוביץ, מנכ"ל החברה עופר מור ומנהל המרינה אמיר צינדר. כמו כל פרויקט חדשני היה על הוגי הרעיון לעבור משוכות רבות לפני טקס הפתיחה, הן אישורים פורמליים והן בעיות תכנוניות וטכניות, המתעצמות כאשר בונים מתקן ראשוני מסוגו. המלגזה לדוגמא היא יחידה מסוגה בישראל. אומר עופר מור: "מתחילה היה ברור לנו שאנו הולכים לפרויקט חדשני - אחסון כלי שיט באופן שאינו מוכר לשייט הישראלי. ידענו שתהליך ההטמעה יארך זמן. אני בטוח שכפי ששיטה זו הפכה להיות השיטה המקובלת בארצות בעלות תיירות ימית מפותחת -כך יהיה גם אצלנו"     
 
מה יש ומה אין
יתרון שני ונוסף בשיטת אחסון זו הוא שמירה טובה יותר על הסירה, לעומת השארת הסירה בעגינה, בהנחה שמצאת מקום עגינה. היתרון הראשון הוא שיש לך מקום, נחזור ליתרון השני. עגינת סירה במים כרוכה בבלאי מואץ יחסית לאחסנה יבשה, במיוחד אחסנה תחת גג. הצירוף של מי מלח, נדנוד, שמש, לחות וחבטות מרוח וגלים (כן, גם בתוך המרינה) מקצרת את חיי הסירה באופן ניכר. הדבר נכון במיוחד לגבי סירות מהירות קטנות, קלות יחסית. אין טוב ממראה עיניים. מי שראה מנוע מפורק של סירה כזו לאחר כמה חודשים במי המרינה מפנים את הנושא. השפעת המים המלוחים על יציקת האלומיניום ממנה מיוצר המנוע היא הרסנית, היא מחייבת טיפול תקופתי קפדני ויקר כדי להבטיח את עיכוב תהליך האיכול. גם גוף כלי השיט עובר תהליכי בלאי מואץ כשהוא במים. הגוף העשוי סיבי זכוכית סופג מים. ככול ששכבת הגלקוט, אותה שכבת צבע חיצונית מבריקה, דקה יותר, ספיגת המים משמעותית יותר. 2.5% לחות (כלומר מים) מתוך משקלו הכללי של כלי השיט נחשב נסבל. מעבר לכך, יש צפי להיווצרות אוסמוזיס, אשר רבים מכנים אותו סרטן כלי השיט. שמאים ימיים, שלהם מכשור הבודק את אחוזי הלחות בכלי שיט, סיפרו לי על כלי שיט רבים אשר הוצאו מהמים ונמדדו בהם בין 5 ל 10 אחוזי לחות. מדובר במיוחד בכלי שיט קטנים. כל בעלי המקצוע מסכימים כי אחסנה יבשה מאריכה את חיי כלי השיט.
לשיטה גם חסרונות. העיקרי שבהם לדברי בעל סירה המאוחסנת בשיטה זו היא העדר הספונטניות ביציאה לים. אי אפשר לקפוץ לסירה בשעות הערב, לצאת לים ולחזור או לשתות קפה בסירה העוגנת - בהחלטה של רגע. צריך להודיע לפחות שעתיים מראש על שעת הגעתך. החזרת הסירה למקום האחסון חייבת להתבצע בשעות העבודה.
אור ריזינגר הוא סקיפר מקצועי בחברת הום - פורט המתחזקת יאכטות. אור מטפל בסירה מהירה ויקרה מדגם קובלט. הסירה נמצאת בחדשי הקיץ בכנרת ובחדשי החורף בהרצליה. אור: "השיטה עובדת והיא אחלה. עובדי המרינה מגלים גמישות בנושא זמן התראה להורדה. הסירה לה אני אחראי, יורדת ועולה מספר פעמים בשבוע ועד היום ללא כל תקלות. משך השקת הסירה או אספנתה הוא מהיר ביותר ונמדד בדקות. אני מטפל גם בסירות העוגנות דרך קבע במים. בסירות דומות יש הבדל משמעותי במצב אביזרי וחלקי הנירוסטה, בין סירה באחסנה יבשה ובין סירה בעגינה. במיוחד כאשר מדובר בכלי שיט קטנים שגובהם נמוך ואבזרי הנירוסטה קרובים יותר למים". ד"ר גורפינקר מחזיק בסירה מהירה באורך של 7 מטר: "אני בעל כלי שיט שנים רבות. אני מאוד מרוצה מהשרות. גם אם יהיה לי מקום עגינה במרינה, אני מעדיף להשאיר את הסירה הנוכחית שלי, באספנה יבשה. הסירה שלי נשמרת הרבה יותר טוב. כחול: איזה שיפור היית רוצה לראות בשרות? "אפשרות לקבל שרות בשבתות ובחגים" גם צחי ימיני, הבעלים של סירת מנוע מהירה לא היה מחליף את האחסנה היבשה בעגינה. "אין שום בעיה להודיע מראש על בואי, אני לא מחליט להגיע למרינה מהרגע להרגע" צחי מוסיף עוד סיבה לאחזקת הסירה במתקן: צריכת דלק נמוכה." אני עוסק בספורט ימי והמהירות חשובה לי. קרקעית הסירה שלי תמיד נקייה - ולכן הסירה גם מהירה יותר וגם צורכת פחות דלק" צחי מוסיף: "בסירה מהירה אין מקום לאחסן ציוד כמו סקי וויק בורד וכ"ו. הייתי שמח אם אפשר היה להתקין ארונות אחסון לציוד. חסר גם ברז מים ונקודת חשמל במזח ההשקה" רעיון נוסף של צחי נלקח מחלק מחופי הכנרת:" מדוע שלא יינתן שרות של הספקת קרח ומגבות?".          
.
אייל מלבסקי, סגן מנהל המרינה, הינו האחראי על מתחם המספנה ומתחם האחסון הנמצא בו. אייל ליווה את הפרויקט והיה אחראי להטמעת שיטות ונוהלי העבודה. כאשר המלגזה מניפה סירת מנוע בשווי של מאות אלפי ₪ מבינים את כובד האחריות המוטלת על כתפיו. אייל:" צריך לזכור שהמתקן הוא יחסית חדש ואנו כל הזמן במגמת שיפור. השרות הניתן היום הוא מ 8 בבוקר ועד 4 אחרי הצהרים וביום שישי עד 1 בצהרים. בשבת אנחנו סגורים. לקוחות יכולים להשיק את הסירה ביום שישי או חמישי ולהשאירה קשורה למזח השרות עד יום ראשון". כחול: "שיטת עבודה זו יכולה לפעול רק כאשר מספר הסירות המאוחסנות נמוך, אין מספיק מקום ליד מזח ההשקה". אייל: "בעתיד הקרוב אנחנו עומדים להרחיב  את שעות הפעילות והארכת המזח כבר נמצאת בביצוע". 
    
מדוע זה כדאי?
עלות עגינה של סירה מנועית באורך של 7 מטר במרינה הרצליה היא 1,190 ₪ לחודש כולל מע"מ. במרינה תל אביב העלות תהיה 1,957 ₪ לחודש כולל מע"מ. עלות אחסנה יבשה בהרצליה לסירה של 7 מטר הינה 1,228 ₪ לחודש או 1,178 ₪ לשנה, המגלמים הנחה של כ %20. מאספנה, צביעה והחלפת צינקים תהיו פטורים - חסכון של עוד כ 4,500 ₪ לשנה.  כל המחירים (פרט לאספנה, צינקים ואנטי פאוליג) שצוינו לא כוללים מע"מ. אם תוסיפו למחיר זה את הבלאי הנחסך וגם את שמירת הערך המשופרת, העסקה כדאית. אך האחסנה אינה ההוצאה היחידה. בעסקה כלולה חבילה של 5 השקות ואספנות לחודש. על השקות נוספות יש להוסיף 120 ₪ (העלאה והורדה), כאן כבר נכנס השיקול האישי. כמה פעמים בחודש משתמשים בסירה. במתקן 90 מקומות אחסנה והתפוסה כיום הינה 30%, תוצאת שיווק יפה לשיטה חדשנית בלתי מוכרת. ציבור השייטים, (בכול העולם) ידוע כציבור שמרן להפליא. מוסיף אמיר צינדר מנהל המרינה: "בעלי סירות רבות אמרו לי, שברור להם שבמתקן הם שומרים על סירתם טוב יותר, אבל הם רגילים לראות את הסירה במים. קשה לשנות הרגלים, במיוחד לשייטים".
ומשפט אישית לסיום, ב- 1985 בעת שכיהנתי כמנהל המרינה של תל אביב, השקנו את המזח הצף הראשון. בעת ההיא לא היו מקומות עגינה פנויים, למרות זאת היה קשה מאוד לשכנע את השייטים הראשונים לעגון במזח הצף. זמן קצר לאחר עגינת עשר היאכטות הראשונות, לא היו במזח מקומות עגינה פנויים. תרשו לי להתנבא בזהירות, תוך שנתיים לא יהיה במתקן האחסנה מקום אחד פנוי.
אכן במרינה בהרצליה החלה מהפכה בשיטת אחסון כלי שיט בישראל.                 
 

 

לרכישת מנוי לחצו באמצעות PAYPAL לחצו על הקישור למטה.

העיתון ישלח לכתובת שתזינו באתר PAYPAL.
נודה על הזנת מספר טלפון על מנת שנוכל לחזור אליכם במידת הצורך.

תגובות
שם הכותב
כותרת

טוען תגובות..
© כל הזכויות שמורות | טלפון: 03-6950950 | פקס: 03-6957282
<