גליון 71 - יולי 2017
חפשו אותו בתיבת הדואר, בחנויות הציוד הימי ובסטימצקי



 
דף הבית > מסלולים להפלגות > הפלגות בתורקיה > חזרנו אליך שנית ביקור בבודרום ומפרץ גוקובה
חזרנו אליך שנית ביקור בבודרום ומפרץ גוקובה
גילוי נאות: אני חושב שאזור בודרום שבטורקיה הוא אחד מאזורי השיט היפים בעולם. נאמן להשקפתי זאת, אני משתדל להפליג שם לעיתים קרובות. לצערי בשל אחד מדיירי האזור (כפי שתקראו בהמשך) ירדה בשנים האחרונות תדירות הביקורים שלי במפרץ המקסים והגדול של גוקובה (GOKOVA), ביקורים אשר החלו בשנות השבעים.
 
מאת גיורא קדר
 
גילוי נאות: אני חושב שאזור בודרום שבטורקיה הוא אחד מאזורי השיט היפים בעולם. נאמן להשקפתי זאת, אני משתדל להפליג שם לעיתים קרובות. לצערי בשל אחד מדיירי האזור (כפי שתקראו בהמשך) ירדה בשנים האחרונות תדירות הביקורים שלי במפרץ המקסים והגדול של גוקובה (GOKOVA), ביקורים אשר החלו בשנות השבעים.
 
הבעיה המרכזית אשר עמדה בפני והיא משותפת לכלל השייטים המעוניינים להפליג בחוף הטורקי היא בכלל בעיה אווירית. במילים אחרות, בעיית טיסות מישראל לערי החוף הטורקיות. אם עד לפני כארבע שנים המריאו מנתב"ג לבודרום חמש טיסות ליום, היום לא ממריאה אפילו טיסה אחת. יש האומרים שהטיסות לא ממריאות כי הישראלים לא מעוניינים בחופש הטורקי, הטוענים לעומתם אומרים כי הישראלים לא באים כי אין טיסות נוחות וזולות. כלומר בעיית הביצה והתרנגולת. אי אפשר להתעלם מהקשרים הפוליטיים של יחסי ישראל-טורקיה, אבל עובדה היא שחברת TURKISH AIRLINES היא חברת התעופה הזרה הגדולה בישראל והיא מטיסה מאות אלפי ישראלים בשנה לנמלי התעופה של איסטנבול. בראשית ספטמבר החלטתנו להפליג לאזור המקסים של בודרום, תוך שאנו מניפים בירכתי היאכטה שלנו דגל ישראל גדול. מה לא עושים למען הקוראים. (במיוחד אם בדרך אנו נהנים מאוד...). טסנו לאי קוס, שם השאירו שותפי, בסיום קטע ההפלגה שלהם את היאכטה. המרינה של קוס הפכה לבסיס יציאה ליאכטות ישראליות רבות בשל ריבוי הטיסות מישראל. המרינה עצמה היא אחת מהמרינות המסודרות והמאורגנות ביוון. המרינה שוכנת בטווח הליכה ממרכז העיר. לשייט המגיע לקוס בפעם הראשונה ,אני ממליץ להקציב לפחות יום אחד לסיור בעיר המעניינת. בעיר הבירה של האי הנקראת על שם האי, יש אתרים ארכיאולוגים מהתקופה ההלניסטית - רומאית לצד מבצר סנט פיטר המרשים, אשר ניבנה על ידי מסדר אבירים נוצרי שגורש מארץ ישראל, לאחר מסעי הצלב. המבצר חולש על נמל היסטורי (שגם בו אפשר לעגון). קוס היא עיר תיירות שוקקת ועמוסה, המארחת מאות אלפי תיירים בשנה. באופן אישי אני משתדל להישאר במקומות כאלו את פרק הזמן המזערי הנחוץ להתארגנות והצטיידות ולהפליג הלאה. התהליכים הפורמליים הם כמובן חלק מההתארגנות. כך מצאתי את עצמי מול איש המכס בנמל קוס אצלו השארנו את ה "טרזיט לוג" כאשר יצאנו לטורקיה לפני ימים ספורים. כאשר חזרנו מטורקיה הייתה השעה מאוחרת ופגשנו את איש  המכס רבע שעה לפני סגירת המשרד. "אני ממהר מאוד תבואו מחר בבוקר" אמר המוכס, הסברנו כי למחרת עלינו לטוס לשלושה ימים. "אין בעיה,אז תעשו טרזיט לוג שתחזרו". רשמנו את שמו של המוכס הממהר והתייצבנו אצלו עם חזרתנו. התרגיל עלה לנו בשלוש מאות יורו קנס בשל השארת יאכטה ביוון ללא טרנזיט לוג. במשרד המכס פגשנו "אח לצרה", יאכטונר טורקי אשר נכנס ליוון באי סימי, והמוכסים המקומיים הציעו לו, נוכח השעה המאוחרת לרשום את הטרנזיט - לוג בקוס, תחנתו הבאה. זה עלה גם לו שלוש מאות יורו. "לא נורא" אמר הטורקי הנדיב "המצב הכלכלי ביוון מחייב את השכנים לעזור".   
          
 בודרום
המרחק בין המרינה של האי היווני קוס לחוף הטורקי הוא קצר, כ- 6 מייל מפרידים בין שני מרכזי התיירות ימית. "וול קאם יזראל" אמר לנו בחיוך הנתב הטורקי של המרינה בבודרום לאחר שזיהה את הדגל הישראלי הגדול שהנפנו בירכתיים. תוך דקות ספורות הכניס אותנו הצוות המיומן למקום הרתיקה. המרינה של בודרום היא מרינה יקרה, אבל כמו שאומרים: יש תמורה לאגרה. מעבר לתחזוקה המרשימה לניקיון ולשרות האדיב והמהיר (כמוהו אפשר למצוא ברוב המרינות הטורקיות) בבודרום אתה מקבל ללא תשלום שרותי ספא מהודרים ובריכת שחיה (פחות מרשימה). הסיבה העיקרית למחיר הגבוה הוא כמובן הביקוש הגבוה. הביקוש נובע מהמיקום המעולה של המרינה בלב אזור התיירות המרשים של העיר. היהלום שבכתר הוא כמובן המבצר האדיר סנט פיטר החולש על הנמל. הוא נבנה על ידי מסדר אבירים נוצרי, שגורש מארץ ישראל לאחר מסעי הצלב. במבצר שוכן מוזיאון ימי מהגדולים והמעניינים בעולם. ניתן לצפות בו בספינות אשר נימשו מהים החל מתקופת הפרעונים, לצד מוצגים מעניינים של ארכיאולוגיה ימית. בבודרום  בצענו את הליכי הכניסה לטורקיה. בטורקיה חייבים להשתמש בשרותי סוכן שעלותו כמאה ₪, ההליך מהיר ונוח.
הפלגה למחוזות השקט
בבוקר יצאנו מנמל הסואן והפלגנו מזרחה לעומק מפרץ גוקובה. יום הפלגה ברוח גבית הביאה אותנו לעולם אחר. המולת עיר התיירות התחלפה בשקט פסטורלי של פיורד עמוק שמורדותיו מכוסים בחורשות עצי אורן גבוהים. בפיורד ששמו אמזונס (AMAZON) היינו היאכטה היחידה.יש יתרונות ברורים להפלגת סתיו מאוחרת. הספקנו להוריד את הסאפ לחתירת אחר הצהריים מאוחרת. בערב הלכנו כקילומטר וחצי בחורשה העבותה לכפר הנופש הסמוך לאכול ארוחת ערב מצוינת וזולה.
למחרת בבוקר ערכנו מסע ארוך בשמורת הטבע הסובבת את הפיורד. מספר קילומטרים מזרחית מהפיורד נמצא נהר רחב הנשפך  גם הוא למפרץ גוקובה. רשמנו לפנינו כי בפעם הבאה  נסייר בו עם הדינגי. אמנם דייג מקומי אמר לנו שעומק הנהר מעל שני מטר, אך לא הייתי מכניס את היאכטה לעגינה בתוך הנהר בלי סיור מקדים יסודי. בספר החופאות לא מצאנו פרטים בנושא זה.
בבוקר הפלגנו מערבה על מנת להקיף את כיף (mersincikׁ)הרוח הקדמית התחלפה לגבית כאשר שינינו את הקורס צפונה ונכנסנו לקומפלקס האיים והמפרצים הגדול (4 מייל אורך) של ידי אדאלארי (YEDI ADALARI) זהו מקום עגינה מקסים לעגינה של מספר ימים. קוצר הזמן שלנו והרצון לבקר במקומות מהם נעדרנו כמה שנים הביא אותנו לאחר עגינת צהרים ארוכה להמשיך להפליג עם הרוח הגבית כ- 10 מייל צפונה ומזרחה למפרצי  דגירמן (DEGIRMEN), גם אזור זה שגודלו כארבעה מייל  על שני מייל הוא שמורת טבע יפיפייה. אחד המפרצים (לא היפה ביותר) הוא המפורסם ביותר ונקרא בשם ENGLISH HARBUR כלומר הנמל האנגלי. במקום זה עגנו בזמן מלחמת העולם השנייה ספינות של השרות החשאי הבריטי אשר פעלו במימי הים האגאי כנגד הגרמנים. הטורקים אשר היו אז ניטרליים הרגישו לקראת סוף המלחמה לאן נושבת הרוח וסייעו לבריטים. המפרץ המבודד היה מקום אידיאלי לפעולות חשאיות. מעון הקיץ של ראש הממשלה הטורקי השוכן באחד המפרצים מלמד שגם הוא חושב שזהו מקום מקסים. בחרנו לעגון במפרץ אוקלוק ((OKLUKC בביקורים הקודמים שלנו הייתה במקום "התנחלות" של משפחת דייג מקומי אשר במרפסת ליד הצריף פתחה מסעדה לא רעה. בביקור הנוכחי מצאנו התנחלות נוספת,משפחת הדייג, אשר כבר הלך לעולמו, בנתה בנוסף מזחי עץ עם שרותי מים וחשמל ואפילו חיבור ל-  , WIFIנזכרתי בביקור הראשון שלנו במקום לפני למעלה מ 30 שנה. המים נשאבו בעזרת דלי מהבאר והמקום הואר עם עששית נפט. נדמה לי שהדגים היו טעימים יותר - אבל יתכן שאני פשוט הייתי יותר צעיר ויותר רעב.
למרות תקופת, "סוף העונה" המעגן הקטן היה מלא ורוב היאכטות היו בדגל טורקי. בירכתי היאכטה שלנו הנפנו דגל ישראלי גדול. כמה מילים על נושא היחס אלינו כישראלים. היחס נע מאדישות, כלומר התייחסו אלנו כמו לכל השייטים הזרים העוגנים במזח, לבין יחס אוהד במופגן. לא נתקלנו בכל גילוי של עוינות ולו הקלה ביותר - ההפך הוא הנכון, כמה ניגשו להגיד שלום. "אנחנו יודעים שספטמבר הוא החודש הטוב ביותר, שהגרמנים יבואו באוגוסט" אמר לי אחד מהשכנים הסימפטיים הטורקים  שעגנו לידנו לאחר שהזמין אותנו לקפה.
שטפון בבודרום ותיקווה לעתיד
העגינה הבאה הייתה במרינה הקטנה   ששמה כשם המפרץ: גוקובה יאכט קלב. כ 4 מייל צפונה ומזרחה במפרץ סואוט (SOGUT) הרוח הקלה שנשבה נתנה לנו סיבה טובה להניף את מפרש הג'ניקר המרשים שאיזי תפר לנו. התיאור הטוב ביותר להנפת ג'ניקר מוצלחת לקוח מעולם התעופה-פתיחת מבער אחורי. ההנאה בהפלגה זאת הייתה כל כך גדולה שלא שמנו לב שעל מנת להיכנס ליעד הבא נאלץ לחזור דרך ארוכה בגלסים מול הרוח. נזכרתי באמרותיו של מדריך המפרשנות שלי בבית הספר לקציני ים שאמר "על כל גבית משלמים בקדמית". בשעות אחר הצהרים כבר עגנו במרינה הקטנה. גוקובה יאכט קלב הוא מקום מעניין. הוא הוקם על ידי בן למשפחה טורקית רבת נכסים אשר הקיף את העולם במפרשית והקדיש את חייו ואת כספו לקידום שיט המפרשיות בטורקיה. למטרה זאת הוא הקים אחוזה גדולה ירוקה ומטופחת. באחוזה מעונות לחניכים אשר באים לקורסי שיט בקיץ, מסעדה מעולה המיועדת לעוגני המרינה, סככות אחסון למפרשיות ובתי מלאכה. הכול בנוי בטוב טעם ומתוחזק להפליא. לצד האחוזה נבנתה מרינה קטנה. רעיון "המכללה לשיט" מעניין. לקורסי הקיץ מגיעים נערים ונערות מכל רחבי טורקיה. במשך כשלושה שבועות הם לומדים את יסודות שיט המפרשים. מתחילים באופטימיסט ועוברים בהמשך להפליג בלייזר ,ב-420 וב- 470.  מי ש"ניתפס" לשיט מופנה למועדון שיט באזור מגוריו. השהות במכללה אינה זולה. הכספים העודפים מנוצלים לטובת אימוני שיט לבני הכפרים שבסביבה. היזם והבעלים סיפר לי בגאווה בלתי מוסתרת שבני הכפרים כבר התברגו לצמרת שיט המפרשיות של טורקיה. מסעדת המכללה היא מעולה, אלגנטית ולא זולה. אם אתם מחפשים מסעדה זולה יותר, היא נמצאת בכפר הסמוך סואוט (מרחק של רבע שעה הליכה). בכפר יש מזח בו אפשר לעגון ובקצהו סופר מרקט מצוחצח. ההפרש בדמי העגינה בין מזח הכפר ומזח המכללה הוא זניח. ההבדל בשרות, במתקנים ובניקיון - גדול. לקראת ערב הגיע מנהל המרינה הקטנה והזהיר אישית את העוגנים להתכונן למזג אויר לא שגרתי. "צפויות רוחות חזקות מדרום מזרח.". המרינה של גקובה יאכט קלב איננה מוגנת בשובר גלים. המפרץ נותן הגנה מצוינת בפני רוחות צפוניות ומערביות, שהן הרוחות השגרתיות באזור. התכנון שלנו היה לצאת למחרת ולבלות את הלילה באחד ממזחי המסעדות במפרץ הפתוח של קוקרטם (COKERTME), כעשרים מייל צפונית מערבית. הרוח הדרומית מערבית החזקה שקיבלה את פנינו בבוקר גרמה לנו לשנות את התכנון. החלטנו להפליג ישירות לבודרום, מרחק של כ- 50 מייל. צמצמנו את המפרשים לדרגת הצמצום השני ויצאנו מהמפרץ בקורס מערבי. מהר מאוד מד המהירות הראה על שמונה קשרים ובגלישה מגל גם חצה את קו העשרה קשרים. מבחינת השיט ההפלגה הייתה תענוג צרוף. הגשם שהציף אותנו בשעות ההפלגה האחרונות היה נעים פחות. כשעתיים מבודרום הגשם הפך לשבר ענן מתמשך. הראות ירדה לטווח של כמה עשרות מטרים. הורדנו את המהירות וניסינו לחדור את הגשם לגלות כלי שיט. על צג הפלוטר המחובר למערכת ה  AISהופיעו מטרות רבות. במצב כזה אתה אומר לעצמך שמכ"ם הוא לא פינוק. בהפלגה איטית נכנסנו למרינה תוך שצמד נתבים טורקים רטובים מכניס אותנו למקום הרתיקה. לא בטוח שהם אהבו באותו רגע את הישראלים אבל הם חייכו באדיבות וסרבו לקפה. פנטזנו על סאונה וארוחה טובה אבל המבול שהתחדש השאיר אותנו ביאכטה. כך לדעתי הרגיש גם נוח הצדיק בשעתו. הבוקר היה שטוף שמש, יצאנו להליכת בוקר וגילינו שמרכז העיר עבר משהו דמוי צונמי. ערמות של מכוניות אחת על גבי השנייה מכוסות בבוץ, סחף וקטעי אספלט שנסחפו יצרו תמונה אפוקליפטית. זרמי המים פרצו את חלונות הראוה של החנויות, הציפו את הכול בבוץ ונשאו את התכולה והריהוט אל תוך המרינה שמימיה היו חומים - כהים. הסתבר כי ירדו במקום במשך יממה כמויות גשם שלא נמדדו למעלה משלושים שנה. העיר מוקפת הרים גבוהים וכל הזרימה התנקזה לכוון הנמל. בקיצור, עיתוי ההגעה שלנו לא היה אידיאלי. הטורקים עבדו במרץ להחזיר את מרכז התיירות לתפקוד. שחזרנו היו כבר חלק מבתי הקפה פעילים והרציף נקי מבוץ. לקראת הצהרים נפרדנו מהסוכנת הנחמדה שטיפלה בהליכי היציאה והפלגנו חזרה לקוס כדי לתפוס את הטיסה חזרה הביתה. מי ייתן, כך חשבתי לעצמי שבשנה הבאה ארדואן יהיה רגוע יותר, היחסים עם טורקיה הרשמית יהיו כפי שהיו המפגשים שלנו עם השייטים הטורקים, כלומר טובים, הטיסות הישירות לערי החוף יחזרו לסדרן ואנחנו נחזור להפליג באזור היפה ביותר בעולם -לדעתי.                                                 
        
 
 
 
 
 
     

 

לרכישת מנוי לחצו באמצעות PAYPAL לחצו על הקישור למטה.

העיתון ישלח לכתובת שתזינו באתר PAYPAL.
נודה על הזנת מספר טלפון על מנת שנוכל לחזור אליכם במידת הצורך.

תגובות
שם הכותב
כותרת

טוען תגובות..
© כל הזכויות שמורות | טלפון: 03-6950950 | פקס: 03-6957282
<