כחול 75 - יולי 2018
חופש גדול רגוע והמון הפלגות כיפיות לכולם!



 
דף הבית > סיפורים מהים > כחול מארח – יובל הררי
כחול מארח – יובל הררי
לשוחח עם יובל הררי על הים, זה קצת כמו לדבר עם הים על.. עצמו. אין כמעט מיומנות ימית שהאיש לא בקיא בה, כמו שאין כמעט פינה על הגלובוס שהוא לא ביקר בה - מכיוון המים.

יובל הררי
  מאת שני הראל

לשוחח עם יובל הררי על הים, זה קצת כמו לדבר עם הים על.. עצמו. אין כמעט מיומנות ימית שהאיש לא בקיא בה, כמו שאין כמעט פינה על הגלובוס שהוא לא ביקר בה - מכיוון המים. הררי, יליד 57, מהנדס ימי במקצועו ובעל משרד עצמאי למתן שירותי תכנון, ייעוץ, פיקוח ושמאות בכל הנוגע לכלי שיט.
 
מגיל 12, עת הצטרף לצופי ים ת"א, חייו הם... ים: הוא התחיל כילד שהצטרף בראשית שנות השבעים  לצופי ים תל אביב. כנער סיים בהצלחה קורס מפקדי סירות, עבר דרך שיט תחרותי, הדריך בצופי ים, על מפרשיות מדגם ירקונית ולווייתנית. המרינה של תל אביב שאך הוקמה נתנה לו אפשרות להרוויח את דמי הכיס שלו כאחד מראשוני המדריכים לשיט במרינה. משם המסלול הטבעי הביא אותו לחיל הים ולקורס חובלים. לאחר תקופת הקבע הפליג על יאכטות מגדלים שונים.
 
למעשה מילדות ועד אחרי הצבא הבנת שים הוא מה שאתה רוצה לעשות כשתהיה גדול. איך תרגמת את זה לפרנסה?
"הייתי הראשון שהחל לעשות צ'ארטרים של יאכטות בחו"ל, כלומר לצאת בטיסה מישראל, לנחות ברודוס ולצאת משם לשיט, עבדתי כסקיפר שנתיים. כשנמאס לי הבנתי שאני צריך ללכת ללמוד באוניברסיטה וכדאי שזה יהיה משהו שאהנה ממנו. עבדתי תקופה גם כקצין סיפון בצי הסוחר מה שהוביל לניסיון ועניין נוספים בתחום הספנות".
 
בחרת ללמוד בסאוסהמפטון-אנגליה לתואר M.Eng בהנדסת אניות. למה דווקא שם?
"ההתלבטות הייתה בין אנגליה להולנד ובחרתי שם כי רציתי לחסוך לעצמי לימודי הולנדית. וברצינות: הבחירה במקום הייתה בשל ההתמחות שלהם בכלי שיט קטנים. במהלך הלימודים גם עבדתי, למשל, על פרויקט של ממשלת בריטניה שעסק בהתהפכות סירות מפרש וכן כעוזר מחקר בחברה שהתמחתה בבניית כלי שיט בחומרים מרוכבים. הכיוון הברור היה להפוך למהנדס ימי. ואכן, לימים התחלתי לעבוד בחברה הבריטית S.P.Technologies כמתכנן כלי שיט". אחד מכלי השיט שהיו אז בתכנון, ספינה רב תכליתית (מאותם חומרים מרוכבים) שבסופו של דבר קרמה עור וגידים כספינת הדגל של משטרת ישראל העונה לשם 101.
כשיובל שב לישראל והוצע לו הרעיון של שמאות ימית, או yacht surveyor אם תרצו, הרגיש, לדבריו, שזה הדבר הנכון לעשות עם הידע והניסיון שבאמתחתו: "התחלתי בסירות קטנות שקיבלו מכה ובשנים האחרונות מדובר גם על הערכת נזקים לכלי שיט במיליוני יורו".
כמי שמסתכל עלינו מכיוון הים שנים רבות כל כך, מה ניתן לומר על השיט הישראלי?
"השיט בישראל הוא שיט של 'עם הספר' ולא של 'עם הים'. נכון שהתפתחנו בשנים האחרונות והיום יש כאן 7 מרינות עם 2,000 יאכטות, אבל אנחנו עדיין לגמרי שוליים בהשוואה למדינות אחרות בעולם".
למה, בעצם?
"סיבה אחת פשוטה: לא בונים עוד מרינות - נקודה, סימן קריאה. ולא בונים עוד מרינות כי הארגונים הירוקים מתנגדים והפוליטיקאים מפחדים מהארגונים הירוקים, ולא בצדק. אני מכיר את כל הנימוקים וקראתי את כל הדוחות, רק שאנשים לא מבינים שזו טעות. קיימת תכנית נהדרת לבנות מרינה מקצה שובר הגלים של רידינג ועד הנקודה הדרומית של נמל ת"א, עם חנויות, בתים קטנים ומרינות - מודלים שקיימים בכל העולם ורק אצלנו הם נדחים בכל פעם מחדש. אני מומחה לנדידה של סדימנטים (כמו חול לדוגמה)בתוך מרינות, ואני אומר בביטחון - הכול גיבוב של שטויות. כל מה שצריך זה להגיד 'כן'. כך גם לתוכנית להקמת 4 איים מול ת"א (שנבחנה והוכחה כאפשרית על ידי חברה הולנדית שמתמחה בנושא) בעלות אפס למדינה. וכך, למרות שמכל בחינה אחרת אנחנו יכולים להיות המקום שבו מתמחים בשיט - אנחנו הרחק מאחור".
בנך, טל, הוא שייט תחרותי בדגם 470. מה לדעתך חסר בענף על מנת להגיע להישגים בתחום?
"המדינה לא הבינה שבשביל להביא מדליה צריך תכנית רב שנתית עם תקצוב חוצה מפלגות שישחרר את הספורטאים מהעיסוק ב'גירוד' המימון למאמן. יש עתיד גדול לשיט במדינה כי אנחנו חיים במקום מושלם לכך, ולא לחינם יש לנו גולשים ברמה הכי גבוהה. אני בטוח שהרבה מאד שייטי עבר שהיו אלופי עולם יהיה מוכנים לתת כתף ולעזור בקידומו של השיט התחרותי  - אם רק יהיה בו מספיק כסף".
עד כמה אתה מעורב בקריירה של טל?
"אם רוצים ששייט יצליח - חייבים כהורים להיות מעורבים. אני אמנם לא תחרותי אבל הים זה החיים שלי וטל שט לראשונה בחייו כשהיה בן שבועיים. אני מעורב כמו שהורים צריכים להיות מעורבים. שלחתי אותו לשיט תחרותי בגיל המתאים, מימנו לו ציוד, נסיעות ותחרויות ואנחנו מגיעים לראות אותו בכל תחרות בה הוא משתתף".
ולסיום, יש עוד משהו שתרצה להגיד כאן, מעל הבמה הזו?
"בראיון האחרון שנתן בני טל לעיתונאי אמריקאי, אמר העיתונאי  שאם היו לנו דיפלומטים שמדברים כך עבור ישראל, העולם היה רואה את ישראל אחרת. לא הפנימו כאן שהספורטאים שלנו הם שגרירים נפלאים שיכולים לעשות נפלאות לתדמית המדינה. שייט אולימפי חייב להיות ממומן ברמה של 5,000 יורו לחודש לא כולל הוצאות השיט. ברגע שתשתנה המדיניות ויתחילו להסתכל רחוק - נקבל פה מדליסטים אולימפיים כפי שראוי שיהיו לנו".

 
 

 

לרכישת מנוי לחצו באמצעות PAYPAL לחצו על הקישור למטה.

העיתון ישלח לכתובת שתזינו באתר PAYPAL.
נודה על הזנת מספר טלפון על מנת שנוכל לחזור אליכם במידת הצורך.

תגובות
שם הכותב
כותרת

טוען תגובות..
© כל הזכויות שמורות | טלפון: 03-6950950 | פקס: 03-6957282
<