כחול 72 - אוקטובר 2017
גליון 72 יצא לאור בעיצוב חדש ומרעננן, מה דעתכם על הלוגו החדש של המגזין המודפס?



 
דף הבית > חדשות הים > חדשות הים 2015 > ראיון עם עמרם בן ישי – מנהל מחלקת כלי שיט קטנים
ראיון עם עמרם בן ישי – מנהל מחלקת כלי שיט קטנים
עמרם בן ישי מונה לאחרונה כמנהל המחלקה לכלי שיט קטנים (קש"ק) ברשות הספנות והנמלים (רספ"ן). רספ"ן היא רשות השייכת למשרד התחבורה והיא הרגולטור האחראי על נמלי ישראל כולל המרינות, הספנות הישראלית כולל יאכטות וכלי שיט קטנים וימאים כולל משיטי כלי שיט קטנים. הגוף המטפל בכלי שיט קטנים ומשיטיהם הוא מחלקת הקש"ק. באנשי מחלקה זאת נפגש כל שייט, בין אם במהלך בחינות המשיט, בטיפול ברישום וברישוי כלי השיט או כאשר מוגש דו"ח על עבירת שיט. לרגל כניסתו לתפקיד, נפגשנו עם עמרם מנהל המחלקה חדש, לשיחה על פעילות המחלקה ו

עמרם בן ישי


פורסם באוקטובר 2015
 
כתב וצילם גל קדר
 
 
כחול: מהו העיסוק היום יומי של המחלקה שאתה עומד בראשה?
עמרם: עיקר פעילותה של המחלקה הינה רישום כלי שיט והסמכת משיטים. בנוסף, הפעילות החשובה ביותר שלנו, היא האחריות על בטיחות השיט של כלי שיט קטנים. אנחנו קובעים את תקנות בטיחות השיט ומפקחים על איכות ההדרכה לקבלת רישיונות המשיט.
 
כחול: מה זו איכות הדרכה? הרי אתם פוגשים את הנבחן רק ביום הבחינה ואין לכם פיקוח על אופן ההכנה שלו לבחינה.
עמרם: אזרח שרוצה להוציא רישיון שיט, צריך בסופו של יום לדעת  להפליג בצורה בטוחה בכלי השיט שלו, וכלפי כלי השיט הסובבים אותו. התלמיד לומד מתוך רשימת תכנים שפורסמה על ידינו (סילבוס המשיטים), אין זה משנה אם למד לבד או למד בבית ספר לשיט. בשורה התחתונה, ביום המבחן, אני כנציג רספ"ן רוצה לדעת שהוא בעל ידע מינימאלי מספק להפליג באופן בטוח.
 
כחול: זו לא איכות הדרכה, אלא איכות הסמכה. אתם לא מפקחים על מערך הלימוד אלא רק מסמיכים את הניגשים לבחינות השונות.
עמרם: המבחנים נקבעים על ידי סילבוס שמפורסם לכולם. נכון שאין פיקוח על בתי הספר לשיט, מה הם מלמדים וכיצד. משיטי 40/20 שמדריכים את השיט המעשי, מחויבים ברישוי ומפוקחים על ידי רספ"ן, אבל נכון שהמדריך בכיתה וחומרי הלימוד השונים לא מפוקחים על ידינו. אני מקווה שבעתיד נוכל גם להשתפר בנקודה זו ולפקח על מכלול מערך ההכשרה למשיטים.
 
כחול: אז אתה מסכים עם האמירה שחלק מבתי הספר מלמדים לעבור מבחן ולא מלמדים להפליג?
עמרם: כל מערך הסמכת המשיטים דורש טיפול עמוק. המערך לא עדכני ולא נכון לימינו אנו. בוצע שינוי של מעבר לבנק שאלות, שינוי שגרם בפועל לשינון בחינות ושאלות ללא צורך בהבנת החומר. אין ברירה אלא להגיע למערך בחינות אינטרנטי, שיבטיח כי הבחינה עצמה תהיה מורכבת מאלפי שאלות מעורבלות לטופס אחד. זה המצב כיום במבחני רישוי רכב בו מתבצע ערבול שאלות לפני הבחינה. ברכב גם לא נדרש ברישום שבוע מראש ותשלום בבנק הדואר של האגרה. אתה מגיע למקום הבחינה, משלם אגרה, מקבל מחשב עם שאלון מוכן, וקדימה. לצערי לא נראה שינוי בנושא מחר בבוקר, יש התנגדויות רבות, ונושאים רבים נמצאים בקדימות בסדר העדיפויות של רספ"ן, אבל אני בהחלט דוחף את השינוי בתחום זה.
 
 
עמרם מוסיף סיפור מהעת האחרונה:
הגיע אלי לפגישה נבחן שלמד בע"פ שאלות מבחן ניווט. הוא עבר את המבחן אבל הייתה תקלה טכנית והמבחן לא נקלט. הצענו לו לעבור מבחן חדש, הוא לא הסכים. לאחר דין ודברים בפגישה לא נותרה לנו ברירה אלא להעבירו את המבחן, אני המלצתי לו ללכת וללמוד שוב כי לנווט, הוא לא יודע, מה הוא עשה עם זה, אינני יודע.
 
וכחול מוסיף:
פרסום בנק השאלות שפורסם בתקופת קודמו בתפקיד הביא לשינוי מרענן אך לא מושלם. על פי דיווחים שהגיעו למערכת כחול ישנם עדיין שאלות בעיתיות, עמרם מבקש כי מי שנתקל בשאלה כזו יפנה אליו ישירות.
 
 
 
כחול: הדרך להוצאת רישיון משיט ספינה ארוך ומייגע. אדם מתחיל ללמוד, אבל יודע כי הדרך ארוכה (פרק זמן ממוצע לקבלת רשיון נע בין שמונה ל-10 חודשים) וקשה (ארבע בחינות עיוניות ואחת מעשית). הדבר גורם לפריחת הסמכות משיטים זרות, כמו RYA IYT וכדומה. נראה שינוי בנושא?
 
עמרם: יש לי בעיה בלהקל בצד הבטיחותי של מבחני המשיט. לטעמי באופנועי ים ובסירות המנוע אנחנו אפילו מקלים מדי. מנגד, אני חושב שהמבחן המעשי עצמו לא מסובך. בסוף כל נבחן נמדד על פני שעה וחצי של בחינה, ויכול להיות נבחן שיבחן ברוח של 5 קשרים ללא כלי שיט סביבו, ולעומת איש צוות שלו שיבחן ברוח של 20 קשר ובים מנוקד במפרשיות. מי מהם שייט יותר טוב?
 
כחול: אתה שוכח את הבחינות העיוניות, הן מאריכות את הדרך עד קבלת הרישיון. ארבע בחינות עיוניות למשיט ספינה? אנשים לא מוכנים לחכות, מוציאים רישיון זר ומפליגים חופשי בחו"ל. בתי הספר מרוויחים, מדינת ישראל מפסידה ויתכן שגם רמת הבטיחות יורדת. מדוע לא לדרג את הרישיונות? לדוגמא, משיט ספינה עד 15 מטר באור יום לשיט חופי בלבד? כמו שנעשה בחו"ל?
 
עמרם: זה חומר טוב למחשבה, לעשות דרוג ברישיונות. אני מסכים שאפשר לפשט את התהליך. לא בהכרח להקל על קבלת הרישיון, אלא להוסיף דרגות ביניים.
אנחנו מחפשים את המקומות להפחית בהם את הביורוקרטיה. לצערי, אין כרגע מקומות ברי השגה. אני מסכים שצריכים למצוא דרכים חדשות על מנת שנוכל ליהנות מהשיט עצמו ולא להתייסר בדרך.
לצערי, ועדת סילבוס לא כונסה כבר הרבה זמן. לקחתי לעצמי שנה של לימוד החומר ולאחריה אכנס את הועדה ואנסה לראות כיצד ניתן לשפר ולעדכן את התהליך.
 
לאחר שרוב השיחה דנו בנושא רישוי משיטים, עמרם מבקש לחדד נקודה זו:
שיתוף הפעולה וחיזוק הקשר בין רספ"ן לבין בתי הספרחיוני להצלחת שני הצדדים בהשגת מטרותיהם, למרות השוני במטרות. הניגוד בין שאיפהלרווח מסחרי מרבי מול השאיפה לבטיחות שיט ובקרה מיטבית על הליכי הכשרה והסמכה,מעורר לעיתים תחושה שאנחנו נגדם או הם נגדנו. זה לא המצב מבחינתי ואני רואה בבתיהספר מאגר ידע חיוני לשינוי מכל סוג ולקידום הענף תוך השגת כלל המטרות.

 
 
כחול: אתה מסכים שמספר כלי השיט בישראל נמצא בקיפאון, מספרי כלי השיט הקטנים, סירות מנוע ואופנועי ים חדשים שנרשמים בישראל נמצא בירידה?
 
עמרם: תלוי על מה מסתכלים. חוסר במקומות עגינה מונע הגעת יאכטות חדשות וסירות מנוע גדולות למרינות בים התיכון, ולכן ישנה עצירה קלה בתחום זה. מנגד, באופנועי ים וסירות מנוע ישנה ירידה תלולה, שאינני בטוח שהיא לא לטובה. הגענו לרוויה כלשהיא בכמות כלי השיט בכינרת ובאילת. באם תוסיף לזה את חופי השקת אופנועי הים שנסגרו על ידי הרשויות המקומיות, תגלה שבשבתות יש עומס עצום על החופים בכינרת, וזה מתכון בטוח לאסון. חופי השקת אופנועי ים ופיתוח מרינות חדשות זה לא בסמכותי, אלא בעיקר בידי הרשויות המקומיות, אבל אולי הגענו לרוויה מבחינת מספר הכלים לתוואי החוף של ישראל.
 
כחול: כיצד מתבצעת עבודת האכיפה במחלקת כש"ק? אתם הרי אמונים גם על תחום זה ואתה מפעיל מספר מפקחים שתפקידם בין היתר הוא לפקח על המתרחש בחופים?
 
עמרם: לצערי אין לנו עדיין אכיפה טובה, וזאת מפאת מיעוט בכוח אדם ותהליך ההכשרה של מפקח ימי שאורך זמן רב. את רוב האכיפה עושה המשטרה, והמפקחים שלנו שמסתובבים בשטח כמובן שפוקחים עין. מנגד, גם לרשויות יד ורגל בדבר, כדוגמת עיריית טבריה אשר לפני מתן אישור לפתיחת עסק ימי בחוף הכינרת מבקשת את חוות הדעת המקצועית של מנהל נמל טבריה. אני מקווה שגם ערים נוספות יתייעצו איתנו בנושאים שכאלו, אנחנו נשמח לתרום מניסיוננו.
 
ועוד בנושא האכיפה:
ענף השיט בכלל והשיט כתחביב בפרט מייצג אווירה נינוחה ורגועה בה לזמן יש משמעותשל איכות, התחשבות, סבלנות וסובלנות. לצערי יש שייטים המחליטים לתת פורקן ללחציהיום יום בשיט פראי ומסוכן. כמטרה אפעל לנסות להוביל שינוי המתחילבחינוך ולימוד המקצוע ובמידת האפשר בקביעת כללי התנהגות ואכיפתם על מנת להקטיןסיכויי פגיעה אלו. גם בנושא הפלגה תחת השפעת אלכוהול ברצוני לטפל, הן בחקיקה והן באכיפה בפועל.
אם שותים, לא מפליגים!
 
כחול: כמות המשיטים המסחריים נמצאת בעליה, ואיתה גם כמות כלי השיט המסחריים. לאחרונה תוקנה תקנה שעדיין לא אושרה (תקנות העבירות המנהליות – בטיחות השיט) שתחייב סירת ספורט ימי בשני משיטים מסחריים. אחד סקיפר ואחד איש צוות. מנגד, בתחנות הספורט הימי באילת ובכינרת מדווחים על מחסור חמור במשיטים מקצועיים. האם החובה במשיט נוסף הינה הכרחית? מדוע לא להסתפק בקיים? איש צוות בשכר ללא חובת רישיון משיט?
 
עמרם: אני לא מכיר תיקון חוק זה לעומקו, אבל אני בטוח שהמטרה היא לשמור על בטיחות השיט ולמנוע אסונות.
כחול: אבל עדיין אין מספיק בעלי רישיונות מתאימים...
עמרם: עד היום היה נהוג כי איש צוות נוסף יהיה אחד האורחים מהקבוצה. זאת בדיחה והיא אינה מקובלת עלי לחלוטין. איש צוות מזדמן לא יודע מה הסכנות, על מה להתריע ומה עליו לעשות. אבל, יכול להיות שאפשר למצוא דרך אחרת לפיתרון הבעיה שהעליתם. אני אלמד את הנושא ואבדוק באם ניתן לשנות דרישה זו.
 
 
כחול: ישנן טענות רבות כלפי כ"א האדם ברספ"ן. לא כלפי העושים במלאכה, אלא כלפי העובדה שאין מי שיעשה במלאכה. העובדים הנוכחים לא מספיקים לטפל בנושאים השוטפים. מה נעשה בנידון?
עמרם: מחלקת קבלת קהל בכש"ק מאוישת על ידי חנה, נחמה ודפנה שעושות את העבודה ביעילות בלתי רגילה, אבל לצערי חסרות לנו עוד ידיים על מנת שנוכל לטפל בעומס הרב שנוצר עקב הגידול במספר המשיטים וכלי השיט. אני מקווה שבקרוב נוכל לאייש עוד משרה אחת לפחות באופן מלא.
בנוסף, יש עוד שתי פקידות ושני מפקחים ימיים, באילת ובטבריה.
הבעיה העיקרית שיש לנו היא עם בוחני כלי שיט. אין מספיק. המחסור נובע גם מההיבט המקצועי וגם מההיבט הכלכלי. אנחנו לא מצליחים להגדיל את מאגר הבוחנים על מנת שנוכל לעמוד בדרישה לבחינות. על פי חוק אנחנו מחויבים לפרסם מכרז בנושא. המכרז הראשון נפל עקב בעיה בתנאי הסף, שהיו גבוהים מדי. אנחנו עדיין מטפלים בבניית מכרז חדש ומקוים שייגשו אליו אנשים מתאימים ובעלי כישורים ראויים, כמובן שנצטרך להבטיח להם לאחר קבלתם מסגרת של משרה.
 
כחול: התחושה אצל השייטים היא שרספ"ן מתעסק רק בנמלים ובימאים, לא במרינות ובשייטים.
עמרם: אני מסכים שיש בעיה. הנמלים מקבלים התייחסות גדולה יותר ובצדק. אך זוהי גם בעיה תקשורתית. כל בעיה שנוצרת בנמלים זוכה מיד לכותרות באמצעי התקשורת כבעיה לאומית. בעיות במרינות מצטיירות כבעיית של הטייקונים- בעלי היאכטות. אני מקווה שאצליח לרתום את ראשי המשרד לטפל גם בתחום זה ולהפנות משאבים למרינות ולמשיטים. אני לא שוכח את תפקידי במחלקת כש"ק. צריך עוד משיטים ועוד תעודות כושר שיט.
 
כחול: האם נראה בקרוב הקלות לכלי שיט ישראלים ששוהים בחו"ל ונדרשים לעבור בדיקת כושר שיט בישראל? הרי לא תצפה מבעל יאכטה להעבירה לישראל רק על מנת שתעמוד לביקורת? מה מונע מכם לקבל דוחות של שמאים בחו"ל לבדיקות אלו?
 
עמרם: אני לא יודע כמה יאכטות עם בעיה שכזו ישנן. אני כן יודע שמי שפנה אלי, ניסיתי לעזור, ככל יכולתי, במגבלות החוק. כיום הנוהל שאחרי 4 שנים בחו"ל, כלי השיט חייב להגיע לישראל לבדיקה פיזית. אני מסכים שיתכן שבדיקת שמאי בחו"ל לא נופלת מבדיקת בוחן רספ"ן, ויש מקום לשקול זאת. כרגע כל בדיקה כזו נשקלת באופן פרטני.
 
 
לסיכום, עמרם, שהינו איש ים בכל רמ"ח אבריו מבקש להעביר את המסר הבא:
הים הוא של כולנו, גם שלי וגם שלכם. כולנו צריכים להפליג בבטחה ובהנאה תוך שמירה על בטיחות השיט והכללים. ביחד, בשיתוף פעולה של כלל העושים במלאכה בתעשיית השיט בישראל ושל ציבור השייטים, נוכל להמשיך ליהנות מהשיט והים.
 
 
עמרם בן ישי, השתחרר מחיל הים לאחר 32 שנות שרות. הוא החל את שירותו בקומנדו הימי, ובמהלך השרות פיקד על כלי שיט ויחידות שונות בחיל הים. לאחר שירותו מילא תפקידים ברספ"ן בניהם ניהל את מרחב הכינרת (המוגדר כנמל). הוא  נשוי ואב ל-4 ומתגורר בישוב קהילתי בצפון השרון. 

 

לרכישת מנוי לחצו באמצעות PAYPAL לחצו על הקישור למטה.

העיתון ישלח לכתובת שתזינו באתר PAYPAL.
נודה על הזנת מספר טלפון על מנת שנוכל לחזור אליכם במידת הצורך.

תגובות
שם הכותב
כותרת

טוען תגובות..
© כל הזכויות שמורות | טלפון: 03-6950950 | פקס: 03-6957282
<