כחול 72 - אוקטובר 2017
גליון 72 יצא לאור בעיצוב חדש ומרעננן, מה דעתכם על הלוגו החדש של המגזין המודפס?



 
דף הבית > מסלולים להפלגות > הפלגות באירופה > בת הים הקטנה ובת הים הגדולה
בת הים הקטנה ובת הים הגדולה
חליפת סערה טובה, כובע צמר, ביגוד טרמי כפפות שיט עבות, מגפיים, היו רק חלק מהציוד שארזתי להפלגה בים הבלטי. במדריך החופאות קראתי כי בחודשי הקיץ הטמפרטורה בלילה יכולה לרדת לסביבות 10 מעלות ופחות, בצירוף רוחות של 30 קשר ומעלה מלוות בסערות ברקים וגשם. איזי, הסקיפר המארח שלח לי מסרון מעודד יום לפני הטיסה: תביא ביגוד חם - קצת קריר. עם תחזיות אופטימיות כאלו וזיכרונות מהפלגות קרות עד קפואות שהפלגתי בים הבלטי בעבר הגענו זוגתי ואני לקופנהגן.

 
בבוקר התעוררתי ביאכטה ליום שטוף שמש, ויצאתי עם איזי לטיול אופנים באזור כאשר אנחנו לבושים במכנסי התעמלות וחולצות קצרות. את ביגוד הסערה לא שלפתי עד סוף ההפלגה. כנראה שאל הים הדני החליט להיות נחמד לכתב "כחול". המרינה בה עגנו נמצאת מצפון לקופנהגן ונקראת "טוברוג מרינה". אם השם נשמע לכם מוכר - אתם צודקים. זהו שמה של הבירה הדנית המפורסמת. המרינה הוקמה על בסיס נמל אשר שרת את מפעל הבירה. כמו נמלים, נמלי דיג ונמלים מסחריים רבים בדנמרק, גם נמל זה הוסב למרינה. משני צדי פתח המרינה הוצבו שני בקבוקי בירה בגודל של מגדלור על מנת שההיסטוריה לא תשכח. בריזת הבוקר החלה ואנחנו החלנו בהכנות להפלגה. איזי, סקיפר מיומן, ערך לנו הכרה עם היאכטה החדשה אותה השיק כמה שבועות קודם לבואנו. היאכטה מדגם X45 ומתוצרת מספנתX YACHT  הדניתראויה בהחלט לתואר "חלום רטוב" של שייט המחפש ביצועי על למפרשית ואין לו תקציב לקנות את אחת היאכטות של "האמריקן קאפ". ליאכטה תורן ומנור עשויים קרבון, מערך שליטה מושלם במפרשים שרובו המוחלט מתחת לסיפון, כל החיבל עשוי מהחומרים המתקדמים ביותר שניתן לקנות היום (והם יקרים..) כמו חבלי קבלר וספקטרה והיתרים הם מוטות פלדה (rod rig) כמקובל ביאכטות תחרותיות. מאחר וכבר ציינו שלא מדובר ב"אמריקאן קאפ", פנים היאכטה הוא מופת של עיצוב סקנדינבי: נוח, מעוצב בפשטות, ביעילות, בקווים נקיים, מיוצר מחומרים מעולים ובנגרות מעולה. מיכל זוגתי שבחלוקה בינינו, עיצוב הוא המחלקה שלה אהבה אותו במבט ראשון, אני אהבתי אותו לפניה. לעיצוב הסקנדינבי תרמה אורית, זוגתו של איזי לחיים ולשיט, סדינים ומצעים תואמים בעבודת יד עצמית  שהעצימה את העיצוב הסקנדינבי. אגב: את הבד אורית קנתה ברחוב נחלת בנימין. כמחווה למזרח התיכון ממנו באנו, הוצב בתא הסלון שולחן שהוא פרי תכנונו של איזי. סביב השולחן המתקפל מסוגלים להסב עשרה סועדים. בניגוד לסקנדינביה, אצלנו המשפחות גדולות. על השימוש היעיל (והטעים) שעשינו בשולחן נספר בהמשך. בשעת בוקר מאוחרת, לאחר שאורית ומיכל חזרו מהסופר עם אופניים עמוסים במזון, קשרנו את שני זוגות האופניים בירכתי היאכטה ויצאנו לים. נשבה רוח של כ 10 קשר והנפנו את מערך המפרשים. למי שלא יודע, אורית ואיזי הם הבעלים של מתפרת המפרשים NORTH SAIL השוכנת במרינה של הרצליה. כיצרני מפרשים כבר כארבעה עשורים ועם ארון עמוס גביעי אליפות שיט בישראל ובתפוצות, איזי לא יכול להרשות לעצמו להפליג בפחות ממפרשים מעולים, והם אכן כאלה. לנושא זה יש "קבלות רשמיות". רק שבועיים לפני שהגענו ושבועיים לאחר שקיבל את היאכטה, עמד הצוות (הישראלי) של איזי על הפודיום בקופנהגן ואחז בגביע "שיוט הזהב" הבינלאומי של דגמי ה X yacht. ברוח קדמית של עשרה קשרים ה"אפריטה", זהו שמה של היאכטה, גלשה באלגנטיות במהירות של שישה קשרים בזווית מעוררת קינאה של 27 מעלות לרוח. הרוח התגברה ואנחנו גילססנו בין מצופי סימון העומק בכיוון העיר קופנהגן. בכניסה לתעלתNyhavn  החוצה את העיר ומהווה את הנמל ההיסטורי, ירדנו לרוח צד והנפנו את מפרש הגניקר המרהיב. תנועת המפרשיות והאניות מסביבנו הייתה ערה. חלפנו בהפלגת מפרשים מול המבנים ההיסטוריים של קופנהגן, ארמון המלך (דנמרק היא מלוכה, כמו אנגליה), בנייני הפרלמנט, האופרה והתיאטרון המלכותי. בקיצור, סיור אורבאני במפרשית שקטה. על החוף זיהינו התקהלות גדולה ואוטובוסים רבים. הסתבר שזהו פסלה של בת הים הקטנה (הפסל באמת קטן) סמלה של קופנהגן. לכבודה של בת הים הקטנה הצבנו את ה"אפריטה" בת הים הגדולה מול הרוח וקיפלנו את המפרשים. חוץ מזה גם היינו צריכים להיכנס לעגינה. עגנו בתעלה צדדית של ה"ניוהאבן" ממש ב"צנטרום" של אזור התיירות. בערך כמו לעגון "לונג סייד" בשדרות רוטשילד בת"א. מסביבנו עגנו יאכטות מכל צפון אירופה וכלי שיט מסחריים מעץ בני עשרות או מאות שנים אשר הוסבו להשטת תיירים. לסקור את כלי השיט המרהיבים האלה המוחזקים בצורה מעולה היא חוויה לכל אוהב שיט. אחד המאפיינים של הפלגה בצפון אירופה, הוא המספר הגדול של  כלי שיט מסורתיים ויאכטות בנות עשרות שנים בהם נתקלים הן במרינות והן בים. למותר לציין שרובם הגדול במצב תחזוקה מצוין. התקופה הארוכה בה לא ניתן להפליג (7 עד 8 חדשים בשנה) מוקדשים לטיפול ביאכטות. ליד כל מספנה רצינית יש הנגר ענק וסגור אליו ניתן להכניס יאכטה מבלי להוריד את התרנים.
 
יתרת היום (השמש שוקעת בעשר) לאחר העגינה בקופנהגן הוקדשה לחריש עמוק בעיר המקסימה והתוססת, בעזרת  האופניים של היאכטה. קופנהגן השטוחה היא עיר של אופניים. כול העיר מרושתת בשבילי אופניים. לרכיבה בנתיבים אלו כללים ברורים. סטייה מכללים אלו גורמת להערות נזעמות של הרוכבים לצדך.
בלילה ירד גשם זלעפות. כבר דמיינתי את הפלגת המחר בבגדי סערה אך בבוקר זרחה השמש, נשבה רוח טובה ויצאנו לדרך תוך חציית העיר. היעד היה האי מוןMON  הנמצא כ50 מייל דרומית לקופנהגן. בנתיב חלפנו מעל המנהרה המחברת את דנמרק ושוודיה תוך שהיא מתחברת לגשר. דנמרק היא מדינת איים. פרט לחצי האי יוקטן שאר הממלכה מורכב מ 405 איים מתוכם 82 מיושבים. בין האיים ים רדוד יחסית. האיים הגדולים מחוברים במערכת של גשרים. בניגוד לתחזית אשר בישרה על רוח גבית-צד, הרוח הייתה קדמית וגרמה להגעתנו לאי בשעות הערב המוקדמות. יום הפלגת המפרשים הארוך הושיב אותנו מסביב לשולחן שבתא הסלון. אורית הכינה מטעמים אשר להם נלוו מעדני ים דנים כמו דגים מעושנים וכבושים האהובים עלי במיוחד. בישולי הגורמה של אורית הוגשו בסט כלים אשר השלים את העיצוב המוקפד. עגינת ה"אפריטה" במעגן הדיג הקטן של הכפר קילינס הולם, Klinth holm, כאשר היא מניפה דגל ישראל, עוררה סקרנות רבתי כפולה. דגל ישראל הוא לא מהדגלים אותם רגילים לראות באי, ויאכטתX  חדשה מעוררת סקרנות אפילו שהיא תוצרת דנמרק. תוך זמן קצר נקבצו ליד היאכטה שייטים רבים אשר ביקשו להצטלם עם הדגל הישראלי. כמה שייטים אשר חלפנו על פניהם בהפלגת מפרשים גילו עניין במפרשים, הם התקשו להאמין שמפרשים אלו יוצרו בישראל. בניגוד לעיתונות הישראלית אשר בה קראתי על יחסים קרירים עד קרים לישראל בקרב הסקנדינבים, אני שמח לבשר לכם שקהילת השייטים שם קיבלה אותנו בכל הנמלים והמרינות באהדה רבה. כנראה שהמיעוט המוסלמי בדנמרק (כ 5%) אינו נמנה עימם. בסיור רגלי בכפר הקטן הצמוד למרינה גילינו מצבה מעניינת. היא הוקמה לזכר 300 יהודים אשר נסחפו בסוף מלחמת העולם השנייה על גבי דוברה לחופי האי וניצלו על ידי הדייגים המקומיים. היהודים אשר שהו במחנה העבודה ליד העיר שטטין, אז גרמניה והיום פולין, הועמסו על דוברה אשר נגררה לגרמניה. בשלב מסוים הדוברה ננטשה על ידי הגרמנים מרצון או שלא מרצון ונסחפה בים במשך זמן ממושך, עד שהגיעה למזלם לחופי האי הידידותי. כאן המקום להזכיר שדנמרק היא המדינה היחידה באירופה אשר הצילה את כל יהודייה במלחמת העולם השנייה. המחתרת הדנית הבריחה אותם בספינות וסירות דיג לשוודיה הסמוכה. למחרת בבוקר לאחר מסע אופניים לאטרקציה של האי - הצוקים הלבנים, קיבלנו את הצעתם של שכנינו הדנים להפליג עימם לנמל הקטן שטוב קובינג (Stubben kobing) שבאי פאלסטר (Falster) מקום מגוריהם. כך הפלגנו בצוותא שתי יאכטות מדגם Xׁ(גם הזוג הדני הפליג ביאכטתX ) והתחרינו אחד על אחד.


הצוות הים תיכוני (ביאכטה החדשה יותר) ניצח בהפרש גדול. בבירה שלאחר השיוט גילו המפסידים רצון לקנות מפרשים מתוצרת ישראל. נחזור לתחרות. היא הסתיימה במצוף המסמן את תעלת השיט שבין האי מון והאי פאלסטר. מכאן אמנם המשכנו במפרשים אך בשמירה קפדנית על נתיב השיט שבין המצופים הירוקים והאדומים. זה המקום להמליץ לכל מי שמתעתד להפליג בסקנדינביה רבתי, לרענן ולחדד את ידיעותיו בנושא המיצוף. אזורי ים גדולים הם רדודים ומסולעים. נתיבי ים רבים הם צרים (לעיתים ברוחב של עשרה עד עשרים מטרים) אך מסומנים היטב. טעות או חוסר שליטה בנושא המיצוף גוררת עונש מידי של עלייה על שרטון. אם היאכטה שלך דומה ל"אפריטה" כלומר יאכטה תחרותית בעלת שידרן של 2.6 מטר, זה יכול להיות פטלי. תוך ניווט זהיר וקפדני תחת עיניה של אורית עגנו בנמל המסחרי הקטן של שטוב קובינג ויצאנו לסבוב בעיר אשר נראה היה שהאוכלוסייה נטשה אותה. שכננו השייטים המקומיים הסבירו כי תופעת נטישת ערים בפריפריה היא בעיה דנית. אם אתה לא רוצה להיות חקלאי או דייג, אין לך מה לחפש באיים הקטנים ועליך לעבור לעיר גדולה. הבוקר שלמחרת קיבל אותנו בשמיים מעוננים, בגשם קל ומזרזף ו"בשטיל" מוחלט. הפלגנו בתעלת סטורסטרומנין שבין האי סיגלנד (Sjaellanand) לאי לולנד (Lolland) תוך שכל העיניים על הסיפון. עיון במפה גילה לנו שנעבור מתחת לשני גשרים. הראשון גובהו 26 מטר והשני 25 מטר. גובה קצה התורן של "האפריטה" הוא 23 מטר. במדריך החופאות כתוב שהפרשי הגאות והשפל באזור הם לכל היותר חצי מטר. המחשבה הראשונה שעולה לך היא: ואם הם קצת טועים? איזי נתן מבטחו במפה ובספר החופאות והתקרבנו לגשר הראשון, תוך שאנו נותנים ליאכטת מפרש גרמנית לעבור לפנינו. אם הם יאבדו את התורן הם לפחות קרובים הביתה. כאשר היאכטה התקרבה לגשר היה נדמה שהיא לא תעבור. היא עברה, ואנחנו אחריה. מהתעלה יצאנו לנתיב השיט לאנד-לאנדסבאלט (LandeLandsbaelt) הצר והממוצף בקפדנות המוליך לתעלת קיל (Kiel), תעלה המחברת את הים הבלטי עם הים הצפוני. התעלה היא נתיב שיט עמוס באניות ובכלי שיט מכל הגדלים, דבר הגורם למשמרות שלנו להקפיד על תצפית קפדנית. לאיזי ולי יש ניסיון משותף לא סימפטי של מפגש ימי בין יאכטה לאנייה. לקראת הערב הגענו לקיל - גרמניה. קיל היא גם נמל חשוב וגם מרכז שיט תחרותי גדול. מסביב לעיר מרינות רבות. נכנסנו באקראי למרינה והחלטנו לצאת לאכול במסעדה. לאחר הליכה ממושכת בפרבר הצמוד למרינה גילינו פיצריה אחת. חשבתי שבים התיכון זה לא יכול היה להיות. אפס מסעדות בטווח של חצי שעה הליכה מהמרינה?

 
למחרת, בבוקר שטוף שמש יצאנו לכיוון הכניסה לתעלה בעיירה הולטנאו (Holenau). הצטרפנו לעשרות יאכטות ומספר אניות משא אשר חיכו למעבר. בהינתן האישור בקשר הפלגנו לתוך ה"לוק". ה"לוק" היא בריכה בעלת שני שערים. האחד נפתח לכיוון התעלה והשני לכיוון הים. תפקיד ה"לוק" להרים את כלי השיט לגובה המים בתעלה. זה מתבצע באמצעות סגירת השערים והזרמת מים ל"לוק", בהגיע המים לגובה הרצוי, נפתח השער לכיוון התעלה וכלי השיט ממשיכים בדרכם. בניגוד לתעלת סואץ אין כאן נתב וכלי השיט הקטנים מפליגים במקביל לאניות. הגרמנים כנראה סומכים על קהילת השיט הבינלאומית. אורך תעלת קיל כ 45 מייל. ההפלגה בתעלה היא כמו הפלגה בפארק ענק. משני צדי התעלה חורשות עבותות המתחלפות בכרי דשא ובשטחים חקלאים. במקביל לתעלה דרך המביאה אותי ואת אגם, ביתם הספורטיבית  של אורית ואיזי, להוריד את האופניים בעגינה הראשונה ולרכב במקביל לתעלה. לאורך התעלה יש נקודת תדלוק אחת. שם הורדנו את האופניים ורכבנו כברת דרך ארוכה בטבע האירופאי הירוק. אחר הצהרים עגנו ליד פתח ה"לוק" של העיירה ברונסביטל (Brunsbwttel) מוכנים ליציאה לים הצפוני. ההחלטה הייתה לצאת רק למחרת, למרות שניתן לעבור את ה"לוק" בלילה. הסיבה היא זרמי גאות ושפל אשר בניגוד למימי האיים של דנמרק, בים הצפוני הם משמעותיים ביותר. לשמחתנו ובמיוחד לשמחת אגם הצעירה, בעיירה, במרחק של מאות מטרים מהמעגן, נערך יריד רועש וצבעוני אשר כאילו הוזמן מראש לסיום ההפלגה של מיכל ושלי.
לא נוכל לסיים את סיפור ההפלגה מבלי לבאר לקוראים מה פירוש השם "אפריטה". אפריטה היא שדונית (מלשון שד) בערבית. כזאת שיש בה גם יכולות פיתוי וגם ממזריות. אחרי ההפלגה, אם אני הייתי צריך להעניק שם ליאכטה היפיפייה הזאת הייתי בוחר בשם: "בת הים הגדולה". 
 

 

לרכישת מנוי לחצו באמצעות PAYPAL לחצו על הקישור למטה.

העיתון ישלח לכתובת שתזינו באתר PAYPAL.
נודה על הזנת מספר טלפון על מנת שנוכל לחזור אליכם במידת הצורך.

תגובות
שם הכותב
כותרת

טוען תגובות..
© כל הזכויות שמורות | טלפון: 03-6950950 | פקס: 03-6957282
<