כחול 76 - אוקטובר 2018
אחרי החגים שמח לכולם, עכשיו יש לכם זמן לקרוא את כחול!



 
דף הבית > סיפורים מהים > מפקדת או לוחמת?
מפקדת או לוחמת?
ראיון עם סרן אור כהן, מפקדת בספינת הטילים אח"י חץ

סרן אור כהן
מאת גל קדר
 צילום - דובר צה"ל
 
הראיון עם סרן אור נדחה במשך כמעט כחודש. לראשונה פנינו לדובר צה"ל בסוף חודש יוני, רצינו שהכתבה תהיה מוכנה בזמן. אבל רק במדינת ישראל כתבה יכולה להידחות לא כי השייטת נמצאת בהפלגה ארוכה, אלא כי המפקדת נמצאת בלחימה.
לבסוף, תפסנו את סרן אור כהן לאחר סיומו של מבצע "צוק איתן", לשיחה על משמעות הפיקוד בים ועל החיים כמפקדת ולוחמת בחיל הים הישראלי.
 
אור הגיע לחיל הים ולא במקרה. כשחיינית מצטיינת בהפועל עמק חפר אור אהבה את הים ואת המים. כילדה פעילה ואנרגטית שטיילה בארץ ועבדה רבות במשק של הוריה במושב ניצני עוז בעמק חפר, החיבור לחיל הים כלוחמת נראה לה הכי מתאים.
בגיל 17 אור החלה את דרכה הצבאית כאשר הצטרפה לגדנ"ע חובלים: "מדובר בשבועיים בבסיס חיל הים בחיפה. בשבוע הראשון לומדים שיט וימאות ומפליגים הרבה. זהו שבוע יותר פאן. בשבוע השני מתקיים גיבוש לקורס חובלים".
אור לא עברה את הגיבוש במהלך הגדנ"ע, אבל לא ויתרה ונגשה שוב לגיבוש במהלך שנת לימודיה האחרונה. הפעם, עברה את הגיבוש והתגייסה לקורס חובלים היוקרתי.
 
מה את עושה כקצינה ומפקדת בחיל הים?
"אני קצינת גנ"ק (גילוי ניווט וקשר) התחלתי את שרותי על גבי ספינת הטילים אח"י קשת והיום אני מפקדת על צוות לוחמים באח"י חץ. אני אחראית על מערכות הניווט והקשר של הסטי"ל. תפקיד מעניין ומורכב המחייב הפעלת מערכות אלקטרוניות מתוחכמות, אבל יותר מכך הפעלה של הלוחמים שלצידי.
 
האם נראה לך שהלוחמים המשרתים תחתיך מרגישים הרגשה שונה לקבל פקודות מאישה?
"ממש ממש לא!" אור עונה נחרצות. מהרגע הראשון שהתחלתי קורס חובלים ועד היום שאני מפקדת אני לא מרגישה שונה. אני מרגישה שמקבלים אותי בצורה ענינית ובוחנים אותי כמו כל מפקד אחר בסטי"ל, בהתאם לכישורי. אור מספרת כי את חבלי הקליטה וההסתגלות בספינה עברה כמו כל קצין אחר.
 
איך מתייחסים אליך והמפקדים שלצידך ומעליך?
אותו יחס בדיוק! זהו אחד הדברים הכי חשובים ויפים בחיל הים. אתה נבחן אך ורק בהתאם לכישוריך. את תפקידי יכול למלא גבר או אישה באותה מידה. אין שום הבדל ואני לא צריכה כל הנחה או הרגשה שונה. אני מרגישה בנוח לצידם והם בנוח לצידי. אורכו של סט"יל הינו כ-50 מטר, פעמיים מאורכה של יאכטה מנועית מפנקת. עם כל מערכות הנשק, ניווט, דלק, מים, והצוות הרב המפעיל כלי לחימה זה, לא מדובר בכלי בו ניתן לצור מגורים נפרדים לנשים, כיצד עשו זאת בחיל הים?
"אני מתגוררת במגורי הקצינים ביחד עם שאר הקצינים בסטי"ל. בחדר ישנים כ-4 קצינים. ההתקן היחידי שהותקן כאשר הצטרפו נשים לצוות היה תא שרותים ומקלחת עם מנעול על מנת ליצור פרטיות. מעבר לכך, אני חיה, אוכלת ונושמת באותם תנאים בדיוק כמו שאר הלוחמים".
בנוסף לכך הוציא חיל הים נהלים ברורים בנושא שלוב לוחמות בכלי שיט. בסופו של יום מדובר לרב בבחורה אחת בין עשרות גברים והרצון לשמור על סדר ומשמעת בפלטפורמה לוחמת קטנה וצפופה כמו ספינת טילים הינו חשוב מאין כמוהו.
 
מסתבר כי אור כבר סקיפרית מוסמכת. שאלה שמתבקשת לשאול היא האם יש הבדל בין פיקוד על ספינת טילים לבין פיקוד על יאכטה למטרות הנאה?
"אני רואה הבדל בין פיקוד צבאי לפיקוד אזרחי בעיקר במובן הפעלת הצוות. ביאכטה פרטית מפליגים לכיף, אפשר לחתוך למרינה הקרובה במקרה של סערה או לא לצאת לים. בחיל הים, יש משימה אותה צריך לבצע. אם אנחנו לא נבצע אף אחד לא יבצע. כמפקדת אני צריכה להסביר זאת לחיילים. למה אנחנו יוצאים לים בעת סערה, לשהיה של שבועות כאשר לא תמיד הם רואים את המטרה הסופית או את קצה הסיכה. זה האתגר האמיתי בפיקוד בים, לרתום את הפקודים להפעלת הספינה לטובת ביצוע המשימה, שבסופו של דבר היא הגנה על מדינת ישראל".
 
אז מה עושים ברגעים הקשים?
"פלברה וסיפורים עם שאר הלוחמים. בסופו של יום אנחנו צוות קטן ומגובש ונהנים להיות ביחד. אין לנו לאן לברוח בלב ים, ורוח הצוות תמיד עולה כשמספרים בדיחות".
 
מקלוז סי אל צוק איתן
כאמור הראיון מתקיים ממש בסיומו של מבצע צוק איתן ועליו התכוננתי לדבר עם אור.
"אני רוצה דוקא להתחיל עם מבצע תפיסת אונית הנשק "קלוז סי" אומרת אור ומיד מסבירה: "בין שני המקרים עובר קו ישר ועבה מאוד, הן מבחינה פיקודי והן מבחינה מקצועית. בזמן ההמתנה למבצע הקלוז סי הייתי צריכה לעשות הרבה שיחות עם הלוחמים ולשמור על רמת כשירות גבוהה בשגרה. לאחר תפיסת אונית הנשק כמובן שלא היה צריך להסביר את חשיבות המבצע. אבל, את החיבור הסופי של משימותינו הבנו בעת מבצע "צוק איתן". אותן רקטות שנתפסו על גבי הקלוז סי היו מיועדות להגיע לעזה. משם, היו נורות גם על הבית שלי ושל שאר הלוחמים. בעצם תפיסת אונית הנשק הורדנו במעט את מפלס הטילים שנורו במהלך צוק איתן. מבחינה פיקודית, זה השלב בו הכי קל לך כמפקד לרתום את החיילים למשימה.
על מבצע צוק איתן אור לא מרבה לספר. בין השורות ניתן להבין כי גם הפעם אור פעלה רבות ואולי בעתיד נדע על כך. מהמעט שאור מספרת, ניתן להבין כי מדובר היה בשעות ארוכות בים ופעילות רבה ומאומצת לשמירה על ביטחון המדינה ומניעת שיגורי רקטות לשטח ישראל.
 
לנו כשייטים אולי תהיה ברורה יותר מכל הסיטואציה הבאה אותה מתארת אור:
"חזרנו לבסיס אילת כאשר אנו מלווים את הקלוז סי. כבר את מול מלון הנסיכה חיכו לנו עשרות יאכטות, סירות מנוע וסירות דיג. הם ליוו אותנו במשט הצדעה עד לנמל אילת. באותו רגע, הרגשתי גאווה עצומה והבנתי את גודל ההישג".
 
את רואה את עצמך כמפקדת סטי"ל בעתיד?
אור מהססת בתחילה. אני עוד בתחילת דרכי הפיקודית בחיל הים ואינני יודעת מה יהיה תפקידי הבא. אני רוצה להקים משפחה ולא יודת כיצד זה יכול להתיישב עם פיקוד על סטי"ל שזו עבודה שוחקת שמחייבת העדרות ארוכה מהבית".
 
בנקודה זו אני חושב שאור העלתה את הבעיה הגדולה ביותר בשילוב נשים בחיל הים. בחיל האויר, טייסת מבצעת משימה קצרה של כמה שעות, נוחתת וחוזרת הביתה. בחיל הים, משימה יכולה להימשך גם שבועות בהן לא רואים את הבית. האם החברה בישראל מוכנה לקבל גבר שינהל את משק הבית ויגדל את הילדים בעוד אשתו תהיה מפקדת סטי"ל ותיעדר למשך שבועות מהבית? לכשתמונה מפקדת הסטי"ל הראשונה לתפקידה בחיל הים, נדע אם החברה בישראל קפצה מדרגה ושילוב הנשים בצה"ל בתפקידי לחימה בוצע בצורה מלאה.
 
איך קיבלו בבית את גיוסך לחיל הים ועוד לקורס חובלים?
"בבית חונכתי לאהבת הארץ ולתרומה למדינה. היה לי ברור שאתגייס לחיל קרבי. ההורים פרגנו לי ודחפו אותי במשך קורס החובלים וגם כעת. גם המורים בבית הספר והחברים דחפו קדימה והתגאו ומתגאים בי".
 
ואיך זה מורגש ביום יום?
" מכיוון שאין הרבה חובלות, אני מקבלת תשומת לב בכל מקום אליו אני מגיעה והרבה בנות שואלות אותי על התפקיד והדרך אליו. הרבה בנות כלל לא יודעות כי קורס חובלות פתוח לנשים ואני, כמו כל חובלת מהווה מעין שגרירה של חיל הים בכל אירוע בו אני על מדים".
 
האם לדעתך שילוב נשים בתפקידי לחימה בחיל הים מוצלח?
"עצם העובדה שכבר נותנים לנשים להיכנס לחדר המכונות בסטי"ל ושברו את האמונה הטפלה שהימצאות נשים בחדר מכונות היא דבר רע, מוכיחה כי השילוב היה נכון" צוחקת אור.
"אני חושבת שתהליך השילוב היה מוצלח והוא משתפר כל הזמן. כיום יש כבר לוחמות בילת"ם וביחידת סנפיר ועם הזמן מספרן היחסי עולה. בקורס חובלים, ישנן חובלות במגמות נשק, גנ"ק ואלקטרוניקה. במגמת מכונה עדיין אין חובלות אבל לדעתי זה רק ענין של זמן".
 
ומה לגבי החובלת לעתיד שקוראת את הכתבה עכשיו? מילה אליה?
"לפקד בים זה אתגר לא פשוט, אבל מהנה ומאתגר מעין כמוהו. אין הרבה נשים בעולם שבגיל 25 מנהלות ספינות מלחמה. רק בישראל בגיל כל כך צעיר אפשר לעשות זאת, ואני בהחלט ממליצה לכן לנסות את הכיוון".
 
תגובות
שם הכותב
כותרת

טוען תגובות..
© כל הזכויות שמורות | טלפון: 03-6950950 | פקס: 03-6957282
<