כחול 72 - אוקטובר 2017
גליון 72 יצא לאור בעיצוב חדש ומרעננן, מה דעתכם על הלוגו החדש של המגזין המודפס?



 
דף הבית > יאכטות > מה עדיף, קטמרן או מונו הל?
מה עדיף, קטמרן או מונו הל?
משאל ים בין שייטים במהלך משט באוקיאנוס האטלנטי.
בשנים האחרונות נמכרות יותר ויותר יאכטות קטמרן בישראל. מגזין השיט הצרפתי הנפוץ VOILES ET VOILIERS ערך משאל בין שייטי קטמרנים ומונו-האל ומצא תובנות מעניינות, שאמורות להקל על המתלבטים בין הדגמים.
מה תעדיפו - יאכטת קטמרן (קטה=שניים, מרן=ספינה) או יאכטה חד גופית (מונו-האל, מונו=אחד האל=גוף)?
זהו ויכוח כמעט נצחי בין שייטים, המקבל בשנים האחרונות היבטים חדשים. חידושים טכנולוגיים הביאו לבניית גופי קטמרנים חזקים ועמידים יותר.
מחד התקדמות הטכנולוגיה בנושאי הניווט הוציאה שייטים רבים יותר להפלגות חוצות אוקיאנוסים, מאידך במרינות הים תיכוניות קיימת מצוקת מקומות עגינה ומחירי העגינה עולים.
אז מה עדיף? בשטח, כלומר בים, רואים יותר ויותר קטמרנים במיוחד בקרב שייטי הטווחים הארוכים המחפשים נוחיות. ניסנו לברר מהי המגמה?

הצטרפנו למשט חוצה אוקיאנוס בו משתתפים שייטים המשייטים בקטמרנים וביאכטות רגילות. ביקרנו אותם במזחים של כיף ורדה באוקיאנוס האטלנטי, במזחים של סנגל באפריקה, במרינות בברזיל ובאיים האנטיליים (המשגעים) אשר בקריביים. ברשימה שלפניכם לקטנו דעות ורשמים של שייטים. התחלנו בסקר בנקודות היציאה באיים הקנריים אשר באוקיאנוס האטלנטי. כל שייט מגיע לשם עם דעותיו הקדומות. לפניכם הדעות וההתרשמות.
 
לפני היציאה לשיוט
רגע לפני הרמת העוגן עברנו על המזח עם מיקרופון פתוח. להלן צרור תגובות של שייטי יאכטות חד גופיות בנושא קטמרן:
"השאלה האם לבחור קטמרן לא עלתה על דעתנו" (ג’אן-פייר - מונו דגם OVNI 345).
"יש לי חוסר בטחון מוחלט לגבי נקודות תורפה בחיבורים בין הבידונים" (ג’אן-ג’אק 1 - מונו דגם SUPERMARAMU ). 
"אין לי כל אימון בקונספציה הזאת" (ג’אן-ג’אק 2 - גם מונו דגם SUPERMARAMU ). 
"קטמרן, זו לא יאכטה. זה יקר מדי ובמחיר זהה, זה לא יותר מרווח או יותר מהיר ממונו" (ג’אק - מונו דגם DUFOUR 39 עם קיל מתרומם).
"מרגישים לא נעים כאשר הים גבוה, כי הגלים עוברים בידון אחרי בידון. אין תחושה בהגה. השקעה גדולה ומקום עגינה יקר במרינות. אין ביטחון בסערה" (קריסטיאן – מונו דגם VOYAGE 11,20).
"אפשר לומר, שהדעות של בעלי החד גופיות מאוד מגובשות! חלקם אפילו לא רוצים לשמוע על שדרן (קיל) מתרומם: היתרון המפוקפק שבאפשרות להנחית את הכלי לחוף חולי מתאזן עם הסיבוך והתקלות האינהרנטיות לתפיסה זו. יאכטת מסע איננה כלי חופי" (ג’אן-ג’אק 1, בהחלט בטוח בבחירתו).
 
רגע! מי הם שייטים אלה? איך הגענו אליהם?
חיפשנו בראש ובראשונה שייטים "רגילים" של הפלגות ארוכות, לאו דווקא שייטים ותיקים הנמשכים להרפתקאות קיצוניות, אלא משפחות שרצו להפליג רחוק אבל עם ה - TRADE WINDS הרוח הנוחה של האוקיאנוס האטלנטי. בנוסף התמקדנו בהפלגות בפלוטילה (כלומר קבוצת יאכטות מאורגנת), כדי שנוכל להשוות את היתרונות והחסרונות של שתי התפיסות בתנאים זהים.
פחד ההתהפכות בקטמרן עדיין מושרש כחלום בלהות במוחם של שייטים רבים. לכל אחד יש בראש תמונה וסיפור של קטמרן שבור או הפוך. כן אבל... לרוב, מדובר בדגמים ספורטיביים המשתתפים בתחרויות בתנאים קיצוניים. לא בקטמרן שמפליג בתנאי שיט רגילים. עם זאת, קטמרן יכול להתהפך ולמצוא את עצמו "על הגב". זה קורה 5 - 6 פעמים בשנה באיים האנטילים, אזור בו קטמרנים רבים נמצאים ב- CHARTER אבל קרה גם ב-2014 ביוון, פה בים התיכון. על פי תסריט די חוזר על עצמו, צוות לא מנוסה שוכר קטמרן והולך לבלות יום במעגן מוגן. ביציאה חזרה מהמפרץ המוגן, עם מערך מפרשים מלא ומיתר ראשי מתוח עד סופו, מכת רוח יוצאת דופן בחזקה מספיקה כדי שהבידון שמתחת הרוח יתחיל לצלול – וכל זאת אם לא משחררים את המפרש הראשי בזמן.
למרות שהתמונה די מפחידה, בדרך כלל מקרים אלה לא מסתיימים באסון, כי הקטמרן צף גם כשהוא הפוך וקיימים תמיד פתחי מילוט. חשוב יותר! הוא גם צף לאחר כשהתמלא מים (למשל אחרי התנגשות בעצם צף מזדמן) הודות ל -CRASH BOXES ולמחיצות האטומות התקניות.
כמו שאמר שייט אחד בעל הומור שחור, "אין תמונות של  חד גופיות עם שדרן  הפוך, כי לרוב הם נמצאות בקרקעית הים". 
 
חשדנות וסקרנות 
"מה היית ממליץ למי שמתכנן לצאת להפלגה ארוכה ומתלבט בין חד גופית לקטמרן ?"
לשאלה זו שאני שואל התשובות של בעלי המונו מתחילות להיות יותר מגוונות מאשר ביציאתנו.
"צריך קודם כל לנסות את שני הסוגים" (מרים, מונו 430 OCEANIS ).
"שיבחר יאכטה בה הוא בוטח, שיוצרה במספנה רצינית ועם ניסיון" (מישל, מונו OVNI 43).
"אם במסלול ההפלגה נצפה בעיקר לרוחות גביות, הקטמרן היא אופציה טובה מאוד. אבל צריך גם להפליג חזרה ..." (ג’אן, מונו 11,20 VOYAGE ).
"שכרו קטמרן ומונו ותעשו השוואה במזג אויר גרוע. אמנם, באנטילים הקטמרן הוא אידיאלי כי הרוח קבועה" (קריסטיאן, מונו VOYAGE 11,20).
"עבור הפלגה ארוכה, קחו קטמרן..." (אלאן, מונו EUROS 41).
"תעשו איך שאתם רוצים" (ג’אק, DUFOUR 35 CLASSIC).
 
הסקיפרים של יאכטות חד גופיות נותנים כעת לאחר הפלגה ארוכה, תשובות פחות קיצוניות. בלי ספק שהרבה מים עברו תחת השדרנים מאז האיים הקנריים, ואחרי החצייה של 900 מייל בTRADE WINDS לכיוון כף ורדה. הקטמרנים יצאו לדרך אחרונים והגיעו ראשונים למנדלו, עם מהירות ממוצעת סביב ה - 10 קשר, בזמן שהיאכטות בעלות גוף אחד יישמו את הפתגם "מתגלגל טוב, מתקדם טוב" תוך סבל לצוותים ולציוד. כי אם להתגלגל מצד לצד בריביירה הצרפתית יכול להיות נחמד לכמה שעות, אותו נדנוד במשך כמה ימים באמצע האטלנטי יכול להמאיס את ההפלגה לצוות. מאחר וה - TRADEWINDS יכולים לעלות ל - 20 קשר ולהרים את הים, קשה לפעול על הסיפון, לבשל, וגם לנוח באמת.  החל מכף ורדה אין יותר מרינות. יחי העגינות במפרצים מוגנים טוב מהרוחות - אך לא מהסוול שמסתובב סביב הכף, שנכנס ותופס את היאכטות מהצד. עד כדי כך שעלייה או ירידה מהדינגי יכולה להפוך לתרגיל אקרובטיקה בעייתי? בשבוע כזה כאשר כל יום עוברים ממעגן למעגן, לשייטים בכלים החד גופיים מתחיל להימאס מהנדנוד ומכל הרעשים החוזרים על עצמם. הם מתחילים לקוות שהשכן, זה עם הקטמרן, יזמין אותם אליו לאפריטיף. בהתחלה, הם מחזיקים את הכוס חזק ביד, פן יישפך היין. בכוס השנייה יש להם כבר יותר ביטחון והם מניחים אותה על השולחן. לבסוף מגיע הזמן לחזור למונו, בזהירות שלא לפספס את הירכתיים ולקפוץ בדיוק ברגע המתאים של הסוול.
למחרת, שינוי בתכנית: חציה לדאקר סנגל, לג אחד של קדמית באותו מיפנה: במצב הזה כשנוח להן, החד גופיות במיטבן. בתפריט, 320 מייל של אושר עילאי שיש ליהנות ממנו. בקוקפיט  עם יד על ההגה, ממקמים את החרטום על הגל, מכוונים אותו בדיוק של סנטימטר, כך שהיאכטה נתמכת על הצד הרחב כאשר שהיא יורדת בגלישה בכל עוצמתה. באותה עת, רוב הקטמרן שטים נינוחים בעזרת ההגה האוטומטי.
 
הקטמרן עובר את מבחן הסיום
ושוב שבוע של עגינות שקטות בלאגונות מלאות החיים והצבעים של מערב אפריקה. מתחילים לעשות חישוב ש- 80% מזמן השיוט הארוך עובר בעגינות. עצום ! אם כך, עדיף שיהיה נוח בזמן הזה. כאן הקטמרן מציע הרבה יותר נוחיות ומקום יחסית ליאכטת מונו באותו גודל. אין בהן את הצפיפות המוכרת בירידה לתא. תא הסלון בגובה הקוקפיט. ניתן לאוורר את התאים תוך שמירה על הפרטיות. ובנוסף, הכנת הדינגי ופירוקה, פעולה שהיא הרבה יותר שכיחה ממה שחושבים, יותר קלה ובטוחה. נחמד אבל חבל שחסרים מקומות עבור הקטמרנים במרינות בים התיכון.
 
הפלגה ביאכטות קטמרן בתנאים קשים
הרבה מהדעות הקדומות אודות הקטמרנים כבר כמעט לא רלבנטיות היום. במקביל לריבוי יאכטות הקטמרן השטות בכל קצוות העולם, התפתחה הארכיטקטורה הימית שלהם והצטבר ניסיון לגבי התנהגותן בתנאי ים קשים ורוח עד 70 קשר. הניסיון המצטבר בנושאים השונים הקשורים ביאכטות קטמרן מתפרסם באופן שוטף בעיתונות המקצועית אשר מתארת שיוטים רבים, תחרותיים ורגילים, בראיונות המשודרים בתכניות הטלוויזיה ובפורומים שונים באינטרנט. הצרפתיים הם המובילים בכל הקשור לתכנון קטמרנים.
עובדה חשובה: בניגוד לדעה הרווחת, גם אם קטמרן יאבד את יציבותו בעת הפלגה ברוח קיצונית הוא לא יתהפך על הצד. הוא ייטה לכיוון החרטום שמתחת לרוח עד שיתחיל לצלול, הקטמרן תיעצר באופן פתאומי ותבצע "גלגול" קדימה. עובדה זו ידועה היטב לשייטי הקטמרנים הפתוחים .בכלים אלה התהפכות היא חלק מהפלגה וטכניקות החזרה למצב שיט פשוטות. 
ביאכטת קטמרן קרוזר, בונים כעת חרטומים קצת יותר מלאים ומעוגלים עם חרטום משני דמוי בולבוס כמו של אניית משא, כדי להגדיל את ציפת החרטום שלהם. בכל מיקרה, החרטומים תמיד ריקים (הם מהווים תווך התנגשות). העוגן והשרשרת מוזזים לכיוון התורן בזמן הפלגה ארוכה. הגנואה והספינקר הם המפרשים המנוצלים ביותר כי חלק מכוחם מרים את החרטומים. הראשי תמיד מצויד בשחיפים (FULL BATTEN). באשר למידות: יחס אורך חלקי רוחב קטן מאז שנות ה- 70 והיום הוא 2 או קצת פחות. אם הקטמרן יותר רחב, הוא דורש מבנה יותר חזק, כלומר משקל גדול יותר שמשמעותו מחיר יקר יותר. 
אין דעות אחידות לגבי חרבות מתרוממות מול שידרנים (קילים) קבועים. החרבות מאפשרות להרוויח כמה מעלות ברוח קדמית חלשה. הן יותר מסורבלות ועדינות. מצב של תיקו קיים גם בנושא הספינקר: סימטרי מול אסימטרי. האסימטרי שימושי ביותר כיווני רוח אך יותר מסורבל לתפעול ופחות יעיל בתנאים מסוימים. הסימטרי מוחזק מחרטום בידון אחד ומירכתי הבידון השני, בלי מוט. פשוט ויעיל! עודף המשקל הוא האויב הגדול של הקטמרן. מקומות אחסון קיימים בשפע ויש להילחם כדי לא לנצלם ועקב כך להוסיף למשקל. במיוחד בחצי הקדמי של היאכטה.
 
ומה אצלנו?
בישראל גדל מאוד מספרן מספרן של יאכטות הקטמרן, אך הוא עדיין קטן לעומת היאכטות החד-גופיות. לשם השוואה, בשנת 2014 נמכרו כ-7 קטמרנים בגדלים שבין 40 ועד 70 פיט, לעומת כ-30 יאכטות מונו-האל. בשלב זה כאשר במרינות המרכז והצפון של ישראל יש מחסור במקומות עגינה, יש חסם לכניסת קטמרנים למרינות. לקטמרנים העוגנות בישראל יש בעיה נוספת והיא מקומות ושרותי אספנה לקטמרנים. רוחבן של הקטמרנים מחייב שימוש רק במנופי גשר הנמצאים רק בחלק מהמרינות. ומה לגבי  המחיר? יאכטת מונו האל באורך 45 פיט תעלה כ – 275,000 אירו. יאכטה קטמרן בארוך דומה תעלה כ- 500,000 אירו. יחס זה נשמר בעקרון גם בדגמים הקטנים או הגדולים יותר. עד כאן נתונים להשוואה. מכאן זה כבר הטעם האישי, ההרגלים והניסיון של כל שייט, התקציב הכספי וכמובן, הרצונות של אשתו....  
  

הפלגה בקטמרן ברוחות קדמיות וגביות,
ההפלגה בקדמית בתנאים קשים (מעל 40 קשר) איננה מסוכנת, אם כי לרוב היא לא נוחה בגלל התנועות הלא מסונכרנות של הבידונים, הנתז העולה מהחרטומים ובגלל מכות הגלים בתחתית הלוח המרכזי. אף ארכיטקט ימי לא מצא פתרון סביר לכך שגם קורה הצמודה לתורן וגם קורה בגובה 1.5 מ’ מעל פני המים הן הסופגות לעיתים את מכות הגלים. אל פחד: יאכטה איכותית לא תתפרק עקב מכות אלה. מסילות לאורך התחתית מחזקות את הפלטפורמה ומפזרות את עוצמת המכות. בדרך כלל ברוחות עזות מפליגים בצמצום האחרון של הראשי ועם חלוץ מגולגל בחצי או יותר. רצוי להיעזר במנוע שתחת הרוח, בחצי סל"ד. המלצה כללית: אם אי אפשר להימנע מהפלגה בקדמית חדה, יש להאט את מהירות היאכטה על ידי צמצום מפרשים משמעותי ו/או הורדת טורים במנוע. ברוח צד ובגבית, יש להיזהר יותר מאפשרות של גלגול קדימה. לצמצם יותר את הראשי לעומת הגינואה, וזאת על מנת שהחרטומים יתרוממו. אין צורך להחזיק בהגה, אך יש להיות קרוב גם להגה וגם למיתר הראשי על מנת שניתן יהיה לשחררו בקלות. בדגמים מסוימים, קיים מנגנון לשחרור מהיר או לשחרור אוטומטי של הראשי. אם הסקיפר מכיר את היאכטה ההפלגה יכולה להיות מהירה מאוד (מעל 12 קשר). בקטמרן מודרני, החרטומים מתרוממים עם המהירות. בנוסף, לא דווח על מקרים שיאכטה הקדימה את הגל עליו היא שטה, גם בים התיכון בו הגלים צפופים יותר לעומת האוקיאנוס האטלנטי. הרוח הגבית נוחה לקטמרן ולצוות. היאכטה שומרת על קורס יציב מאד ולא מתנדנדת מצד לצד. עדיף לקפל לחלוטין את הראשי על חשבון הגדלת הגנואה. המערכת של מיתר הטופינגליפט (מחזיק המנור) ומיתר הראשי המתוח, עם הסוס במעלה הרוח משמשת כיתר אחורי לחיזוק התורן. גם במצב זה המהירות של הקטמרן מועילה לו בהקטנת הרוח היחסית ומכות הגלים על הלוח המרכזי בין הבידונים. דווח על קטמרן מדגם OUTREMER שבמשך 3 ימים הפליג עם הרוח בסופה של 70 קשר בים התיכון כאשר מפרשיו מקופלים ומנועיו דוממים, ללא עוגן צף.
תגובות
שם הכותב
כותרת

טוען תגובות..
© כל הזכויות שמורות | טלפון: 03-6950950 | פקס: 03-6957282
<