כחול 73 - ינואר 2018
שנה חדשה / גליון חדש עם כתבות מחממות לחורף!



 
דף הבית > סיפורים מהים > סיפור אמיתי עם סוף טוב
סיפור אמיתי עם סוף טוב
איך בקבוק עם מכתב שהושלך לים באמצע האוקיאנוס משנה את החיים.

Melissa C. Tidwell
יונתן קופ
 
האהבה שלי לים החלה בהיותי בן 14 כשהורי גררו אותי בכוח לתנועת הנוער "צופי ים הרצליה". מאז אותו יום לא נפרדו דרכנו (של הים ושלי, כן?). למדריך שלי בצופי ים, שהיום הוא אחד מחברי הטובים, ולי היה חלום להפליג מסביב לעולם. את הטיול המיוחל תכננו במהלך שירותינו הצבאי, הוא כחובל ומפקד סיירת אשדוד ואני כמפקד הגוררת וקצין מבצעים בבסיס חיל הים באילת.

במהלך שירותי בבסיס אילת, הכרתי את גל, לוחמת ביחידת "סנפיר" (צוללנים). האהבה המשותפת שלנו לים הייתה הבסיס לקשר בינינו. יצאנו מעל לשנה, גל רצתה לטייל בדרום אמריקה בעוד שאני רציתי לממש את חלום ההפלגה. בהסכמה הדדית החלטנו לנסות ולהישאר בקשר ממרחק. ממש לפני שיצאתי להפלגה, גל נתנה לי קופסה עם "הוראות שימוש" - מתי לפתוח, מה לעשות, איך לעשות וכ"ו. אחד מהדברים שהיו בקופסה הוא בקבוק ירוק (ללא תווית) של סיידר ובתוכו מכתב: "כשתגיע לאוקיינוס בזמן חציית האטלנטי תכתוב מכתב לעצמך ותזרוק את הבקבוק לים". ואכן זה מה שעשיתי! במכתב רשמתי:

  3/12/2009

Dear Friend
 
My name is Jonathan Cope and this is the first time I’m crossing the Atlantic. We started our sail from Israel, on the deck of the ‘Lavinia’, and we are hoping to safely arrive at the Caribbean shore. My girlfriend (hopefully my future wife), told me that sending a message in a bottle brings good luck. So there it goes.
 
If you ever find my message,  please contact me. 
                I Hope to hear from you.
                Jonathan Cope
                (on back) 23° 51.6067N    026° 2.690W
 

במהלך כל התקופה, 5 חודשים, הבנו שלא פשוט לנהל קשר בצורה כזאת. הגעגוע, המרחק, החוויות היו רבים ועצומים. חוסר היכולת לתקשר ולשתף, גרמו לנו להבין, שאי אפשר להמשיך לנהל ככה מערכת יחסים והחלטנו להיפרד. הפרידה הייתה קשה ובהחלט לא נפרדנו כחברים.
לאחר ההגעה לברבדוס (8 חודשים מאז שיצאתי לדרך) חזרתי ארצה והתחלתי את חיי הסטודנטיאליים. שכחתי לגמרי את סיפור הבקבוק. שנה בדיוק לאחר שהשלכתי את הבקבוק לים, במהלך ישיבה עם החברים (כולם בוגרי צופי ים) קבלתי אימייל מוזר. בהתחלה לא הבנתי במה מדובר ומי זו האישה המוזרה שבתמונה, אך לאחר שקראתי, הייתי המום.

מליסה ס. טידוול, אמריקאית מאוקלהומה, נשואה ואם לשלושה, ששהתה באותו זמן בבית הנופש שלה באיי הבתולה האמריקאים, מצאה את הבקבוק שהשלכתי לאוקיאנוס, על החוף ממש מתחת לביתה. באימייל ששלחה תיארה כי המכתב נשאר ברובו יבש, אך חלק גדול מהדיו דהה.

באותה תקופה גל ואני כבר לא היינו כלל בקשר. מדי פעם היו שיחות חסרות תוכן בפייסבוק ותו-לא. העברתי לה את האימייל והיא לא האמינה! היא התעניינה, ומאותו רגע שבנו לדבר יותר ויותר. הדברים השתנו, התבגרנו, הבנו כמה אנחנו אוהבים אחד את השנייה וכמה המקרה שקרה בינינו נועד לנו. חודשיים לאחר קבלת האימייל חזרנו לקשר רציני וכשנה לאחר מכן הצעתי לה נישואים, והיא אמרה כן!
מאז עברו כמעט שנתיים, אנחנו נשואים באושר ואפילו מצפים לבן :)
תגובות
שם הכותב
כותרת

טוען תגובות..
© כל הזכויות שמורות | טלפון: 03-6950950 | פקס: 03-6957282
<