כחול 72 - אוקטובר 2017
גליון 72 יצא לאור בעיצוב חדש ומרעננן, מה דעתכם על הלוגו החדש של המגזין המודפס?



 
דף הבית > קיאקים > קיאק בנשמה
קיאק בנשמה
כמה פעמים יצא לכם לבהות מול המסך הקטן, בערוץ הנשיונל ג'אוגרפיק, ולפנטז על רפטינג במימיו השוצפים של אשדות נהר סוערים אי שם באפריקה. אפשר לפזם "לו אני הייתי שם", ואפשר לנסות ולממש את הפנטזיה. זה הרעיון העומד מאחרי קבוצה גדלה והולכת של קיאקיסטים ישראלים המגשימים את החלום, אמנם לא באפריקה, אלא בעיקר בקטעים מסוימים של נהר הירדן, שבתקופה זו של השנה זורם בשצף אל הכנרת.
 
קיאק בנשמה
גליון 6
מאת אשר וטורי
כמה פעמים יצא לכם לבהות מול המסך הקטן, בערוץ הנשיונל ג'אוגרפיק, ולפנטז על רפטינג במימיו השוצפים של אשדות נהר סוערים אי שם באפריקה. אפשר לפזם "לו אני הייתי שם", ואפשר לנסות ולממש את הפנטזיה. זה הרעיון העומד מאחרי קבוצה גדלה והולכת של קיאקיסטים ישראלים המגשימים את החלום, אמנם לא באפריקה, אלא בעיקר בקטעים מסוימים של נהר הירדן, שבתקופה זו של השנה זורם בשצף אל הכנרת.
אחד המובילים של הטרנד החדש, הוא זיו בן יוסף, לשעבר אלוף ישראל לנוער בשייט קיאקים אולימפיים, ובהווה מאמן נבחרת ישראל בקיאקים. נבחרת צנועה, אך עם לא מעט גאווה בלב. הרי אף אחד לא שוכח את שייט הקיאקים מיכאל קלגנוב שזכה במדליית ארד באולימפיאדה האחרונה, ואגב כך גם לא מעט כבוד למדינת ישראל ולענף השייט.
 
הירדן ההררי- קיאק על פני מים סוערים
חודשי האביב, מרץ, אפריל, מאי, עשו מאז ומתמיד רק טוב לירדן ההררי. המון מים שזורמים מהרי הצפון. קצב זרימה מרשים למדי. נוף ירוק מסביב. אוירה של חוץ לארץ. גם אם לוקחים בחשבון עונה לא מזהירה מבינת גשמים (ושלגים) בצפון, כמו העונה הנוכחית, וגם את השאיבה החדשותית של מימיי החצבני על ידי הלבנונים, עדין מקבלים ירדן שוקק במים, הזורם במהירויות משתנות דרומה אל עבר אגן ההיקוות של הכינרת. זו העונה שבה השייטים מכל רחבי הארץ, מתקבצים בשבתות ובהזדמנויות נוספות, סמוך לגשר בנות יעקוב, או לכפר בלום. פורקים את הסירות, ויאללה, למיים.
"הריגוש של שייט הרפטינג בקיאקים, מזכיר מאוד את הגלישה בסקי", אומר זיו בן יוסף, ממארגני תחרויות הקיאקים הראשונות בארץ, הג'י 7 בשנת 1993. " אתה מרגיש שאיזה שהוא כוח הרבה יותר גדול ממך, מושך אותך למטה למטה בירידה החזקה של המדרון. זו תחושה ממכרת ומשכרת. אתה חש כל הזמן שאתה מתדרדר כמו כדור שלג ללא יכולת להפסיק".
" אם אתה לא מיומן, סביר להניח שתיפול הרבה ותחטוף המון מכות. אבל אם אתה מקצוען מספיק, רוב הסיכויים שתהנה מכל רגע, ובסוף הדרך תזכה בתחושת ניצחון נפלאה: 'עשיתי את זה'. זו בהחלט חוויה ארוכה ומלאה".
קצת מפחיד הירדן ההררי הזה, לא?
זיו: "יש בזה המון אווירה של מיים. שפריצים, הראש לפעמים למטה, לפעמים למעלה. המון גלגולים. למי שמסתכל מהצד, זה נראה ספורט מטורף לחלוטין ואולי באמת הוא כזה. בפועל, זה מעלה לך את האדרנלין בדם בצורה שמעולם לא הכרת".
נשמע מסוכן, לא?
"ברור שאם תעשה שטויות, אפשר שתיפצע, או אף גרוע מזה", אומר זיו. "אבל הסכנה היא חלק מהעניין, ואגב היא גם מתאימה מאוד לישראלים שאוהבים לספר אחר כך לחבר'ה: 'נכנסתי לטרנד מסוכן ונשארתי בחיים'.
זיו יודע על מה הוא מדבר. באחד המשטים שערך בשנים האחרונות בקיאק בנהר ההררי, הוא נחבל ונפצע קשה.
"פשוט נתקעתי בצוק אחרי שפספסתי את הסיבוב. מקרים כאלה גורמים לך לכבד יותר את הנהר, את הטבע ולחשוב פעמיים לפני שאתה עושה מהלך קצת מסוכן. זו תחושה שאיננה ממש פחד. אם כי בספורט הזה מפחדים כל הזמן. אלא של אחריות, בגרות".
"חשוב לזכור שהפחד הוא שחקן חשוב במשחק הזה. אצלנו נהוג לומר, מי שלא מפחד, או שהוא טיפש או שהוא חסר אחריות, או שניהם יחד. לכן, אצל שייטי הרפטינג יש חוק בלתי כתוב: 'מי שלא מפחד מהמיים, שלא יכנס למיים'".
האקשן, הקצף של הגלים, והמהירות עלולים לבלבל, לא?
"גם אצלנו יש את הקטע הזה של מעין 'שיכרון מעמקים' כמו אצל הצוללנים", מסביר זיו. "במקרה שלנו, זה נובע מביטחון עצמי מופרז, ולקיחת סיכונים מיותרים".
 
מגשר בנות יעקוב ועד לפארק הירדן
הקטע המקובל ביותר, מתחיל בגשר בנות יעקוב, ומסתיים בפארק הירדן. נקודות זינוק נוספות, ניתן למצוא סמוך למבצר עשרת (מבצר צלבני עתיק), סמוך לטורבינות החשמל ליד כפר הנשיא, וסמוך לגשר הצבאי (אירי) אף הוא ליד כפר הנשיא. אגב, גשר זה מכונה גם גשר הדודות, לכבודן של ה'דודות' של הוועד למען החייל ולב"י הטורחות למען חיילי הצפון.
הטופוגרפיה המקומית, כוללת 12-13 ק"מ בסך הכל של מים, סלעים חדים והמון צמחייה עבותה. מי שרגיל ל"גראנד קניון" בארה"ב, זה נראה כמו קרטינג בלונה פארק לנהג מרוצים. אבל אין זאת אומרת שצריך לזלזל במסלול המקומי. יש בו קטעים מלהיבים מאוד, עם קניונים תלולים, מצוקים, וכמה נקודות קשות לגישה. " אלה בדיוק הדברים שהופכים אותו לאתגרי ומלהיב כל כך", אומר זיו.
אפשר להשוות אותו בכלל לנהרות רפטינג בחו"ל?
זיו בן יוסף: "בהחלט כן. הוא אמנם לא דומה לנהרות הגדולים והמפורסמים, אבל הוא מזכיר מאוד מבחינת הצורה שלו את היובלים בהימליה ובאלפים, שבסופו של דבר זורמים ומתחברים לנהרות הגדולים".
"לצערנו, בניגוד ליובלים הללו מחו"ל, נהר הירדן מאוד מושפע מכמות הגשם שהוא מקבל כל שנה. השנה למשל, בגלל כמות הגשם המצומצמת באזור הצפון, המצב יחסית 'על הפנים'. למזלנו מצב זה לא יורגש בחודשים הקרובים, אלא לאחר מכן".
מי הם שייטי הקיאקים הישראלים?
אפשר למצוא ביניהם חתך של בני 20-30. המבוגרים ביותר הם בני 35. זה ספורט שדורש המון אנרגיה וזריזות. העוגן של הקבוצה הזאת בנהר הירדן, באמצעות חברת רפטינג נהר הירדן שקמה לפני 12 שנה, והחליטה לאמץ את הירדן ההררי. בשנים הראשונות, המחשבה להפוך את הירדן לרפטינג ישראלי, נחשבה לטירוף. עד אז, מי שהגיע לירדן, עשה מקסימום שייט אבובים בקטעים העליונים של הנהר. אבל קיאקים? רפטינג"?
"למזלנו, העלייה הגדולה מחבר העמים, ב1992-3 הביאה ארצה קבוצה של שייטים מקצוענים, שנכנסו לעניין, וקידמו מאוד את הענף. ההתפתחות הזאת ישר הקפיצה את שייט הרפטינג בירדן ההררי, כמה דרגות קדימה".
אפשר להשוות את שייטי הקיאקים לשייטי יאכטות? האם מדובר בספורט קבוצתי? זאבים בודדים?
זיו: "בכלל לא. זה ספורט ותחביב שקשור לקבוצות , לחבר'ה. בענף הזה אתה חייב ללמוד לעבוד בצוות. כי מדובר בספורט שיכול להיות מאוד מסוכן. ללא עזרה הדדית, אפשר ללכת לאיבוד ולגמור לא טוב".
 
קסדות של ביסמרק, ושיפודים בצומת מחניים
בניגוד לענפי ספורט ימיים אחרים, מדובר בתחום הטומן בחובו לא מעט אקשן. הכל קורה מהר. כהרף עין. כמעט ואין זמן לחשוב. התמרונים מתבצעים כמעט אוטומטית, אינסטנקטיבית. זה בוודאי שלא מזכיר את האיטיות הרומנטית של הצלילה. אבל מבחינות מסוימות הוא מזכיר שייט של סירות מפרש. שכן מדובר בענף מאוד טכני, עתיר ציוד, המחייב את השייט ללמוד להלחם באיתני הטבע (ולכבד אותם). זו הסיבה שהחבר'ה מרגישים יותר טוב ובטוח יחד. (גם חוקי הבטיחות של שייט הרפטינג מחייבים שייט בזוג לפחות.
איזה ציוד נושא איתו כל שייט?
זיו: " הציוד הבסיסי כולל חגורות הצלה קסדות וחבלים. אבל החגורות עצמן, מאובזרות בציודים נוספים. כגון פנסים, סכינים, קרבינרים, חלקי חילוף, חבלים, ואפילו דברי מזון, כגון וופלים. למעשה חגורת ההצלה היא הבית של השייט".
כיצד נראית חגורת הצלה סטנדרטית של שייט קיאקים?
"אצלנו השייטים, נוהגים לאבחן את השייט לפי חגורת ההצלה שלו", אומר זיו.
"השייט 'המופרע'- נמנה על קבוצה של שייטים הלוקחים סיכונים גדולים ולא תמיד מחושבים. אפשר לראות אותם מגיעים לשייט עם קסדות מוזרות, מקושטים עם ציורי מלחמה של קרניים ודברים כאלה, כמו הוינקיגים מסקנדינביה. יש כאלה שמגיעים עם קסדות ישנות שמצאו בבוידם. אלה קסדות שמזכירות חיילים פרוסים במלחמה העולם הראשונה".
"השייטים ה"חנונים"- כאלה מסודרים. אלה שייטים שמקפידים לעבוד 'רק לפי הספר'. כל חוט קשור בדיוק לפי תקני הבטיחות הרשמיים. אין סטייה ימינה ואין סטייה שמאלה. שייטים אלה מזכירים מאוד שייטים אירופים או אמריקאים. הציוד שלהם תמיד מצוחצח טיפ טופ. ממש לקנא באנשים האלה".
"עמך"- אלה שייטים שזה מקרוב הצטרפו לענף. הם עדין אינם יודעים מי נגד מי, מה לצפות מן הנהר, מה לצפות מן הסירה, ובכלל מה לצפות מעצמם. עמך צריכים להשתפשף קצת, לפני שיחליטו איפה למקם את עצמם אם בכלל. יש כאלה שמתרשמים מן הסיפורים ומן התמונות היפות בטלוויזיה, אבל כשהם מגיעים למיים, הבטן מתחילה לכאוב להם, כך שהם מהר מגיעים למסקנה שזה לא פיקניק כמו שחשבו, ולכן עדיף לפרוש לפני שיעשו נזקים".
ככלל, שייטי הקיאקים נוהגים להגיע לירדן ההררי בסופי שבוע ארוכים. המהדרין, ייקחו חופש של יומיים-שלושה מהעבודה, ויבואו גם במהלך השבוע.  בשנים האחרונות התפתח הווי מיוחד של שייטי קיאקים. למשל, הארוחה המסורתית שנוהגים השייטים לאכול בתום יום שייט מפרך בצומת מחניים. ניגובים, שיפודים, בקיצור, שולחן לעניין.
 
ספורט תל אביבי
אז מה, מדובר בספורט של צפוניים מאזור הכינרת בלבד?
זיו: "תתפלא, אבל למרות שהעובדה שמנהלת העסק היא חברת 'רפטינג נהר הירדן', המורכבת מקיבוצניקים מהצפון, הרי שעיקר השייטים באים מתל אביב והסביבה. אל תשכח שיש להם מקום להתאמן. נחל הירקון למשל, ואפילו הים. גם המועדונים החשובים, וגם חנויות הציוד ממוקמים בתל-אביב".
יש אופנה של שייטי קיאקים, אביזרים?
זיו: "אופנה לא ממש. זה לא כמו אופנועי ים. אבל יש אופנה של קיאקים. בשנים האחרונות מגיעים ארצה בעיקר קיאקים מפלסטיק, המחליפים את הקיאקים הישנים מפיברגלאס. אלה קיאקים בעלי משקל קל, חזקים ומצוינים".
הקיאק המודרני התפתח למעשה לאחר 1994, בעקבות אליפות העולם הראשונה לשייט קיאקים. עד אז, נחשבו הקיאקים לכלי שייט מסורתי, שהתחברו לאסוציאציות המערביות של האסקימוסים. אלא שמאז אליפות העולם הראשונה, הקיאקים שינו פאזה. ראשית המראה החיצוני שלהם השתנה. האורך למשל שהיה למעלה מ- 3 מטרים, התקצר בקיאקים המודרניים הנוכחיים לאורך של כ- 2.30 מטר. נוסף לקיצור אורך הקיאק בכמטר, בוצעו בו מספר שינויים טכניים נוספים, כדי להתאימו לתחרויות.
"כיום אפשר לומר שהקיאק עושה את השייט ולא השייט את הקיאק", אומר זיו. "אם כי צריך להיות שייט מיומן כדי להשתמש בקיאק באופן אופטימאלי".
אלו הם הדגמים המובילים כיום בעולם?
זיו: "כיום יש שבע חברות מובילות. "דאגר", "פרספשן", "פיניאון", "ניוט", ו"פירניה". "ווב ספורט", ו"אסקימו". הישראלים אוהבים בעיקר את הפינאון. למה? זה עניין של מוניטין שנוצר בתחרויות העולמיות. כמו שהגראנד פרי מסייע לשיווק של דגמי המכוניות שניצחו בתחרות, כך תחרויות הקיאקים העולמיות מסייעות לשיווק הדגמים המובילים בתחרות. השנה הקיאקים של פניאון זכו במרבית הפרסים, לכן הם פופולריים. יחד עם זאת, בענף הזה הכל יכול להשתנות בשנה הבאה. לא לעולם חוסן".
 
קייקי רודאו
שייט קיאק הרודאו, הוא תת ענף של ענף שייט הקיאקים שהתפתח "אוסטרים". אלה קיאקים המזכירים מאוד את אפנת הרולר בליידס האמריקאית. השייטים מבצעים בעזרתם המון תרגילים ופעלולים של סאנו בוי. המון פאן, המון טריקים משוגעים. בין היתר בזכות הציוד המתקדם ומאוד משוכלל איתו הם מגיעים לקו המים. שייטי הרודיאו מתבלטים על רקע שינויים שחלו בענף בשנים האחרונות. הראשון, פתיחת בית ספר לקיאקים, המתפתח לאיטו. זיו: "בית הספר הזה העלה את כל הענף בדרגה אחת למעלה. כל מי שמצטרף לקורס כזה, גם מקבל ציוד קומפלט. עושה רפטינג יום-יומיים או שלושה, נהנה ונכנס לראש של זה.
שינוי נוסף, קשור להתפתחות של הציוד בענף. הרבה מאוד אנשים רוכשים לעצמם ציוד, כמו שהאירופים קונים מחליקיים. גם אם משתמשים בזה פעם או פעמיים בשנה, שיהיה. כך הופך הענף להיות עממי ופופולרי יותר.
 
כנס שייטי הקיאקים הראשון
בסוף מרץ, עשוי להגיע ארצה מרקוס סטפנל, נציג אחת החברות הבולטות באירופה לייצור קיאקים. סטפנל, חצי גרמני חצי נורבגי, יגיע כאורח אגודת השייטים, במטרה להעביר השתלמות בנושא שייט הרפטינג כפי שמקובל כיום בעולם.
זיו: "אצלנו הענף די עסוק בעצמו, ופחות מעורה במה שקורה בתחום הזה בעולם. סטפנל בהחלט יכניס אותנו לעניינים ויעזור לנו להעלות את הרמה. חוץ מההרצאות, הוא יביא איתו כמה סרטי וידאו בנושא, ואפילו יערוך כמה הדגמות.
 
ככה זה בחו"ל
מי שלא מסתפק במה שמציע הירדן ההררי, יכול לעשות את זה בחו"ל, באזורים אקזוטיים באסיה ובאפריקה, עם חברת "נהרות". נהרות מוציאה משלחות רפטינג לאזורים פראיים שונים בעולם, בכלל זה לנהרות שבעבר נחשבו ללא עבירים.  כל מסע כולל לא רק שייט סוער, אלא גם התוודעות לתרבויות הפרימיטיביות המקומיות. מטרת "נהרות" היא במוצהר הגעה אל נהרות פראיים ומבודדים ככל האפשר. בשנים האחרונות, בגלל אילוצים פוליטיים, התקשתה נהרות להוציא משלחות כאלה, אך עד כה היא עמדה באופן כללי במשימה בהצלחה. ההשתתפות במשלחות פתוחה לכל אדם. אולם, אנשי נהרות עורכים ראיונות מקדימים עם המועמדים, ומעבירים אותם סדרות גיבוש והכנה יסודיים לפני היציאה לשטח.
 
תגובות
שם הכותב
כותרת

טוען תגובות..
© כל הזכויות שמורות | טלפון: 03-6950950 | פקס: 03-6957282
<