גליון 71 - יולי 2017
חפשו אותו בתיבת הדואר, בחנויות הציוד הימי ובסטימצקי



 
כחול 59
מידי פעם קורה שספינה שוקעת במעגן. הסיבות לכך יכולות להיות כשל מכני במערכת קירור, שבר בשסתום כניסת מי- ים, אי אטימות הגוף, כשל במערכת השאיבה, מי גשם שמצטברים, כשל באטימת ברך הנעה ("גרמושקה") ולעיתים הסיבה אינה מתגלית.

ספינות טיולים עוגנות בטבריה. לספינות המצולמות אין קשר לכתבה.
 
כשפונה המבוטח לחברת הביטוח הוא לעולם יטען כי מדובר באירוע טביעה שהוא בחזקת "סכנות הים" המכוסות בפוליסה הימית. חברת הביטוח תטען לעומתו, כי "סכנות הים" הינו כיסוי ביטוחי לנזק מקרי ותאונתי ואילו כשל מכני או מבני שגורם לחדירת מי ים ושקיעת הספינה אינו "תאונתי", אלא נובע מתחזוקה לקויה.
לאחרונה התפרסם פס"ד בעניין הספינה "נסיכת הירדן", אשר דן בצורה ממצה ביותר בנושא זה.
הספינה "נסיכת הירדן" הייתה ספינת עץ שנבנתה במצרים ופעלה כספינת סחר חופים ("מרכאב"). בשנת 1994 היא נקלעה למצוקה מול חופי ישראל ונגררה לנמל. בהעדר ערובה לתשלום דמי הצלה, נמכרה הספינה בכינוס נכסים, הוסבה לספינה להובלת נוסעים ופעלה בכנרת.
בליל 28.7.00, בעת שהספינה עגנה מחוץ לשובר הגלים של מרינה טבריה, טבעה הספינה ונותרה מונחת על הקרקעית, כשחלק מהמבנה בולט מעל המים.
לאחר בחינת נסיבות טביעתה, דחתה "מנורה" את הכיסוי הביטוחי בטענה כי הספינה לא הייתה כשירה לשיט, הואיל והגוף לא היה אטום. התברר כי בספינה הותקנה מערכת שאיבה חזקה, שהייתה מחוברת למתח חוף, אשר שאבה דרך קבע כמויות גדולות של מים מהספינה ישירות לכנרת. לטענת "מנורה", הספינה המשיכה לצוף רק באמצעות שאיבה מתמדת וכשהייתה הפסקת חשמל- טבעה הספינה בתוך זמן קצר.
נפסק:
חוק הביטוח הימי מגדיר את המונח "ערובה" (warranty) ומבהיר, בין השאר, כי ערובות יש לקיים  בדווקנות וללא קשר לסיכון שנובע מאי-כיבודן.
הפרתה של ערובה כפי שהיא נהוגה בביטוח ימי, גוררת אחריה ביטולו של חוזה הביטוח ושחרורו של המבטח מכל אחריות, גם אם הנזק לא נגרם או לא הוחמר בגלל הפרת הערובה. היא נחשבת תנאי יסוד לקיומו של חוזה הביטוח.
חוק הביטוח הימי מתייחס גם לערובות מכללא (implied warranties) שחלות על פוליסות ביטוח ימי. סעיף 39(2) לחוק קובע קיומה של ערובה מכללא לעניין כשירותן של ספינות בעת עגינתן בנמלים.
באין הוראה אחרת בפוליסה, חובת השכנוע, על-פי מאזן ההסתברות, שאנייה טבעה בשל "סיכוני הים", מוטלת עד הסוף על המבוטח.
   כאשר אניה טובעת מסיבות לא ידועות בתנאי מזג אוויר נוחים, קמה חזקה, הניתנת לסתירה, שסיבת הטביעה הייתה אי-כשירות האניה לשייט, ולכן האובדן לא מכוסה על-ידי הפוליסה.
   התנהגותה המודעת של המבוטחת בכל הנוגע לתחזוקה הלקויה של הספינה, והסתמכותה על מערכת השאיבה המוגברת, ללא טיפול בגורמי השורש של הנזילה, היא שהובילה לטביעת הספינה. בנסיבות אלה לא התקיים תנאי "סכנת הים" הנדרש לתחולת הפוליסה.
   לנוכח כל האמור לעיל, שהספינה הייתה בלתי כשירה לשיט (ולעגינה במעגן): ושהפקדת גורלה והתלייתו אך בתפקודה של מערכת שאיבה חשמלית מוגברת היא התנהגות שלוקה בחוסר סבירות קיצוני ואף בהרפתקנות. התנהגות זו מהווה הפרה של ערובה 1.1 שבקובץ ערובות הביטוח, שעניינה בחובה לנקוט חריצות ראויה לשם שמירה על כלי השיט. בנסיבות העניין מצופה היה מהמבוטחת, אילו פעלה בחריצות ראויה, כי תחת "המצאת פטנטים" מאולתרים וקיצורי דרך מסוכנים תדווח מייד לרספ"ן על אודות התקלה והכשל ותספין את הספינה ללא שיהוי. בנסיבות העניין, לא ניתן אפוא לראות בהפסקת החשמל אירוע תאונתי בלתי צפוי.
בנסיבותיו של עניין זה, המבוטחת נמצאה מפרה את ערובות הביטוח 1.1 ו-1.3. משכך, בהתאם לדין הביטוח האנגלי (ראו סעיף 36 לעיל), חוזה הביטוח שנערך בין "מנורה" "לאופיר" – בטל, ואין מנורה חבה מכוחו בחובת שיפוי "אופיר" בגין נזקי הטביעה.
פסה"ד קבע קביעות נוספות בעילת נזיקין, אשר אינן קשורות לעניינו זה.
 
 המסקנה העולה מפס"ד זה, כמו מפסקי דין רבים אחרים באנגליה ובארץ היא שקיומו של ביטוח אינו משחרר את בעל הספינה מחובתו לדאוג לתחזוקה. אם ספינה טובעת עקב תחזוקה לקויה – לא יהיה כיסוי ביטוחי!
 
 
 

לרכישת מנוי לחצו באמצעות PAYPAL לחצו על הקישור למטה.

העיתון ישלח לכתובת שתזינו באתר PAYPAL.

תגובות
שם הכותב
כותרת

טוען תגובות..
© כל הזכויות שמורות | טלפון: 03-6950950 | פקס: 03-6957282
<