כחול 72 - אוקטובר 2017
גליון 72 יצא לאור בעיצוב חדש ומרעננן, מה דעתכם על הלוגו החדש של המגזין המודפס?



 
דף הבית > חדשות הים > חדשות הים 2014 > לדוג באחריות – איך לא לכרות את הענף עליו אנו יושבים?
לדוג באחריות – איך לא לכרות את הענף עליו אנו יושבים?
כולנו אוהבים לראות דולפין מקפץ במים לצד היאכטה, צב ים העולה לשאוף אוויר בלב ים, וחלקנו גם נהנים מדי פעם להוריד חכה למים כדי להוציא כמה דגים טריים וטעימים.
חוויות כאלה הולכות ונעלמות, בין היתר בגלל משבר בניהול הדיג בים התיכון. החדשות הטובות הן, שלא מדובר על גזירת גורל, זה בידינו, ואנחנו כאנשי ים יכולים לשנות את המצב. החברה להגנת הטבע יצאה לאחרונה בקמפיין "דגים באחריות" לקידום רפורמה בניהול הדיג בים התיכון, כדי שכולנו נוכל להמשיך וליהנות מים עשיר בטבע, דגים ודייגים.
לדוג באחריות – איך לא לכרות את הענף עליו אנו יושבים?
אלון רוטשילד
צילום: הילה מנוט, ד"ר אביעד שיינין, רוי גווילי
 
אז על מה אנחנו מדברים, בעצם? דיג הוא אחת מפעולות הציד האחרונות שאנחנו, בני האדם, עושים בעידן המודרני.
הים נראה גדול ואינסופי, "עץ נדיב" שיודע לתת ללא גבולות, אך מסתבר שאת הגבולות האלה כבר פרצנו. ארגון המזון והחקלאות העולמי מעריך שכ- 77% ממאגרי הדגה בעולם נוצלו מעבר ליכולת ההתחדשות הטבעית שלהם.
בישראל תופעת דיג היתר חמורה במיוחד, שלל הדיג בים התיכון צנח לחצי מהכמות שנידוגה לפני 15 שנים, תוך גביית מחיר סביבתי כבד - מוערך כי מאות צבי ים, ארבעה דולפינים וקרוב ל - 100,000 כרישים ובטאים (חיות מוגנות בישראל) נקטלים כל שנה במסגרת פעילות דיג.
מרבית הדייגים דגים בצורה אחראית וסלקטיבית יחסית, אולם מספר מצומצם של דייגים, בעיקר דייגי  ספינות המכמורת, פוגעים פגיעה משמעותית בדגים של כולנו. איך פועלת שיטת דיג המכמורת? רשת הנגררת על קרקעית הים, וגורפת את כל מה שבדרכה. בדיג המכמורת יותר מ 50% מהשלל מושלך מת בחזרה אל הים. 70% משלל סירות המכמורת מורכב מדגיגים צעירים, הקטנים מגודל המינימום הרשום בחוק. אם נתרגם את זה לכסף - הנזק ארוך הטווח למשק מוערך בכ- 860 מיליון ₪. המספר העצום הזה מורכב מהמון דגיגים קטנים הלכודים ברשתות. אם היינו ממתינים כמה שנים לפני שדגנו אותם - הם היו שוקלים הרבה יותר, שווים הרבה יותר כסף ובעיקר - משאירים אחריהם דור של צאצאים, כדי שיהיה מה לדוג בעונה הבאה. לתופעה זו קוראים בכלכלה "הטרגדיה של ההמונים". בשפה פשוטה - מי שלוקח ראשון את הביס מהעוגה - מרוויח, ובסוף העונה כולם מפסידים.
במקרה שלנו, המפסידים העיקריים הם מרבית הדייגים המסחריים, המכונים "דייגים חופיים". אלה דייגים עם סירות דיג קטנות. מרבית המינים שדייגים אלה דגים למחייתם, נידוגים גם במכמורת - אבל כדגיגים קטנים. כך לדוגמה, הסריול האטלנטי (המוכר לנו כ"אינטיאס"), נתפס בדיג החופי במשקל ממוצע של 3.5 ק"ג, לעומת ממוצע של 230 גר' במכמורת. אבל הסיפור האמיתי, הוא שהמכמורות תופסות 70,000 דגיגי אינטיאס בשנה, לעומת 5000 דגי אינטיאס שנתפסים ברשתות הדיג החופי! אז בפעם הבאה שאתם זורקים חכה למים ולא מוציאים אינטיאס בוגר - תבינו למה...
גורם בעייתי נוסף הוא דיג לא מבוקר על ידי דייגים הקוראים לעצמם "חובבים". מוערך כי יש כ- 70,000 דייגים חובבים בישראל, במגוון שיטות: בין אם מיאכטה ובין אם מהחוף. רובם המכריע דגים בצורה מדודה ואחראית, אך מיעוט של הדייגים הספורטיביים מוציא כמויות מסחריות של דגים ואף מוכר אותם, הם למעשה דייגים מסחריים במסווה של ספורטיביים. כשמוסיפים לכך את היעדר הבקרה והאכיפה, אין פלא שהצלחנו (כמעט) להעלים כמה מינים של דגים, כמו דקרים (לוקוסים) למשל, בעקבות שיטות כמו ג'יגינג.
הבעיה הגדולה ביותר של הדיג בישראל היא כשל ניהולי והזנחה מצד המדינה. הגוף האחראי על ניהול הדיג בישראל הוא משרד החקלאות ופיתוח הכפר. עשרות שנים של אוזלת יד הביאו את משאב הדגה לשפל. כלים בסיסיים לניהול דיג, כמו השבתה בעונת הרבייה של הדגים, אזורים מוגנים להתחדשות דגה (שמורות ימיות), מכסות שלל יומיות לדייגים חובבים, ובעיקר הוצאה מהים של שיטות דיג הרסניות כמו המכמורת - לא מופעלים בישראל.
לשם השוואה, בתורכיה קיימת השבתת דיג בעונת הרבייה ואיסור על דיג במרחק של פחות מ 3 מייל מהחוף, ואכן, במחקר שנערך לאחרונה נמצא שתחת אותו מאמץ דיג, הדגים בתורכיה היו גדולים פי 6 מאשר בישראל ומספרם היה גדול אף הוא פי 6.
איך מייצרים סוף טוב לטרגדיה שהבאנו על עצמנו?
קוראים לשר החקלאות לקדם רפורמה בניהול הדיג בים התיכון: חקיקה עדכנית (שתחליף את פקודת הדיג משנת 1937!) והפיכת צי הדיג לצי סלקטיבי, כזה שמסוגל לדוג בדיוק את הדגים שנכון להוציא מהים ובכמות הנכונה, לדוג את הריבית ולא את הקרן. ניתן לעשות זאת על ידי פיצוי המכמורתנים והוצאתם מהים, השבתת דיג בעונת הרבייה ומגבלת שלל יומית על הדיג הספורטיבי. כמובן שחייבים גם אכיפה קפדנית ופעילויות חינוך והסברה לכלל הדייגים בים התיכון.
אם נפעל נכון נוכל להבטיח עתיד כלכלי למי שמתפרנס מהענף, הנאה לחובבי הים וסביבה משגשגת התומכת בכולם. את הפעולות האלה יש להוביל תוך דיאלוג ושיתוף עם בעלי העניין, ובראשם הדייגים, שהם חלק מרכזי בבעיית דיג היתר, אך חשוב מכך, הם המפתח לפתרון.
הכותב הינו רכז תחום המגוון הביולוגי, החברה להגנת הטבע
במסגרת, עם צילום מסך של האתר:
למי שדג להנאתו ומחפש כללים לדיג אחראי, באתר האינטרנט של הקמפיין www.mafish.org.il כתבנו עבורכם מערך המלצות לדיג ולצריכה אחראית של דגי ים תיכון, מינים מומלצים, מינים אסורים ומינים שיש לדוג רק מגודל מסוים ומעלה.
 
    
תגובות
שם הכותב
כותרת

טוען תגובות..
© כל הזכויות שמורות | טלפון: 03-6950950 | פקס: 03-6957282
<