כחול 72 - אוקטובר 2017
גליון 72 יצא לאור בעיצוב חדש ומרעננן, מה דעתכם על הלוגו החדש של המגזין המודפס?



 
דף הבית > חדשות הים > חדשות הים 2014 > אנו נבנה פה נמל. מרינה בנמל תל אביב ההיסטורי?
אנו נבנה פה נמל. מרינה בנמל תל אביב ההיסטורי?
באזור גוש דן אין כיום מקומות עגינה פנויים. המרינות של הרצליה, תל אביב ויפו נמצאות בתפוסה של מעל 100% כבר זמן רב. מנהלי המרינות מלהטטים תוך ניסיונות למצוא מקומות עגינה בשיטת "המיטה החמה". מקום עגינה של כלי שיט שמוספן או יוצא לחו"ל נתפס מיד. רשימות ההמתנה ארוכות.


פתח נמל תל אביב בסערה

רב חובל יגאל מאור, מנהל רשות הספנות והנמלים
 
מאת: גיורא קדר
  
אומר עופר דובנוב מנכ"ל מרינה תל אביב: "רשימת ההמתנה שלנו מונה כיום למעלה ממאה חמישים כלי שיט, הפסקנו את ההרשמה". למספר זה יש להוסיף את רשימת ההמתנה של מרינה הרצליה המונה כ- 300 כלי שיט מגדלים שונים. במצב זה אין כמובן למרינות אפשרות להציע מקומות עגינה ליאכטות זרות. מצבם של בעלי הסירות הקטנות באורכים של 5 עד 7 מטרים נואש, המרינות אינן מוכנות להקצות להם מקומות עגינה בהם יכולות לעגון יאכטות המשלמות יותר. למותר לציין כי בדרך כלל בעלי כלי שיט בגדלים אלו נמנים עם בעלי ההכנסות הצנועות יותר.
היכן נמצאות כל היאכטות המחכות למקומות העגינה החסרים? חלקן עוגנות בחו"ל, לפי הערכת בכירים בענף, מאות יאכטות הנמצאות בבעלות ישראלית עוגנות במרינות של צפון קפריסין, טורקיה ויוון, חלקן לא מתוכננות כלל לעבור לעגינת קבע בישראל. ארן נוימן, מנכ"ל תשוט יבואנית היאכטות הוותיקה, מעריך כי כמאה יאכטות יעברו לעגינה בישראל אם יהיו מקומות עגינה זמינים. רבים מבעלי היאכטות הישראליים המחזיקים את היאכטות בקיץ בחו"ל, יעדיפו להעביר בחורף את היאכטות לישראל כדי להנות מיותר ימי הפלגה שטופי שמש ומיכולת לטפל ביאכטה ליד הבית.
אני שואל את ארן: היכן ממתינות שאר היאכטות, פרט ליאכטות העוגנות בחו"ל? והוא עונה:  "ישנם תושבים מגוש דן המחזיקים את היאכטות באשדוד ובאשקלון, אך רוב רשימת הממתינים מחכה בפנקס ההמחאות של השייטים. יש לי ולעמיתי לקוחות רבים שנרשמו בתור לעגינה וברגע שיובטח להם מקום עגינה הם יקנו יאכטה. הם לא מוצאים טעם בקניית יאכטה מבלי שיוכלו להשתמש בה". המצב בצפון חמור לא פחות. המרינות של עכו וחיפה מחזיקות רשימת המתנה ארוכה וישנם חיפאים העוגנים בהרצליה ואף באשדוד.
 
נמל תל אביב: התכנית הזמינה ביותר לשייטי המרכז.
במצב העניינים הנוכחי עומדות בפני קברניטי ענף השיט ארבע חלופות לפתרון בעיית העגינה בחופי המרכז: בניית מרינה חדשה, הסבת מעגן רידינג למרינה, הרחבת מרינה תל אביב והסבת נמל תל אביב הישן למרינה. רוני זיסו, המרכז את הנושא ברשות הספנות והנמלים במשרד התחבורה, הוא האדם שתפקידו לקדם פתרונות עגינה בחופי ישראל. התרשמותי האישית היא, שהוא עושה את תפקידו במסירות ומתוך תחושת שליחות. רוני מנתח עבור כחול את החלופות:
א. בניית מרינות חדשות היא פרויקט שאנו מקדמים אותו בועדות התכנון הארציות, מיום שפרויקט יאושר ובהנחה שימצא המימון התכנון, האישורים והבנייה יארכו שנים.
ב. הסבת מעגן רידינג היא פרויקט שאנו תומכים בו. הנושא צריך להיות מתואם בין חברת החשמל ועירית תל אביב וכמובן צריך להימצא המימון. גם כאן מדובר בנושא שיארך שנים רבות.
ג. הרחבת מרינה תל אביב טרם אושרה והיא כרוכה בהשקעה כספית גדולה. כל הגורמים אליהם פנינו לא יכלו לתת לנו תחזית, אפילו משוערת, לאישור הרחבת המרינה.
ד. נותרנו עם נמל תל אביב כאופציה מעשית ומהירה.
 
נמל שנולד מצורך ציוני
מדוע אי אפשר לעגון בנמל תל אביב כבר היום? הסיבה פשוטה - אין שובר גלים שיגן על הפתח וימנע את כניסת הגלים ממערב, כתוצאה מכך הנמל אינו שקט ובסערות הופך למסוכן. זו גם הסיבה שהנמל נסתם בחול אותו מסיעים הגלים פנימה. נשאלת השאלה, מדוע נבנה הנמל כך? התשובה חוזרת לשנת 1936. בשנה זאת פרץ מרד ערבי כנגד ממשלת המנדט הבריטי. בין סיבות המרד הייתה דרישת הערבים, שלא התקבלה ע"י הבריטים, להפסיק את העלייה. החלו מאורעות דמים שבמהלכם סגרו הערבים את נמל יפו שהיה הנמל היחיד של אזור המרכז. בתגובה- הנהגת היישוב היהודי הקימה נמל בחוף ת"א. הלחץ לבנות נמל במהירות והאמצעים הכספיים הדלים (הכסף גויס על ידי מכירת מניות לציבור היהודי בארץ ישראל), הביאו לבניית נמל הפרוץ כלפי מערב, שחלקו נחפר בחוף עצמו. עצם בניית הנמל היוותה הישג היסטורי לתנועה הציונית.
עם הקמת נמל אשדוד ב- 1965 נסגרו נמלי ת"א ויפו. היום נמל ת"א הוא אתר הבילוי המרכזי של ת"א. יש ניגוד משווע בין השטח היבשתי המטופח והשטח הימי המוזנח והשומם. הגלים החודרים ממערב ממשיכים להכניס לנמל חול אשר סותם את המעגן ויוצר שטח חולי המוצף לעיתים. גם הפסולת אשר מוסעת עם הגלים לתוך המעגן יוצרת מראה "מלבב". על מנת להחזיק את הנמל עמוק דיו יש לפנות מדי שנה בין 5,000 ל 10,000 מטרים מעוקבים של חול. העלות השנתית מתוקצבת על ידי בעלת הנמל "חברת אוצר מפעלי  ים" ב- 600 אלף ₪ לשנה, סכום "הנזרק לים", תוך זמן קצר מסיום החפירה נסתם הנמל שוב.
כאן נשאלת השאלה מדוע כדאי להנהלת אוצר מפעלי ים להעמיק נמל שאינו מאפשר עגינה? התשובה פשוטה. אי העמקת הנמל עלולה לגרום להודעת רספ"ן על ביטול הכרזת המקום כנמל. ביטול זה יהווה מכשול עצום כאשר יגיע היום והבעלים ירצו לפתח את המקום כמרינה. זאת בנוסף למפגע הסביבתי שיגרם.
 
דבר הבעלים
הבעלות על הנמל ועל הקרקע הסמוכה נמצאת בחלקים שווים בידי משרד התחבורה כלומר ממשלת ישראל ועיריית תל אביב. דו"ח מבקר המדינה האחרון שפורסם לפני שנתיים "גילה" עובדה הידועה לכל שייט, שיש באזור המרכז מחסור גדול של מקומות עגינה לסירות ויאכטות. מאחר ורשות הספנות והנמלים היא האחראית לנושא העגינה בישראל השליך המבקר את תפוח האדמה הפושר אל חיקה, אולם רשות הספנות והנמלים לא חיכתה לדו"ח המבקר ושנה קודם, בשנת 2010 מונתה ועדה בראשות מנהל המינהל, רב חובל יגאל מאור, אשר ערכה  בדיקת חלופות עגינה עבור הוועדה הבין משרדית שמונתה ע"י שר התחבורה ישראל כץ. מתוך שלוש החלופות שנבדקו: הפיכת מעגן רידינג למרינה, הרחבת מרינה ת"א או שיפוץ נמל ת"א, נמצאה חלופת שיפוץ נמל ת"א כישימה ביותר, בעיקר בשל היות המקום נמל על פי תכנית בניין הערים המאושרת.
תזכורת: הכישלון הצורב של הקמת מרינת בת גלים בחיפה נבע בעיקר מהצורך לשנות את התוכניות הקיימות. במילים פשוטות: את נמל תל אביב אין צורך לאשר כנמל, הליך העלול להמשך שנים ארוכות, זאת מהסיבה הפשוטה - הוא נמל כבר היום.
מה בתכנית? יצירת פתח חדש ומוגן לנמל הפונה צפונה. פתח חדש זה ימנע את כניסת הגלים למעגן וישמור על עומק המים. לאחר בניית הפתח החדש,התכנון הוא לבנות רציפי עגינה בקיבולת של עד 120 כלי שיט. מדובר בכלי שיט בעלי שוקע רדוד יחסית (עד 1.5 מ') ואורך של 8-10 מ'. על הניר התכנית מרשימה. היא גם אמורה, לדעת רבים וטובים, להשתלב מצוין במרקם הנמל המתפקד כיום כמרכז הבילוי הגדול של תל אביב.
אבל התכנית "נתקעה".
ניסינו להבין מדוע ופנינו לשושבין הממשלתי המחזיק ברוב מניות חברת אוצר מפעלי ים, או ליתר דיוק בבעל מניות הרוב - משרד התחבורה. 
 
רב חובל יגאל מאור: "כמופקד על נמלי ישראל מטעם הממשלה - לרבות המעגנות, אני רוצה להצהיר כי נושא הגדלת מספר מקומות העגינה, נמצא אצלנו בעדיפות גבוהה. הרשות יוזמת הליכים בטווח הארוך דהיינו אישור הקמת מעגנות חדשות לאורך חופי ישראל ופועלת לפתרונות עגינה לטווח הקצר כמו בניית מרינות בשטח נמל תל אביב הישן והרחבת מעגנת שביט בחיפה. שר התחבורה, כשר הממונה על אוצר מפעלי ים, בעלת נמל תל אביב, הורה כבר בשנת 2011 לקדם את המלצות הועדה אשר עמדתי בראשה להקים מרינה בנמל תל אביב. זאת בשל העדיפות הגבוהה שנתנו לפרויקט זה לעומת החלופות האחרות. התכנון ההנדסי-ימי הושלם, נבדק ואושר על ידי הטכניון, התקציב אושר ויבוא ממקורותיה הפנימיים של החברה הרווחית. אבל משום מה חברינו בעיריית תל אביב אינם רואים כמונו את חשיבות הפרויקט ולכן הוא אינו מתקדם. אוסיף ואציין כי ללא אישור עיריית תל אביב בוועדת בנין ערים אי אפשר להתחיל את הפרויקט. "מדיניות זאת של העירייה אינה מובנת לנו" אומר ר/ח מאור.
עד כאן משרד התחבורה. יש החולקים על העדפת תכנית נמל תל אביב על החלופות האחרות. עופר דובנוב הוא מנהל המרינה של תל אביב, המנוהלת על ידי חברת אתרים העירונית / ממשלתית. עופר: "אני לא נגד בניית מרינה בנמל תל אביב, אך אני סבור שיש להיכנס לתהליך רציני של תכנון מרינות כולל בחופי תל אביב-יפו. יש להקים גוף ניהול מרכזי לכל המרינות העירוניות של תל אביב. יש להיכנס לתהליך תכנון אשר ישלב את פתרונות העגינה במרינה תל אביב ויהפוך את המרינה למרכז עסקים ובילוי הראוי לעיר כמו תל אביב". עופר מוסיף: "בסופו של יום מדובר בהשקעה של מדינת ישראל. האם ההשקעה במרינה קטנה, העלולה להיות בעייתית מבחינה תפעולית היא האופטימלית?"
מנהל חברת אתרים איתמר שמעוני - הבוס של עופר בעבר הקרוב וכיום ראש העיר אשקלון, תמך ברעיון. ביוני 2010 הוא אמר למוסף ממון של ידיעות אחרונות: "יש מקום למרינה נוספת בת"א. אנו מוכנים עם הניסיון שלנו לקחת את זה על עצמנו. מרינה תל אביב כבר מפוצצת. נמל תל אביב על אזורי הבילוי שלו הוא אידיאלי לקליטת מרינה יוקרתית והפוטנציאל בהחלט קיים".
 
"אוצר" בנמל תל אביב
פנינו להנהלת אוצר מפעלי ים ושאלנו: מדוע הקמת המרינה בנמל תל אביב תקועה על שרטון? אורנה ברץ ממלאת מקום המנכ"ל ניסתה להסביר לנו: "חשוב לי להדגיש כי נמל תל אביב הוא אתר היסטורי בעל חשיבות עליונה. חייבים למצוא דרך לשמר אותו. במקביל, סתימת הנמל בחול יוצרת מפגע סביבתי ואסתטי".
שאלנו את אורנה שאלה ישירה: האם גורמי העירייה שנציגיהם יושבים בהנהלה שלך אינם מבינים כי הגיע הזמן לפעול? "אני חושבת" אמרה אורנה "שהיום הם מבינים".
עיריית תל אביב מרימה את הכפפה
ללשכת דובר עיריית תל אביב הפננו שתי שאלות: האם עיריית תל אביב תומכת בתכנית של אוצר מפעלי ים להקמת מרינה בנמל תל אביב? ואם התשובה חיובית, באיזה צעדים תנקוט העירייה כדי לקדם את התכנית אשר נעלמה במסדרונות העירייה?
תשובת העירייה הייתה מהירה. גלי אבני-אורנשטיין, עוזרת הדובר ענתה לנו: "עבודת המטה החלה ובקרוב תתקיים פגישה בין גורמי ההנדסה העירוניים לבין נציגי רשות הנמלים, במטרה לבחון את ייתכנות הנושא".
לא תאמינו, אך שבועיים לאחר מכתבו של דובר העירייה אכן כונסה ישיבה בנושא אצל מהנדס העיר תל אביב.
מהנדס העיר אמור להעביר את המלצתו בנושא לראש העיר רון חולדאי, המחזיק קבלות ביצוע מרשימות. להחלטתו נשואות כרגע עיני השייטים. ההחלטה, כך אומרים לנו תיפול בקרוב.
 
מנהלי חברת אוצר מפעלי ים כתבו בחזון החברה המופיע באתר האינטרנט שלה, תחת הסעיף "יעוד":
"..נמל תל אביב מעוצב מחדש תוך שמירה על האוטנטיות והייחודיות של מקום מפגש מרגש בין אנשים, כרך וים .." הים כלומר נמל תל אביב עדיין מחכה שיפגישו אותו עם האנשים והכרך.
עד אז נחזיק אצבעות ונמשיך לעקוב.
  
 
תגובות
שם הכותב
כותרת

טוען תגובות..
© כל הזכויות שמורות | טלפון: 03-6950950 | פקס: 03-6957282
<