כחול 72 - אוקטובר 2017
גליון 72 יצא לאור בעיצוב חדש ומרעננן, מה דעתכם על הלוגו החדש של המגזין המודפס?



 
דף הבית > משפט ימי > כחול 57 - נעלם או בוים
כחול 57 - נעלם או בוים
מדי כמה שנים עולה במוחו של מאן - דהוא הרעיון להעלים את כלי השיט שבבעלותו ולגבות את דמי הביטוח במקום להתייגע בתהליך מכירה, עד כה לא עלו הניסיונות יפה. בכל המקרים המהלך השתבש, הניסיון נכשל והתביעה נדחתה בבית המשפט.
בימים אלו ניתן פס"ד בערעור שהוגש ע"י מבוטח חברת "שירביט", אשר יוצגה ע"י עו"ד אריאל רייך, שקיבל את החלטת בימ"ש השלום, אשר קבע כי המבוטח לא הצליח להוכיח שכלי השיט נגנב.
 
אפתח בציטוטים מפסה"ד:
"כלי השיט נמצא במרחק של 2.24 מייל מחוף בת ים. כלי השיט נבדק על ידי מומחה שמאי מטעם המבטחת מיד לאחר הצפתו על ידי צוללנים. בהמשך נבדק כלי השיט ביסודיות מיד עם הגיעו למוסך בשם גדי בעיר יפו.
ממצאי הבדיקה של השמאי מטעם המבטחת העלו בלב המבטחת חשד למעורבותו של המבוטח בהעלמת כלי השיט לצורך קבלת תגמולי הביטוח שלא כדין. בהתאם לממצאים אלה, דחתה המבטחת את תביעתו של המבוטח."
האירוע המתואר דלעיל, הוליד שתי תביעות – הראשונה הוגשה על ידי המבטחת שתבעה את המבוטח להשבת סכום הוצאות האיתור והחילוץ של כלי השיט, השנייה הוגשה על ידי המבוטח שתבע את המבטחת ואחרים, לקבלת תגמולי ביטוח בגין נזקים שנגרמו לכלי השיט. 
למעשה נראה, כי אין מחלוקת בין הצדדים באשר לעצם היעלמות כלי השיט ממקום עגינתו במרינה שבהרצליה והמחלוקת נסבה סביב טענת המבטחת שידו של המבוטח במעל וכי המבוטח ביים את גניבת כלי השיט והטבעתו בלב ים.
"גמרתי בדעתי" (כך לדברי השופט א.צ) "כי לא עלה בידי המבוטח להוכיח את אירוע הגניבה במידה המספקת לפי מאזן ההסתברות ולכל היותר ניתן לקבוע, כי כפות המאזניים בסוגיה זו נותרו מעויינות". (כלומר מאוזנות א.צ) "הנחת המוצא שלי לעניין זה הינן מספר נסיבות שבהן התעוררו לא מעט תהיות ואשר לא עלה בידי המבוטח ליתן הסבר מניח את הדעת".
עד כאן ציטוט מדברי השופט אשר בסופו של יום פסק על פי הפרשיות הסתומות שנשארו בתיק שלפניו, שלגביהם לא הייתה לתובע תשובה מניחה את הדעת. דוגמא לסוגיה כזאת היא התייחסות השופט להסתרת הקשר המשפחתי של התובע עם מוכר כלי השיט (כלומר הבעלים הקודמים) להלן ציטוט מפסק הדין:
"עד התביעה מטעם המבטחת מר רענן אבטבי העיד בתצהיר עדותו הראשית כי המבוטח הכחיש את הקשר המשפחתי עם המוכר שמכר לו את כלי השיט שהתברר בסופו של יום כדודו (אחיה של אמו).
 
לאחר ששקלתי בדבר, באתי למסקנה, כי אין לקבל את ההסבר המאוחר של המבוטח לפיו התשובה בה הכחיש את הקשר המשפחתי בינו לבין המוכר הינה תשובה צינית לשאלה קנטרנית.
 מסקנתי זו, מתחזקת לאור העובדה, כי כבר בטופס גביית העדות על ידי החוקר מידע זה הוסתר על ידי המבוטח, והכחשה כזו כן תבוא במניין השיקולים בקביעה, כי למצער המבוטח לא הצליח לעבור את הרף של הוכחת תביעתו במאזן ההסתברות".
 
לעניין עדותו של התובע אמר השופט בפסק הדין:
"עדותו של התובע בחקירתו הנגדית הותירה רושם שלילי. כן נתפסת עדותו כדבקות בגרסה לצורך הוכחת התביעה ולא דבקות בגרסת האמת.
 
מכל המקובץ לעיל, אני סבור, כי יש להסיק שהתובע לא הוכיח במידה הנדרשת את קיומו של מקרה הגניבה. התמיהות העולות מכל המקובץ לעיל, אינן תמיהות של מה בכך, אלא הן תמיהות היורדות לשורשם של דברים ובוודאי אין בהן כדי לתרום לביסוס הטענה לפיה היעלמות כלי השיט היא תוצאה של גניבה. ויודגש, האירוע הביטוחי אינו העלמות כלי השיט, אלא גניבת כלי השיט. על כן, אין די לו למבוטח להוכיח שכלי השיט נעלם. עליו להוכיח, במאזן ההסתברות, שכלי השיט נגנב.
 
במקרה של ביטוח פריצה או גניבה, יהיה עליו לשכנע את בית המשפט כי הייתה לכאורה גניבה או פריצה (במנותק ממידת מעורבותו בה). הוכחה זו תהא על ידי הצגת ממצאי החקירה המשטרתית, ומסירת העובדות הידועות למבוטח באשר לקרות הנזק... סבור אני כי גם בדרישה מן המבוטח להוכיח את רכיבי האירוע המוגדר יש בכדי להקטין במידת מה את החשש שהביע השופט גולדברג (שופט בית משפט השלום צ.א) מיתרונו האינפורמטיבי של המבוטח".
 
השאלה השנייה שיש לדון בה, הינה "האם עלה בידי המבטחת להרים את נטל ההוכחה (בתביעה הנגדית – צ.א), כי מקרה הביטוח נגרם על ידי המבוטח בכוונה?"
לאחר עיון השוואתי מושכל בין המקובץ בכתבי טענות הצדדים לבין חומר הראיות בתיק, ולאחר הפרדת ה"מוץ" מן ה"תבן" נחה דעתי, כי יש בכוחם של הממצאים עליהם הצביעה המבטחת כדי להדוף את תביעתו של המבוטח לקבלת תגמולי הביטוח, אך אין במשקלן המצטבר די כדי להוכיח מעורבות בגרימת מקרה הביטוח. רוצה לומר, הממצאים עליהם הצביעה המבטחת הטילו צללים כבדים של מעורבותו של המבוטח בקרות מקרה הביטוח אך אין די בהן כדי להטיל "סטיגמה של ביצוע עבירה פלילית" מצד המבוטח וכוונה לזכות בתגמולי הביטוח (במרמה- צ.א)... מסקנתי הינה, כי המבטחת לא השכילה להוכיח מעורבות המבוטח בהטבעת הכלי, ולפיכך דין תביעתה כנגד המבוטח להידחות". עד כאן ציטוט השופט.
במילים פשוטות אומר פסק הדין כי המבוטח לא הוכיח שספינתו נגנבה, לכן תביעתו נגד חברת הביטוח נדחתה. לעומת זאת הראיות אותם הציגה חברת הביטוח לא הוכיחו במפורש כי המבוטח פעל במרמה. לכן נדחתה תביעתה של חברת הביטוח להחזר הוצאות.
 
 
תגובות
שם הכותב
כותרת

טוען תגובות..
© כל הזכויות שמורות | טלפון: 03-6950950 | פקס: 03-6957282
<