כחול 72 - אוקטובר 2017
גליון 72 יצא לאור בעיצוב חדש ומרעננן, מה דעתכם על הלוגו החדש של המגזין המודפס?



 
דף הבית > טיפים להפלגות > שייט כללי > להפליג בלילה
להפליג בלילה
סוף סוף חופש... תכננו, קבענו, הזמנו, ארזנו, טסנו, נסענו, חתמנו - ואנו יושבים על היאכטה ששכרנו, שותים קפה לפני יציאה להפלגה - שבוע של שיט ביום, עגינה לקראת ערב במפרץ קסום, היקשרות לרציף קטן של מסעדה, או עגינה במרינה מפנקת, ארוחה טעימה, בירה או יין - ושינה עמוקה עד היום הבא. טוב ויפה, אבל מדוע שלא נעז קצת לשוט גם בחושך?
יורם שרת
 
"אבל אני בחופש, בלילה רוצים לישון, איך נראה את הדרך?, לא נראה את הנוף, יש אוניות". יש הרבה סיבות מדוע לא לצאת מהמעגן הבטוח לפני שתעלה השמש. אבל יש גם סיבות טובות מאוד להפליג גם ב"שעות המתות".
 
לילה קסום
בראש ובראשונה, זאת חוויה אחרת, עם קסם משלה. היאכטה מחליקה חרישית במים, שומעים רק את המיית המנוע המונוטונית ואת בעבוע מי הקירור הנפלטים מתחת לירכתיים. העולם מצטמצם לקוקפיט. רק אנחנו והכוכבים. לאחר שמתרגלים לאפילה, מתחילים לראות את צלליות ההרים. השובל זוהר בנצנוצים ירוקים. שלווה.
 
להרחיק שוט
שיט בלילה מרחיב את אזור ההפלגה שלנו, מגדיל את טווח השיט שלנו בכמה עשרות מייל ומאפשר לנו לכלול בחופשתנו יעדים שאליהם לא היינו מגיעים רק בהפלגות יום. בהפלגתי ביאכטה ששכרתי במרמריס הצלחתי להגיע עד בודרום בזכות הפלגת לילה מקנידוס - מרחק של כ-30 מייל בסך הכל, אבל הארכתי בכך מסלול של כ- 300 מייל ב- 60 מייל נוספים, וזאת מבלי לוותר על כיופים בחוף.
 
צריך משמעת! ונא לעמעם
רצוי מאוד להקפיד על משמעת לילה, זה יעצים את החוויה ויחזק את ביטחונכם העצמי. אם עוד הספקתם לצאת לא"ש לילה בתנועת נוער, או שירתתם ביחידת שדה, כבר התרגלתם לזה. ואם זאת הפעם הראשונה - ראו זאת כאתגר. ראשית, עליכם לפתח ראיית לילה. דאגו כי יהיו מינימום אורות בתא - במיוחד לא כאלה שמקרינים אור חזק שנראה מבעד לפתח. די באור קטן בפינת הניווט או במטבח, מעבר לדופן המפרידה בין התא לקוקפיט. החזיקו בהישג יד פנס קטן ולצדו פנס גדול יותר, שיכול להיות שימושי להאיר את המפרשים אם הם מונפים ולראות את כיוונונם. בנוסף בשעת הצורך הארת המפרש מקלה על זיהוי היאכטה על ידי כלי שיט אחרים. ניתן להקטין את אלומת הפנס על - ידי הנחת כף היד על העדשה. את אורות המכשירים אפשר לעמעם לעוצמה מינימאלית. השתדלו לא להאיר בפנס את הדופן האחורית של התא - זה מאוד מסנוור. ובוודאי לא להאיר לתוך פני חברכם למשמרת.
 
כבמקרים רבים, הכנה מוקדמת תעזור לנו. לפני השינה, הכינו את הבגדים וכל דבר אחר שתזדקקו לו - פנס (בואו עם פנס משלכם, כדי שלא תצטרכו לבקש פנס מאחד החברים, או להסתמך על הפנס שביאכטה), משקפיים, וכדומה. אפשר להתלבש כמעט ללא אורות (כן, אני מכיר את הבדיחות על מאהבים שמסתלקים בלילה), ולעלות למשמרת כשעינינו כבר מורגלות לחושך. אבל אנחנו לא במבצע צבאי, ואם לא נוח לנו עם זה, בהחלט אפשר להדליק אור. ייתכן כי אז נבקש מאיש המשמרת הקודמת כי יישאר איתנו עד שעינינו יתרגלו לאפילה. ביאכטת החלומות שלי יהיו כמה אורות אדומים - כמו בנגמ"ש שבו ביליתי שעות ארוכות. אני משתמש בפנס בעל פילטר אדום, כמו זה שהיה לי בצבא.
 
לצאת ולהיכנס
יציאה לילית ממרינה מסודרת לא צריכה להוות בעיה. יש מרינות שבהן סירת שרות ממילא עוזרת ביציאה, ויש תאורה ברציפים. המגדלור שבפתח מכוון אותנו בקלות החוצה. בכניסה למרינה, צריך להיזהר בזיהוי האורות שבפתח המרינה. אם רואים את האור הירוק משמאל לאדום, פירוש הדבר שאיננו מול הפתח. כך במרינה אלימוס שבקלמקי שליד אתונה: הגישה אליה היא ממערב למזרח, ואם באים מדרום, מכיוון המפרץ הסרוני, צריך לא להתבלבל.
 
יציאה ממקום עגינה במפרץ עשויה להיות קלה יותר. אין רציפים או שוברי גלים. בודקים מבעוד יום את תכווין המצפן לפתח ואת המרחק אליו, מרימים עוגן, שומרים על קורס מצפן - ואנו בחוץ.
 
אני מהדור הישן. למדתי ורכשתי את ניסיוני בניווט חופי לפני עידן ה- GPS, והסתמכתי על מצפן, מד מרחק ומד עומק. כמובן שעם המכשור כיום, לרבות פלוטר מותקן בעמדת ההגאי, החיים יותר קלים. זהירות: למדתי מידידי ראובן סדנאי ז"ל, שהיה בין היתר קברניט בצי הסוחר, שיש סטיות מהמיקום המדויק, בעיקר במקומות בחוף הטורקי שבהם יש מכשולים לאורך קו החוף, אשר נמדדו במאה התשע עשרה, והם אינם ממוקמים נכון על המפה.
 
התנתקות ויציאה לים לא מחייבים להעיר את כל הצוות. שני שייטים יכולים לקום בשקט, אחד מנתק חבלים או מרים עוגן, השני על ההגה - ואנו בדרך.
 
אם אנחנו במעגנה צפופה וקשורים בין סירות אחרות לרציף, מנומס לומר מראש לסקיפרים העוגנים לידינו כי בכוונתנו לנתק חבלים באמצע הלילה. לפעמים נוכל לעשות זאת בעצמנו, אך במקרים אחרים לא תהיה ברירה אלה להקים מישהו מהשכנים. לא נעים? לדעתי כל סקיפר הוא מפקד על כלי שיט (Master under God). איש לא יכול לומר לו מתי לצאת לים - גם אם זה לא נוח ליאכטות אחרות. ועלינו לקבל בהבנה תמרון דומה מצד שכנים הקשורים בינינו לבין הרציף.
 
יציאה בלילה מאפשרת לנו לתכנן את שעת ההגעה ליעד - כניסה בבוקר למעגן שבו נרצה לבלות את היום - בשעה שבה יוצאות יאכטות לדרכן, ולפני שאחרות נכנסות. לפעמים נרצה לראות אתרים מסוימים בזריחה - חוויה בפני עצמה - כמו בהפלגה בנתיב שממזרח לשרשרת האיים שבצדו המזרחי של מפרץ היסרונו
(Hisaronu), בדרך דטצ'ה (Datca) לקצ'י בוקו/אורנייה (Keci Buku/Orhaniye).
 
אפשר לתזמן את ההתקרבות ליעד ואת העגינה לפי שעת זריחת הירח. כך למשל נכנסתי לעגינה במפרצון של האי טרסנה (Tersane)שבמפרץ סקופיאה שמדרום לגוצ'ק (Skopea Liman) לאחר הפלגה מפתייה. לא מרחק גדול, אבל הרווחנו עוד ערב בעיר. הייתי רק עם בת זוגי (הצוות האידיאלי שלי) ולא הייתה לנו בעיה לנווט, להיכנס בפתח הצר של המפרצון, ולעגון.
 
שיט בלילה מאפשר לנו חופש פעולה בחזרה למרינת האם. במקום להיכנס עם ערב למרינה כדי להחזיר את הסירה למחרת, נוכל לבלות עד מאוחר ביעדנו האחרון.
 
כך למשל, בהפלגתי במפרץ הסרוני יצאנו לארוחת ערב טובה בטברנה שבנמל באי אגינה (Aegina). אחרי שעת שינה ל"טעינת מצברים" ולהתפכחות, יצאנו בחצות, ולמרינת הבית בקלמקי נכנסו בסביבות חמש בבוקר.
 
בשיט ליילי מקנידוס (Knidos) לכיוון בודרום, שבה רוב הצוות שהה על הסיפון כל הלילה, היינו מאוד עייפים עם התקרבנו ליעד. השלכנו עוגן לשעה קלה ליד האי השחור (black island ) , טבלנו בבריכות החמות שם, ולאחר נמנום קל עשינו את דרכנו למרינה.
 
ירוק אדום לבן
"אבל אני פוחד מתנועת אוניות", תאמר. ובכן, אוניות יש גם ביום. כולנו למדנו לזהות אורות ניווט, ולפענח את קורס ההפלגה של כלי שיט על פיהם. במציאות זה עובד בדיוק כמו בתרגילים בכיתה. לפעמים קל לזהות כלי שיט בלילה יותר מאשר ביום. ואשר לאורות הניווט שלנו: הקפידו לא להדליק את האורות שבחרטום ביחד עם הטריקולור (אורות הניווט שעל ראש התורן), זאת איננה ימאות טובה, וזה גם מנוגד לחוק. אם האור הלבן שבירכתיים מסנוור, אפשר להניח עליו "אהיל" – פנדר, פקעת של חבל, סמרטוט או להדביק סרט בידוד - בתנאי שמאחור הוא ייראה בצורה ברורה. לא לשכוח לכבות את אורות הניווט לאחר עגינה ועם עלות השחר!
 
טיפ: לפעמים אורות ימין ושמאל אינם ממוקמים על דופן אוניה במקום שחשבנו שהם צריכים להיות. באוניה בעלת אורות רבים, קשה לזהותם.
 
לאור המגדלור
אשר לתכנון נתיב - שוב, GPS מקל מאוד על העבודה. אבל אם נרצה לשחק בניווט חופי הקלאסי, נחמד לשוט לפי מגדלורים. מספר פעמים עשיתי זאת. שוב, תכנון מוקדם הוא חיוני. גם זאת למדתי בניווט צבאי. אני מכין "תשקיף" – דף לבן גדול שבו אני מסמן בעט סימון עבה מגדלורים, תוואי חוף, מכשולים ואיים שצריך להתרחק מהם או להקיפם. ליד כל מגדלור אני רושם את מאפייני האור שלו ומשתדל ללמוד אותם בעל-פה, ואת התכווין אליהם אם צריך. יש מגדלורים בעלי קשתות תאורה שבכל אחת מהן אלומת אור שונה. בדרך כלל אורות אדומים מסמנים זווית התקרבות מסוכנת, וירוקים או לבנים את הנתיב הבטוח. את הסימונים שעל התשקיף אפשר לקרוא בקלות, ולאורו של פנס קטן.
 
ראה התשקיף ששימש אותי בהפלגתי מאגינה לקלמיקי, והנתיב במפה.
 
בהפלגה אחרת באנו, פליטי סערה, מכיוון דרום-מזרח, ויעדנו המרינה בפתייה (Fethiye). הנתיב לא פשוט - שרטונים מימין, אי משמאל, מעבר צר, מים רדודים, ומפרץ מתעקל חדות. הייתי ליד ההגה, התשקיף מודבק לשולחן בתא. הסקיפר עקב אחרי מעמדת הנווט, מעל מסך לפטופ. להפתעתו, הגענו מבלי שאכניס את ראשי לקבינה.
 
עליה למשמרת
בלילה יש לארגן משמרות. לא צריך יותר משניים. אם יש לנו מספיק ניסיון ובטחון עצמי או הצוות מאוד קטן, גם אחד יכול להיות "קצין המשמרת". אחד מאנשי המשמרת יכול לנמנם בקוקפיט לצד ה"תורן". כל שצריך זה לא להירדם, לסרוק את האופק סביב כל עשר דקות, ולשים עין על המיקום ב-GPS או במפה. לא מזיק להעיף מדי פעם מבט במד העומק. אל תירתעו מירידה לכמה שניות לקבינה כדי להעמיד קומקום על הכיריים - אבל, אם אינכם רוצים "להסתכן", הכינו מראש תרמוס. המשמרות יכולות להיות קצרות, כך שכל אחד זוכה למספיק שעות שינה, אך רצוי שלא יהיו קצרות מדי. די בשעה או שעתיים, ואפשר להשלים את השינה החסרה בבוקר.
 
טיפ: כדאי שמי שמשובץ למשמרת שנייה או שלישית ילך לישון מוקדם יחסית, כדי שיעלה רענן למשמרתו.
 
לא לשבור שמירה
יש להודות: קשה להישאר ערים כשעייפים. מי מאתנו לא שבר שמירה בצבא, נרדם מול הטלוויזיה או בזמן שהקריא סיפור לילד (אני כבר נרדם ליד נכדתי). כל חלק בגוף זועק שינה, העפעפיים כבדים, הראש מתחיל להישמט. איך מחזיקים מעמד?
  1. הקדם רפואה למכה. אל תשב עם החבר'ה עם כוס בירה ביד עד מאוחר בלילה כשהמשמרת שלך מתחילה בעוד שעתיים. האמן לי, הם יהיו כאן גם מחר. לך לישון!
  2. אפשר להתרגל לשינה חטופה. נמנום של עשר דקות נותן אנרגיה למשוך עוד שעה. נסו את זה בבית! בהפלגת חופים לא הייתי מציע ללכת לישון לבד בקוקפיט עם שעון מעורר שיצלצל בעוד עשר דקות, אם כי שייטים שמקיפים את העולם עושים זאת כשהם לא בנתיבי ספנות.
  3. שתייה - מים קרים, קפה, קולה, אוכל - פרי, משהו לכרסם, משהו מתוק, חטיף אנרגיה יעזרו גם הם. לשטוף את הפנים מדי פעם. ומראש - לא לאכול יותר מדי. מוסיקה טובה (אבל לא חזק מדי, כדי לא להפריע לשכנים). אני לא ממליץ לשמוע באזניות - רצוי שנהיה קשובים למה שקורה בסביבה (אפשר אפילו לשמוע אונייה גדולה מתקרבת זמן רב לפני שרואים אותה). ואם כל זה לא עוזר – העירו את איש המשמרת הבא, בקשו סליחה, והיו מוכנים להחזיר את הטובה. אם אתה ערני מספיק, אפשר למשוך את המשמרת עוד קצת ולתת לבא אחריך לישון עוד קצת. אבל בהפלגה הכוללת מספר לילות עדיף שלכל אחד תהיה המשמרת שלו. בעניין זה קיימות שתי אסכולות: אחת שיש משמרות קבועות - יום - לילה - כך שכל אחד יודע בכל שעה של היממה מתי הוא בתפקיד. השנייה - לעשות סבב, כך שלא אותם אנשים תמיד יהיו במשמרת שנייה או שלישית. מאחר שאנחנו במסגרת חברית וא-פורמלית, אפשר פשוט לתת לצוות להחליט, איש איש עם העדפותיו.
  4. טיפ ואזהרה (למדתי זאת בדרך הקשה, לאחר מספר הירדמויות על ההגה - לא בסירה, אלא בכביש): הרגע שבו חושבים כי בכוח הרצון נישאר ערים, הוא הרגע לעצור בצד - או שיהיה זה הרגע האחרון! למרבה המזל, אין מעקה בטיחות מבטון בים, אבל בכל זאת...
כדי לנצל את הלילה עוד יותר ולהגביר את העניין - נסו לזהות קבוצות כוכבים, או לשמור על נתיב על ידי התכוונות לכוכב מסוים. זכרו כי הכוכבים נעים במסילתם ומדי פעם צריך לבחור כוכב אחר.
 
          *                    *                    *                        *           *
טיפ: בדקו אם בפלוטר או בתוכנת הניווט במחשב יש מצב לילה, שבו המסך מוחשך והנתיב מופיע בצבע בהיר.
 
טיפ: אם מנווטים עם לפטופ, אפשר לצייר את נתיב ההפלגה בקו צבעוני עבה, ולהחשיך את המסך (בתוכנת ניווט טובה יש מצב לילה). קל מאוד לראות מבעד לפתח את קו ההתקדמות שלנו ולשמור כי יחפוף את קו נתיב ההפלגה
 
תגובות
שם הכותב
כותרת

טוען תגובות..
© כל הזכויות שמורות | טלפון: 03-6950950 | פקס: 03-6957282
<