כחול 72 - אוקטובר 2017
גליון 72 יצא לאור בעיצוב חדש ומרעננן, מה דעתכם על הלוגו החדש של המגזין המודפס?



 
דף הבית > חדשות הים > חדשות הים 2010 > סערת העשור, דצמבר 2010
סערת העשור, דצמבר 2010
הסערה שהתרחשה בתחילת חודש דצמבר תפסה את רובנו לא מוכנים. למרות תחזיות שהזהירו ממזג אויר קיצוני נגרם נזק אדיר לרכוש בחוף וגם כלים רבים נפגעו. דוקטור טל ברמן מסביר מה היו הגורמים המטאורולוגיים שהובילו לסערה זו.

איור 1

איור 2

איור 3

ד"ר טל ברמן

 

חורף 1980, אני חייל צעיר, חגור באפוד מלא, על גבי שק חול של 20 ק"ג (כשהחול יבש, אבל בדצמבר 80 הוא לא היה יבש). אני צועד במסע על חוף הים. לפני מפזז לו המדריך בקצב מהיר. פתאום שוטף את החוף גל גדול ולוקח את המדריך לים. כחיילים צעירים ומלאי מוטיבציה נכנסנו לים והחזרנו את המדריך לראש הכוח. כך, מבחינתי נפתחה הסערה הגדולה של דצמבר 1980. אמנם מדובר באירוע פרטי ולא מוכר ואולי יש כאלו שזוכרים כי באותה סערה נתקע צוות איטלקי על דוברה שעסקה בהקמת מזח חברת החשמל בחדרה, כוח של שייטת 13 שניסה להגיע אליהם ולחלצם חזר בשן ועין, רובו עם גפיים שבורות. לבסוף חולץ הצוות ע"י מסוק יסעור. אירוע נוסף שהותיר חותם באותה שנה היה סיפורה של אוניית חיל הים שניסתה לצאת מנמל אשדוד, שברה את כל החלונות בגשר בגלל גל שהתנפץ עליו. במרינה תל אביב הגלים שטפו את המשרדים והחנויות. נגרם נזק אדיר לרכוש ברחבי הארץ. הוותיקים יותר ביננו זוכרים את הסערה הגדולה מינואר 1968. ויש עדיין (זקני צפת אולי?) הזוכרים את חורף 1950. מה שמלמד שלמרות הרעש התקשורתי הרב על שינוי במשטר הסערות בארץ ובעולם, כל עשור או שניים נחקקת בזיכרוננו סערת העשור.  

 

ואז, הגיעה הסערה של דצמבר 2010.

לפני שאתחיל לתאר את התפתחות הסערה, חשוב לי לציין כי חלק מהמפות שאציג כאן הן מפות חיזוי של הסערה ולא מפות נתונים מהסערה. מאחר "והנבואה הגשימה את עצמה" במקרה זה אין הבדל משמעותי בין מפות החיזוי למפות הנתונים.

 

פרק ראשון: יום שישי

ביום ששי ה- 10 לדצמבר נצפה באזורנו שקע שמרכזו בדרום תורכיה, הלחץ במרכזו 1000 מ"ב, מזכיר לנו שלמרות החודשים השחונים שחווינו, אנו בכל זאת נמצאים בעיצומו של החורף.

האירוע מאופיין בדמוי חזית קדמית (לא היה שינוי בטמפרטורה ולכן הקו אינו מוגדר כחזית) ובתאי סערה מקומיים בעיקר בדרום מישור החוף. גשם שהחל לרדת בדרום התפשט לכל הארץ. גשמים חזקים בעיקר בדרום מישור החוף ובשרון. כמות המשקעים הממוצעת ביום ששי, כ- 10 מ"מ גשם. סופות ברקים עזות ורוחות שעוצמתן 30 קשר. אירוע זה הוא חזית קדמית של השקע שיתעמק וילווה אותנו בשלושת הימים הבאים.

הגשמים הפסיקו לרדת ביום ששי בערב, אנחנו נשארנו עם הרוח.

 

פרק שני: שבת - ראשון

מרכז השקע נע מזרחה לאורך חוף דרום תורכיה. הלחץ במרכזו יורד ל990 מ"ב. שימו לב לצפיפות האיזוברים (איור 1).

 

בשעות הבוקר נשבו רוחות עזות בכל הארץ, בעוצמה של 50 קשר ומשבים של מעל 60 קשר. בצפון ירד גשם עז ובחרמון ירד שלג. אך במרכז הארץ ובדרומה נשבו רק רוחות חזקות ובעיקר חול ואבק. בשעות אחה"צ עברה אותנו החזית הקרה והטמפרטורות ירדו.

לכל אורך היום ובעיקר בשעות הערב, הים עלה, ובשעות הלילה גובה הגלים המרבי שנמדד הוא מעל עשרה מטרים. רוחות חזקות וגלים גבוהים המשיכו להיכנס אל תוך הלילה שבין יום שבת לראשון. מעניין לראות כי ביום ראשון הלחץ הברומטרי במרכז השקע עלה מ- 990 מ"ב ביום שבת ל- 995 מ"ב ביום ראשון בבוקר. הלחץ במרכז השקע עוד ימשיך לעלות בהמשך היום. אך בעוד שהלחץ הברומטרי במרכז השקע עלה, הלחץ הברומטרי מסביב לשקע עלה הרבה יותר כך שבסך הכול השקע התעמק במהלך הלילה והגיע לעוצמתו המכסימלית ביום ראשון. בצפון המשיכו לרדת כמויות גדולות של גשם, במקומות מסוימים כמות המשקעים מתקרבת ל-200 מ"מ, מפלס הכנרת בעלייה, שלג יורד כבר מגובה של 700 מ' ונערם על הקרקע מגובה של 800 מ'. בדרום ובאזור ירושלים עד שעות הצהרים נשבו עדיין רוחות חזקות, מתחילות סופות אבק אך גשם אין. את הסיבה לכך ניתן לראות באיור 2.

איור 2 מתאר את מסלול האוויר שמגיע לכל אזור. גושי האוויר שהגיעו לירושלים ביום שבת וראשון בבוקר מקורם מעל היבשה ולכן הלחות בהם נמוכה (פוטנציאל המשקעים קטן) וכמויות האבק גדולות. רק ביום ראשון אחרי הצהרים הגיעו לאזור ירושלים גושי האוויר שעברו מעל הים ואספו לחות ומשקעים. בעוד שגושי האוויר שהגיעו לצפון הארץ מקורם היה כל הזמן מעל הים, ולכן נמדדו באזור זה כמויות המשקעים הגדולות.

 

פרק שלישי – יום ראשון

הסערה הגיעה לשיא עוצמתה בשעות אחה"צ וערב של יום ראשון, במרכז הארץ, גוש דן ירדו עשרות מ"מ של גשם נשבו רוחות בעוצמה של 50-60 קשר, בירושלים, קור עז, החל לרדת גשם שלעתים מעורבב בפתיתי שלג. בכל הארץ היו סופות ברקים ורעמים .

 

בנוסף לשקע העמוק בפני הקרקע, התאפיינה הסערה במצב מטאורולוגי בו מרכז השקע בפני הקרקע נמצא ממזרח למרכז השקע ברום, בגובה 500 מ"ב (איור 3). השקע העמוק בפני הקרקע, אפיק הרום ממערב לו, ועומקו של אפיק הרום (ככל שאפיק הרום עמוק יותר הוא גורר לתוכו אוויר קר יותר מהסביבה דבר שמקצין את האפקט החזיתי, ומעמיק את השקע בפני הקרקע) יוצרים מצב מטאורולוגי הגורם לכך שעוצמת הרוחות מוגברת, והקונבנציה (זרמי האוויר אנכים) גוברים מצב המגביר את הרוח והגשם.

 

פרק רביעי – היום שאחרי

ביום ראשון בלילה, וביום שני ה- 13 לדצמבר, השקע עובר אותנו, לכיוון צפון מזרח, עולה על היבשה ודועך. הסערה חלפה.

 

לסיכום:

מספר גורמים חברו לכך שהסערה הייתה חריגה בעוצמתה.

ראשית, מפל הלחץ בשקע (צפיפות האיזוברים) – היא הגורם הראשון שמכתיב את עוצמת הרוחות בסערה. מצב סינופטי בו מרכז השקע בפני הקרקע נמצא ממזרח למרכז השקע ברום גרם להעמקת השקע בפני הקרקע, העצמת הגשם והרוחות.

 גובה גלי הים תלוי, בעוצמת הרוח ובמרחק הנשיבה של הרוח מעל פני הים. מיקום השקע, מצפון לקפריסין, גרם לרוחות עם רכיב מערבי דומיננטי. מיקומו הקבוע של השקע למספר ימים גרמו לרוחות מערביות אלה, שנשבו על פני כל מזרח הים התיכון לפתח גלים לגבהים חריגים.

 

זהו, אירוע מעניין, החריג בעוצמתו. ימים יגידו אם סיפורה של סערה זאת יתווסף אל מורשת סיפורי הסערות הישראליות כפי שהוצגה בתחילת כתבה זו.

  

ברצוני להודות לד"ר ברוך זיו מהאוניברסיטה הפתוחה, לרונן רדיאן ולאבי קוזקרו על העזרה, באיסוף הנתונים ובתחקור האירוע.

 

תגובות
שם הכותב
כותרת

טוען תגובות..
© כל הזכויות שמורות | טלפון: 03-6950950 | פקס: 03-6957282
<