כחול 72 - אוקטובר 2017
גליון 72 יצא לאור בעיצוב חדש ומרעננן, מה דעתכם על הלוגו החדש של המגזין המודפס?



 
דף הבית > מסלולים להפלגות > הפלגות בעולם > דרום אמריקה ביאכטת מפרשים – חלק ב
דרום אמריקה ביאכטת מפרשים – חלק ב
מעטים השייטים שהפליגו ביאכטה פרטית (ועוד בדגל ישראל) בדרום אמריקה. מעטים עוד יותר השייטים שהקיפו את דרום אמריקה והפליגו מצ'ילה לכיוון ארגנטינה. היאכטה "גולדינה II" שהפליגה מישראל בשנת 2010, הקיפה בשנת 2011 את קייפ הורן.

קרחון סנו פייה

גולדינה בהקפת קייפ הורן

בכתבה שלפניכם ובכתבת המשך בגיליון הבא נספר על הפלגה באחד האזורים הקשים והמאתגרים לשיט ועל חמישה ישראלים ויאכטה ישראלית אחת בקצה הדרומי של אמריקה.

חלק ב' – הקפת קייפ הורן
 
  
באחד הראיונות שקוימו עם השייט והסקיפר השוודי מגנוס אולסון, אשר השתתף חמש פעמים בשיוט ה- Volvo ocean race, נשאל השוודי אודות "קייפ הורן" והשיב בחיוך גדול כי קייפ הורן מהווה את "הר האוורסט" של השייטים. היאכטה גולדינה הגיעה בהצלחה לפסגת ה"אוורסט" ועליה חמישה אנשי צוות.
 
תנאי שרות קשים בדרום אמריקה
קייפ הורן נקרא על שם עיירה הולנדית ששמה "הורן". מדובר באי הדרומי מתוך קבוצת איים קטנה הנקראת Hermite Islands הנמצאת דרומית ליבשת דרום אמריקה ושייכת לצ'ילה. קבוצת איים זו מהווה את הגבול צפוני של "מעבר דרייק" הנקרא על שמו של מגלה הארצות האנגלי – פרנסיס דרייק, והנמצא בין יבשת דרום אמריקהלאנטרקטיקה.
בקייפ הורן נפגשים שלושה אוקיינוסים: האטלנטי, השקט והדרומי. המפגש מייצר תערובת טמפרטורות שונות, רוחות חזקות וזרמים מכיוונים שונים. השילוב יוצר גלים גבוהים ומזג אויר סוער והפכפך שגבה את חייהם של ימאים וכלי שיט רבים. פסל בצורת עוף המים אלבטרוס הוצב על האי לזכרם של כל הימאים שאבדו בים באזור זה.
 
מסלול ההפלגה שלנו עם "גולדינה" להקפת יבשת דרום אמריקה לא חייב אותנו להקיף את   קייפ הורן, אך החלטנו לעשות זאת. שילוב של אתגר ורומנטיקה וזאת כמובן בכפוף לתנאי מזג האוויר. בתוכנית שהוגשה ל"ארמדה" בתחילת ההפלגה ב"פוארטו מונט" אושרה לנוZARPA  (תוכנית שיט) להקפת קייפ הורן. עת הגענו לתעלת ביגל בדרום היבשת, לתחנה של הארמדה בפוארטו נאברינו שינו לנו את נתיב השיט, כך שחויבנו להגיע קודם לפורט ויליאמס לשם קבלת ZARPA חדשה.
פורט ויליאמס היא עיירה קטנה, יישוב הקבע הדרומי בעולם. העיירה ממוקמת בצידה הדרומי של תעלת ביגל. מולה, בצד השני של התעלה השייך לארגנטינה נמצאת העיר אושוואיה. תושבי פורט ויליאמס, חלקם אינדיאנים צ'יליאנים מהאזור המתפרנסים מדיג ועסקים קטנים וחלקם האחר ממעמד גבוה יותר שהגיעו מצפון המדינה ומשתייכים לארמדה: חיל הים הצ'יליאני לו בסיס גדול במקום.
הגענו לפורט ויליאמס בשבת לפני הצהריים ופנינו לעגינה ב"מיקאלבי יאכט קלאב". השם מרשים ומבטיח אך בפועל מדובר באוניה ישנה של הצי הצ'יליאני שהועלתה על החוף ומהווה מעין רציף אליו נקשרות היאכטות "לונג סייד" והאחת לשנייה. אנחנו היינו סירה מספר ארבע מהרציף/אוניה. יש צינור מים מנוקב ודולף אחד לכולם ואין חשמל. דלק ניתן לרכוש בתאום מראש על רציף הארמדה הנמצא בסמוך.
בתחתית מבנה הגשר של האוניה יש מקלחת ושירותים אך לא תמיד יש חשמל. בגשר הפיקוד של האוניה יש בר/מועדון לשייטים הפתוח רק בסוף שבוע. תנאי שרות קשים לימאים המקומיים.
חלק מהסירות שהיו במקום עושות צ'רטרים בתעלות, לקרחונים ולאנטרקטיקה. הן בנויות ברזל או אלומיניום בגלל הקרחונים. חביות דלק קשורות על הסיפון, לכולם מגלולי חבלים ארוכים להיקשרות אל החוף, שני עוגנים, ארובות מתכת בולטות מגוף הסירות עדות לתנורי עץ לחימום ובישול אותם מתקינים לחסכון. בהחלט לא הסירות אותן אנחנו רגילים לראות בים התיכון.
במשרד הארמדה אנחנו מקבלים אישור שייט חדש להקפת קייפ הורן ונראה שעל פי התחזית נוכל לצאת מחר לדרך. אנחנו מתכננים להשלים את ההקפה, מעל מאתיים מייל, בשלושה ימים (לא מפליגים בלילה) ולחזור לפורט ויליאמס להצטיידות לפני ההפלגה צפונה לבואנוס איירס.
בשיחה במעגן עם שייט אנגלי מבוגר שקבע את מגוריו במקום, שאלתי לדעתו על הפלגה לקייפ הורן למחרת היום. הבחור משיב לי בטון מעט מזלזל ומבטא אנגלי כבד כי צפויה לנו הפלגה על מנוע וללא רוח. להודות על האמת, חשתי קצת אכזבה שלא לחוות את המוניטין הסוער של המקום אבל שמרתי את תחושותיי לעצמי.   
 
המוניטין של קייפ הורן יאכזב?
יצאנו מפורט ויליאמס ביום ראשון מוקדם בבוקר לכיוון דרום מזרח בתוך תעלת ביגל ומשם דרומה לכיוון קבוצת האיים של קייפ הורן. לאחר הפלגה של כתשעים מייל, חלקם על מפרשים וברוח חזקה אנחנו נכנסים לעגינת לילה במפרץ קטן הנקראCALETA MAXWELL. המפרץ נמצא בצד הצפון מזרחי של האי המפורץ,ISLA HERMITE  בו ניתן להמתין לתנאים נוחים לביצוע ההקפה למחרת היום.
במקום כבר נמצאות שתי סירות העוגנות צמוד האחת לשנייה. האחת עשויה ברזל, באורך של 36 פיט ועליה זוג צעיר מצרפת, המשייט בעולם. הם הגיעו למקום לאחר שסיימו את ההקפה. סירה שנייה, באורך של כארבעים פיט עשויה אלומיניום מבנייה עצמית, בעלת קוקפיט פתוח ועליה סקיפר צרפתי עם אשתו, שעושה הפלגת צ'ארטר לתיירים. בהמלצת הסקיפר הצרפתי, לו ניסיון באזור, אנחנו מטילים עוגן, נקשרים עם שני חבלים אל החוף ואח"כ נצמדים ונקשרים גם אליו. הרעיון לתת גיבוי הדדי בעגינה.
בחוץ נושבת רוח קרה, בסירה פועל החימום ואנחנו מסיימים את היום עם תבשיל צלי עוף ותפו"א כשברקע מתנגן דיסק של "שירי נפקדות". עגינה בקצה העולם....ממש!
יום שני, משכימים לרוח ערה. התחזית להיום - רוח בעוצמה של כעשרים וחמישה קשר מכיוון צפון מערב. המשמעות היא שבניגוד למה שאמר לי האנגלי ההקפה תהיה על מפרשים ולא על מנוע וכיוון הרוח מתאים לקורס ההפלגה שלנו - יורדים מעט דרומה ואח"כ פונים מזרחה כך שנפליג בעיקר ברוח גבית.
סירת הברזל הקטנה מתנתקת ראשונה ואח"כ אנחנו. בהרמת העוגן אנחנו נאבקים עם כמות גדולה של צמחיית מים עבותה שנתפסה על העוגן ומשתחררים ממנה עם מסור.
עם היציאה מהמפרצון אנחנו פותחים מפרש ראשי מצומצם מאוד ומניפים מפרש סערה. אנחנו מורגלים לכך שהתחזית היא "המלצה" ויש להתכונן לתנאים קשים יותר. כולנו עם חליפות סערה וחגורות הצלה מתנפחות עם רתמות קשורות לחבל חיים.
אחרינו יוצאת הסירה של הצרפתי גם הוא עם ראשי וחלוץ מצומצמים. הוא קל ומהיר מאיתנו, מפליג צמוד יותר לאי ועוקף אותנו די מהר. אנחנו מצלמים אותו והוא אותנו. מזכרת מיוחדת.  
מיד עם היציאה מהמפרץ הרוח נושבת בעוצמה של כעשרים וחמישה קשר וככל שאנחנו מתרחקים מההגנה של האי עוצמת הרוח עולה ואנחנו נתקלים בגלים של ארבעה עד חמישה מטר מכוון צפון מערב, שלמעשה דוחפים אותנו לכיוון דרום מזרח בדרכנו להקיף אתISLA HORNO . עוצמת הרוח עולה מעל ארבעים קשר עם משבים של כחמישים קשר. הגלים הם שילוב של גלי רוח בגובה של כארבעה מטר עם גלי גיבוע ארוכים של שישה שבעה מטר המסובבים את הסירה כרצונם, אך בסה"כ אנחנו מתקדמים מהר ושומרים יפה על הקורס.
 
ד"ש מהמגדלור הדרומי ביותר בעולם
בתחילה יש תחושת מתח מהולה באדרנלין בגלל המוניטין של המקום והעוצמה של הים והרוח, אך כשמסתגלים המתח יורד ונשאר האדרנלין מהול בהתרגשות. איני בטוח אם היינו יוצאים לים או בוחרים להמתין במידה והתחזית הייתה כפי שפגשנו בה במציאות. בתנאי ים נוחים, יש סירות שעוצרות סמוך לאי ויורדים עם דינגי לחוף, אל איש הארמדה במגדלור שמחתים את הדרכון עם חותמת מיוחדת למקום. בתנאי ההפלגה שלנו אין סיכוי לעשות זאת.
כשאנחנו חולפים על פני הנקודה הדרומית ביותר בהקפה אנחנו משיקים כוסית לציון האירוע ולכבוד נפטון. יש תחושת סיפוק ושמחה. בצענו את ההקפה, חווינו את המוניטין המיוחד של המקום! יכול היה להיות מאכזב מאוד להגיע עד לכאן ולהיתקל במזג אוויר שהיה מונע מאיתנו את ההקפה.
בפינה הדרום מזרחית של האי מתגלה מבנה המגדלור ואנדרטת האלבטרוס המרשימה.
איש הארמדה במגדלור, ששמר איתנו על קשר רציף כל משך השיט קורא לנו בקשר, שואל לשלומנו ומביע צער על כך שלא נוכל לרדת היום לחוף לבקר אותו בגלל מזג האוויר. הוא מביע תקווה שנעשה זאת בפעם הבאה. אנחנו מודים לו ונפרדים ממנו לשלום.
פונים לכוון צפון, חולפים בין האיים המזרחיים של קבוצת איי קייפ הורן ופונים לכוון הפתח המזרחי של תעלת ביגל. בכניסה לתעלה אנחנו נתקלים בצמחיית מים צפה על פני המים שמסתבכת על הגוף והקיל ומאטה אותנו מאוד. מספר תמרוני "צעד תימני"- קדימה ואחורה משחררים אותנו לדרכנו.
בשעות אחה"צ ולאחר כתשעים מייל הפלגה אנחנו מגיעים לפורטו טורו. במקום בסיס של הארמדה ושתי משפחות דייגים המתפרנסים מסחר חליפין עם שייטים העוברים במקום –סרטנים תמורת מוצרי מזון סיגריות ואלכוהול.
אנחנו חוגגים את יום השיט שעברנו בארוחה חגיגית מלווה בשמפניה. יש תחושת סיפוק רבה הנובעת מכך שעמדנו במטרה ובאתגר.
מחר מצפה לנו הפלגה של כשלושים מייל חזרה לפורט ויליאמס. אנחנו מתכננים שלושה ימים למנוחה, הצטיידות במזון ודלק,תפירת מפרש החלוץ שנפרם. זה יהיה "החופש" הראשון שאנחנו לוקחים במהלך ההפלגה עד עתה ואנחנו באמת זקוקים לזה.לאחר שלושה ימי מנוחה יצאנו בהפלגה צפונה לכיוון בואנוס איירס.
תם מסע הגולדינה באזור פטגוניה. המסע הושלם בהצלחה!
 
  
תגובות
שם הכותב
כותרת

טוען תגובות..
© כל הזכויות שמורות | טלפון: 03-6950950 | פקס: 03-6957282
<