כחול 72 - אוקטובר 2017
גליון 72 יצא לאור בעיצוב חדש ומרעננן, מה דעתכם על הלוגו החדש של המגזין המודפס?



 
דף הבית > חדשות הים > חדשות הים 2011 > כל דקה קובעת
כל דקה קובעת
מיומנה של יאכטה New Wave בשיוט המרתון של אליפות ישראל לספינות מפרש 2011.

צילום נקודות GPS

צוות הניו וייב
מאת דני ואסה
מיומנה של יאכטה New Wave בשיוט המרתון של אליפות ישראל לספינות מפרש 2011
 
ביום שישי, ה-11 בנובמבר בשעה 11:00 היינו ישובים על גבי סיפונה של ה-New Wave מול מרינה תל-אביב, מאזינים בדריכות למכשיר הקשר ומחכים לשמוע את אות זינוק המרתון הראשון בתולדות אליפות ישראל לספינות מפרש. על היאכטה, באורך 29 רגל, עם תורן העשוי קרבון, מפרש חלוץ שנוסף לאחר הייצור והגה טילר, מפקד אחד מוותיקי השייטים בישראל וראשון תופרי המפרשים כאן- נחום "חתולי" בן-גל האגדי. הוא כבר בחר את האסטרטגיה המועדפת לזינוק באותו יום, ולנו- צוות של שלושה, נותר רק להשאיר את הסירה מחוץ לקו הזינוק ולצפות בספינות הגדולות יוצאות לשיוט ונעלמות די מהר מעבר לאופק. כמו בכל שיוט אחר, ה-New Wave אשר משתייכת בשל גודלה לקטגוריה רייכרט B מזנקת לאחר ספינות קטגוריות ה-IRC ורייכרט A יחד עם יאכטות קטנות אחרות. בשונה מהרגיל, הוטל עלינו הפעם לעבור מרחק כולל של כ-60 מייל שבמהלכם ארבע נקודות ציון חסרות סממן מוחשי כלשהו על פני המים ולצלם את קריאת ה-GPS, כדי להוכיח את הגעתנו אליהן. היה ברור לנו מראש ששיוט כזה יקח אותנו אל תוך הלילה, אבל אז עוד לא ידענו כמה עמוק.
דקה לזינוק.. זינוק!  
עם הישמע הקריאה בקשר יצאנו את הקו צפונה, כשהיעד הראשון הוא לעבור בין שתי נקודות ציון שמוקמו מול פולג בערך. מצויידים ב-GPS נייד והרבה רוח קרב התקדמנו מול הרוח, שבעת הזינוק הייתה קלה ובעלת נטייה מערבית וככל שירד היום התחזקה והצפינה. אחר הצהריים מצאנו את עצמנו מגלססים במהירות של כחצי קשר לעתים ביחס לכיוון הרצוי (VMG), נחושים ורטובים מהים שעלה ונשבר על החרטום. עד שהגענו לפולג בסביבות ארבע, היו לצדנו מתחרינו ברייכרט B בלבד וגם אלה אבדו משדה הראיה בדרך לנקודת הציון הבאה ליד ארובות חדרה. ללא מתחרים נראים לעין, מושג הזמן המתוקן התגלה במלוא הדרו, תשומת הלב מתמקדת במצויינות השיט בכל רגע ורגע. נטשה הרקידה את הסירה על פני הגלים לקצב ניצוח הטלטלים של החלוץ בארשת שלווה, הטבענו את השמש בכוס קטנה של אוזו והמשכנו לחדד מול הצפונית שבינתיים החלה שוככת.
לאחר תשע שעות של קדמית ושער ימי אחד הגענו לארובות חדרה, לידן הקפנו נקודה בה קיוויתי לשווא לראות אפילו ג'ריקן של דייגים באור הירח של אמצע החודש. צילמנו את ה-GPS כהוכחה (מלאכה שהסתברה כלא פשוטה, כיוון שהפלאש רוקן את מסך הזכוכית של המכשיר מנתונים בצילום) וכיוונו את החרטום לנקודה הבאה- "היכנשהו" בים כ-11 מייל צפון מערבה משם, מפליגים בקדמית קהה ומפנה ימני. דווקא כשהתחיל לרווח לנו מהשיפוע הקיצוני בו בילינו את יומנו מול הגלים- הרוח הסתובבה באירוניות מערבה שוב ובמחצית ממרחק המרתון אנחנו חזרנו למצב של חצי עמידה בצד הקוקפיט שמעל לרוח והתחלנו לגלסס.
הסיבוב המיוחל בנקודה הכי רחוקה מתל אביב היה גדוש התרחשות יחסית לשעות לפניו והפך אותנו עם פנינו לכיוון קו הגמר, שנסגר ב-06:00 לפי הוראות השיט- ועם גבנו לרוח. פתחנו את הספיניקר, רותי לקחה את ההגה לידיים והתחלנו גולשים עם הסירה במורד הרוח, כמו קייט גדול, במהירות שלא ראינו כל היום. כשכמעט שני שלישים מהזמן שהוקצב לתחרות מאחורינו, סחטנו את מהירות הרוח הגבית ככל שיכולנו, עד שזו נכנעה לחום היבשה והחלה עוברת מזרחה, מסיטה אותנו מדי מהנתיב לתל אביב. העייפות והקור בשעות הקטנות שלפנות בוקר נתנו אותותיהם חזק ולא הקלו עלינו במעקב אחר המסלול במכשיר ה-GPS לאור פנס. אם לא די בזאת, כשהגענו קרוב לחופי תל אביב פגשנו בשלישית את חברתנו הקדמית, הפעם מכיוון דרום מזרח. למרות הכל- רוחנו הגביהה דווקא, שהרי תיכף מגיעים לגמר.
כמה גלסים ואנחנו בפתח המרינה, מצלמים ומעירים את אחד השופטים לאשר הגעה. השעה חמש ורבע ובשמונה עלינו להגיש כבר את צילומי נקודות הציון והשעון לחבר השופטים, מעט לפני ארוחת הבוקר הנפלאה בארגונו של הפורום לקידום השיט ותחילת ההתארגנות לשיוט הבא של האליפות. ישנו מתח מסויים בציפייה לתוצאות הזמן המתוקן לאחר ההגשה, שמתפוגג מיד כשמפרסמים את התוצאות. בשיוט מאתגר זה, שיוענק לו ניקוד כפול- הגענו ראשונים!
 
 
תגובות
שם הכותב
כותרת

טוען תגובות..
© כל הזכויות שמורות | טלפון: 03-6950950 | פקס: 03-6957282
<