גליון 70 - אפריל 2017
חג פסח שמח ואביב פורח לכולם



 
כחול 11
החוק החל על פוליסה לביטוח ימי.
מעצר ספינה ע"י שלטונות מצריים.

 
החוק החל על פוליסה לביטוח ימי
עד שנת 1981 שלטו בכל ענפי הביטוח בישראל עקרונות הביטוח האנגליים, כשנוסף אליהם חוק הסחר הימי העותומני משנת 1863, אשר השימוש בו היה מצומצם ביותר. בשנת 1981 עבר ענף הביטוח בישראל מהפכה עקב חקיקתו של חוק חוזה הביטוח-1981, אשר עקרונותיו שונים בצורה מהותית מהעקרונות האנגליים.
הואיל וענף הביטוח הימי מערב יסודות בינלאומיים ושולטת בו מערכת קודים, ביטויים והסדרים המיוחדים לו ומוכרים ברוב מדינת העולם, מצא המחוקק לנכון שלא להחיל את הסדרי חוק חוזה הביטוח על ביטוח ימי (למעט 2 סעיפים).
הפוליסות הימיות המוצאות לכלי-שיט בישראל מבוססות על הפוליסה הסטנדרטית המורכבת מ"סעיפי מכון ללו’ידס".
הפוליסות מכילות כולן סעיף המחיל עליהן את הדין האנגלי. קיימת מחלוקת בפסיקה אם הדין האנגלי בנושא זה נותר חלק מהדין הישראלי או שמא מדובר בדין זר.
משמעות החלת הדין האנגלי על הפוליסה היא, כי בימ"ש ישראלי הדן בביטוח ימי יושב בדין כאילו היה בימ"ש באנגליה ונדרש להפעיל מערכת שיקולים ונקודות מוצא שונות לחלוטין מאלה שהוא מחיל על פוליסה שאינה ימית.
מספר דוגמאות להבדלי הגישה:
- על פי הדין האנגלי, חובות הגלוי החלות על המבוטח הינן נרחבות ומקיפות ונועדו לשמור על עינינו של המבטח, הנמצא בעמדת נחיתות מבחינת המידע שברשותו, לעומת המבוטח המכיר את כלי השיט שלו. מאידך, נאמן לגישתו הצרכנית המעדיפה את המבוטח, צימצם חוק חוזה הביטוח את חובת הגלוי החלה על המבוטח כלפי המבטח. בכלליות, ניתן לומר כי חובת הגלוי בביטוח שאינו ימי דורשת תשובות ישרות לשאלות שנשאלו ותו לא.
הגישה האנגלית היא כי מחדל של המבוטח בגלוי או בקיום תנאי, גורם בדרך כלל לשחרור המבטח מחובת התשלום באופן מלא. לעומת זאת, חוק חוזה הביטוח מכיל אפשרות של תשלום חלקי, למרות אי-גלוי נאות.
בפוליסה הימית קיימים סעיפי "ערובה" – “warranty ”, אשר הפרתם גורמת לפקיעת חוזה הביטוח מרגע ההפרה. כלומר, אם אדם הפר ערובת ביטוח בכך שעשה שימוש מסחרי בסירה המיועדת לשימוש פרטי, הרי ספינתו אינה מבוטחת מרגע ההפרה, ואילך.
ארע מקרה ביטוח לאחר ההפרה אשר אינו קשור כלל לאותה הפרה, ונודע למבטח בדיעבד על ההפרה – הוא רשאי לראות בפוליסה כמבוטלת מיום ההפרה ולא לכסות את הנזק.
מסקנה
ביטוח ימי אינו עוד ביטוח רכוש. כלליו אחרים ויש להיועץ בבעלי מקצוע בתחום זה בטרם קבלת החלטות.
 
מעצר ספינה ע"י שלטונות מצרים
פסק דין שניתן בבימ"ש לתביעות קטנות מאיר נקודה נשכחת בפוליסה הימית ומן הראוי להבהירה.
מעשה שהיה כך היה:
בליל 9.7.01 נגנבה ספינה מהמרינה באילת. חברת הביטוח פנתה לחיל הים המצרי, אשר איתר את הספינה נטושה בים הפתוח, סמוך לחוף המצרי. בדיעבד הסתבר כי הספינה נגנבה בידי שני אנשים, נתקעה בלב-ים עקב תקלה, השניים שחו לחוף ואחד מהם טבע בדרך. שלטונות מצרים גררו את הספינה למעגן נואיבה והחזיקו אותה שם במעצר. לאחר דין ודברים עם שלטונות מצרים הם הסכימו לשחרר את הספינה אך זאת בתנאי שישולמו תשלומים מתשלומים שונים שהעיקרי בהם הוא תשלום עבור גרירה עד לטאבה.
חברת הביטוח טענה כי התשלומים שנדרשו ע"י המצרים קשורים למעצר הספינה או הנובעים ממנו והם אינם מכוסים, בהתאם לחריג מפורש לכסוי הביטוחי שבפוליסה הימית הסטנדרטית - "סעיפי מכון לל’וידס ליאכטות". בית המשפט באילת קבע כי הוצאות שחרור הספינה ממעצר וגרירתה לאילת הן הוצאות אשר אינן מכוסות ע"י הפוליסה ובכך אישר את עמדת המבטחים.
פרשה זו מזכירה לי פרשה קודמת מלפני כ - 10 שנים. במקרה ההוא ביקשה ספינת משמר מצרית מסוג "תמסח" לעצור ספינת נוסעים ישראלית שהייתה במהלך הפלגה עם נוסעים באזור ה"פיורד", דרומית לטאבה.
הספינה הישראלית סירבה לעצור ואז נגח בה "התמסח" במרכזה וגרם לנזקי רכוש.
חברת הביטוח סירבה להכיר בנזק וטענה כי הנזקים הם תוצאת פעולות המעצר שביצעה ספינת ה"תמסח" ועל נזקים מסוג זה חל אותו חריג. הצדדים התפשרו והעניין לא הגיע לערכאות.
רוצה לומר: בפוליסה הימית הסטנדרטית קיים חריג, המהווה חלק מפרק "סיכוני מלחמה", ועל פיו לא יכוסו הוצאות הנובעות במישרין או בעקיפין מעכוב ספינה בידי אויב, תפיסתה ע"י השלטונות, החרמתה, מניעת הפלגתה ולכידתה כשלל בידי אויב.
ובאנגלית:
21.2 "capture, seizure, arrest, restraint, or detainment (barratry and piracy excepted), and the consequences thereof or any attempt thereat " .

ניתן לרכוש כסוי ביטוחי נוסף ל"סיכוני מלחמה", בתוספת פרמיה. בישראל קיים כסוי במסגרת מס-רכוש ל"פעולות איבה".
מכל מקום, גם אם יש לך כסוי , לא מומלץ להסתבך עם השלטונות.
תגובות
שם הכותב
כותרת

טוען תגובות..
© כל הזכויות שמורות | טלפון: 03-6950950 | פקס: 03-6957282
<